01.07.08
צוות בטיפולנט
מאגי, עקרת בית צנועה ומכובדת, היא סבתא לנכד חולה סרטן, אשר הצלתו תתאפשר רק אם יעבור ניתוח יקר בארץ זרה. כדי לאפשר לבנה ואשתו לממן את הניתוח היא תורמת את כל חסכונותיה, ממשכנת את ביתה ולבסוף מוצאת עבודה כמארחת בבית זונות.
סיפורה של מאגי לקוח מהסרט "אירינה פאלם", ולמרבה המזל עבור מרבית האנשים תפקיד הסב/תא אינו מלווה בדרישה להקרבה משמעותית עד כדי כך, ולהפך: מרבית הסבים והסבתות חווים הנאה וסיפוק מקשר עם נכד שאינו מלווה במחויבות האינטנסיבית של ההורות. יחד עם זאת, ההפיכה לסב/תא מלווה ב"תהליך הסתגלות" לתפקיד החדש.
הבחירה להפוך לאב/אם תלויה בהחלטתנו ומותאמת לעיתוי בו אנו מרגישים פנויים, בשלים וכשירים להפוך להורים. עיתוי ההפיכה לסב/תא, לעומת זאת, אינו תלוי בהחלטתנו: ילדנו יכולים להביא ילד בגיל עשרים או ארבעים, ובחירתם, בדרך כלל, אינה מושפעת מצורכינו או רצונותינו. עם זאת, נראה כי יש גיל אידיאלי לתפקיד הסב/תא: סבים וסבתות בגילאי 50-70 חווים יותר רגשות חיוביים אל נכדיהם מאשר סבים וסבתות בגילאי 40 או 80.
הכניסה לתפקיד הסב/תא עשויה לעורר תחושות ורגשות שונים: יש החווים את הולדת הנכד כהוכחה רשמית להזדקנותם וכ"תזכורת" לשלב החיים בו הם נמצאים. עבר אחרים, מסמלת הולדת הנכד בעיקר את המשכיות הדור, ומביאה לתחושת משמעות אישית ולאומית.
באופן כללי, מצביעים מחקרים על כך שמרבית הסבים/סבתות חשים מסופקים מתפקידם וכי סבאות/סבתאות קשורה בתחושת רווחה אישית וערך עצמי. יחד עם זאת, נשים נמצאו כשבעות רצון יותר מתפקיד הסבתא מאשר גברים מתפקיד הסבא; ייתכן ופער זה נובע מאופיו ה"נשי" (טיפול, פינוק) של תפקיד הסב/תא, אליו מתקשים גברים להתרגל יותר מנשים.
סוכרייה או סיפורים על הפלמ"ח? סגנונות סבאות שונים
בעוד שתפקידי ההורות ברורים וידועים, תפקיד הסב/תא אינו תפקיד מוגדר וסבים שונים ממלאים אותו באופן שונה. שוני זה נובע מאופי הסב/תא, גילו, יחסיו עם ילדיו, תפקידים אחרים שממלא הסב/תא בחייו (מנכ"ל או פנסיונר?) וכן הלאה. ניתן להצביע על חמישה סגנונות מרכזיים של סבאות/ סבתאות:
* הסב הרשמי- נמצאים בקשר ומתעניינים בנכדים אך מקפידים על חלוקת התפקידים ומותירים לילדיהם את תפקידי החינוך והמשמעת. סגנון זה נפוץ בקרב סבים/ סבתות שגילם עולה על 65.
* הסב של הבילויים- סבים המתייחסים לילדיהם באופן חברי ולא סמכותי ומבלים איתם בפעילויות שונות. דפוס זה מאפיין סבים וסבתות מתחת לגילאי 65, בדרך כלל.
* תחליף ההורה- סבים הממלאים את תפקידי ההורים כאשר אלו אינם נמצאים: מטפלים בנכד, מתחזקים את משק הבית וכן הלאה.
* הסב המרוחק- סבים אשר קשרם עם ילדיהם רופף ובלתי סדיר, ומוגבל בד"כ לאירועים משפחתיים ספורים. סגנון זה נדיר יחסית בארץ.
* הסב החכם- סבים אליהם פונים בני המשפחה להתייעצות בהתלבטויות משמעותיות. סגנון זה היה שכיח בעבר אך כיום הוא נדיר למדי.
האופנים השונים בהם ניתן למלא את תפקיד הסב/תא מאפשרים התאמה של התפקיד לצורכי הסב/תא והמשפחה, אך בו זמנית, עשויה גמישות זו לעורר מתחים. במידה וקיים פער בתפיסת תפקיד הסב/תא עלולים להתעורר קונפליקטים סביב ציפיות שונות: כך, למשל, עשויים ההורים לצפות לעזרה אינטנסיבית בטיפול בילד בעוד שהסב/תא הפנסיונר אינו מתכוון לוותר על החופש לו זכה סוף סוף, לאחר שנים של השקעה בהורות ובקריירה...
הורותי השנייה, ילדותי השלישית - הקשר עם הנכדים
"זאת ילדותי השנייה" כתב אהוד מנור (ושר מתי כספי) ואכן, הקשר בין סבים/ סבתות לנכדיהם ממלא תפקיד משמעותי הן עבור הסב והן עבור הנכד.
סבים וסבתות רבים חווים סיפוק והנאה מהקשר עם נכדיהם, הפטור מהאחריות ומרגשות התסכול, האשמה והחרדה הנלווים פעמים רבות להורות. באמצעות חווית הסבאות מתאפשר לסב/תא לעבד מחדש את תפקידו כהורה ולמלא תפקיד "הורי" אותו לא העיז או לא הצליח למלא כהורה: סבים רבים מפצים על הורות נוקשה מדי, היעדר פניות לילד וכן הלאה באמצעות חווית הסבאות בה מתאפשר להם, סוף סוף, להתגלגל על הדשא עם הנכד ולאהוב ללא תנאי. סבים וסבתות רבים חווים את תפקידם כקל ומהנה יותר מתפקידם כהורים וחשים מסופקים מיחסיהם עם נכדיהם. בהתאם, נמצא כי סבים/סבתות שקשרם עם נכדם נותק עקב גירושין, מעבר דירה או מריבה עם הוריו נוטים יותר לפתח סימפטומים דיכאוניים.
קשר הסב/תא- נכד אינו תורם רק לסב, כמובן, אלא גם לנכד עצמו. באמצעות הקשר עם הסב מתאפשר לילד לחוות קשר עם קרוב משפחה מבוגר, אך ללא המחויבות והמורכבות הכרוכה בקשר עם ההורה. כמו כן, נמצא כי בני נוער בעלי קשר קרוב לסב/תא מפגינים פחות סימפטומים דכאוניים (ובמיוחד במשפחות חד הוריות).
הקשר עם הורי הנכד
בשנת 2003 פורסמה ידיעה על סב אשר רצח את נכדתו האוטיסטית בת ה-7 ולאחר מכן התאבד, במטרה למנוע הן מנכדתו והן מאמה (ביתו) חיים מלאי קושי וסבל.
מקרה זה, קיצוני וחריג ככל שיהיה, מבטא אולי את העוצמות הנלוות, לעיתים, לתפקיד הסב/תא- תפקיד הכולל דאגה ואהבה לילד/ה ולנכד כאחד. באופן כללי, תמיכה ועזרה של סבים וסבתות נמצאו כקשורים בתחושת הרווחה של ההורים. כמו כן, נמצא כי תמיכת הסב/א תורמת באופן חיובי להתמודדותם והסתגלותם של ההורים לטיפול בילד הסובל ממגבלה נפשית.
למרות השפעתה החיובית של מעורבות הסב/תא בחיי הנכד, עשויה מעורבות זו להביא לקשיים ומתחים בין הסב/תא להורים. מתחים אלו נובעים בעיקר מפערים (אמיתיים או משוערים) בתפיסות החינוכיות: סבים וסבתות נוטים לעיתים לבקר את אופן החינוך של ההורים ("מה קרה? שיבכה קצת!" "מה את מתעצבנת עליה, היא לא התכוונה לשבור") והורים נוטים להגיב לביקורות אלו בכעס רב. כמו כן, עשוי ההורה לחוש כי הסב/תא "מקלקל" את החינוך עליו הם מקפידים בבית ("אמרתי לכם שמותר לה רק ממתק אחד!" "מה זאת אומרת הלכה לישון בלי לצחצח שיניים?!"). "מחלוקות חינוכיות" מסוג זה מתעוררות פעמים רבות גם מול גננות ומטפלות, אך מול ההורים נראה כי הן טעונות במיוחד, על רקע ההיסטוריה המשפחתית של הקשר בין הסב/תא לילדו ("...איתי היא לא שיחקה ככה אף פעם").
מחלוקות חינוכיות, פערים בציפיות, תחושות של קנאה וקיפוח ("לבן של אחותך היה לה זמן כל ערב") עשויים, אם כן, לפגוע בקשר בין הסב/תא לילדם ולנכדם. במרבית המקרים ניתן להתמודד עם קשיים אלו באמצעות תיאום ציפיות מחודש, אך מעבר לכך, חשוב לזכור כי הילד שייך, קודם כל, להוריו. התערבות בוטה מדי של הסב/תא בחינוך הנכד מביאה במרבית המקרים לחיכוכים ולחוסר יכולת של ההורה להיעזר ולהיתמך בסב/תא, העשוי להוות מקור תמיכה וידע משמעותי:
על אף מורכבותו וטעינותו של קשר הסב-ילד-נכד, תרומתו של קשר זה לכל אחד מהצדדים משמעותית ובלתי ניתנת להחלפה.
ביבליוגרפיה:
החיים כנהר/ ניצה אייל, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2001.
המדריך הישראלי להורים/ הילי כוכבי ועמירם רביב, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2007.
Grandparent Identity, Intergenerational Family Identity, and Well-Being, Reitzes,-Donald-C; Mutran,-Elizabeth-J, Journals-of-Gerontology:-Series-B:-Psychological-Sciences-and-Social-Sciences. Vol 59B(4) Jul 2004, S213-S219.
Grandparents' psychological well-being after loss of contact with their grandchildren, Drew,-Linda-M; Silverstein,-Merril, Journal-of-Family-Psychology. Vol 21(3) Sep 2007, 372-379.
Relationships with grandparents and the emotional well-being of late adolescent and young adult, Ruiz,-Sarah-A; Silverstein,-Merril, Journal-of-Social-Issues. Vol 63(4) Dec 2007, 793-808.
Grandparents of Children With Developmental Disabilities: lntergenerational Support and Family Well-Being, Trute,-Barry, Families-in-Society. Vol 84(1) Jan-Mar 2003, 119-126.
