עקרות בית נואשות: האם וכיצד חוזרים למעגל העבודה?

צוות בטיפולנט

השעון המעורר מצלצל בשש בבוקר ואת קמה בקפיצה: צריך להכין סנדוויצ'ים ולארגן את הילדים בזמן כדי שתספיקי לקחת את אמא של בעלך לרופא, לקפוץ לדואר לשלם חשבונות, לנקות את הבית שנראה ממש זוועה ולהכין שניצל לגדול, קציצות לקטנה ומשהו מפנק לבעל. במשך היום, איכשהו נדמה לך שהמשימות רק מתווספות במקום להתמעט: מסתבר שצריך להכין מיצג למסיבת סיום של כיתה ג', שהמקרר כבר ריק וחייבים קניות ושכבר ממש הגיע הזמן לקחת את הרכב שלך לטסט. בעשר בלילה, כשאת סוף סוף מתיישבת, את שואלת את עצמך איך אף אחד לא שם לב שלהיות עקרת בית זאת עבודה במשרה מלאה...

"בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל ולשתוק הרבה?!" הבחירה בתפקיד עקרת הבית

החלוצות הארץ ישראליות הראשונות, אשר יצאו לעבודה עם הגברים, הכו בתדהמה את משפחותיהן האירופאיות: במשך מאות שנים, כמעט בכל התרבויות, נטו נשים למלא תפקידים של טיפול בבית ובילדים בעוד שגברים נהגו לעבוד מחוץ לבית ולפרנס את המשפחה. החל משנות ה-60, עם התעצמותה של התנועה הפמיניסטית, החלו יותר ויותר נשים לנטוש את תפקיד עקרת הבית המסורתי ולהשתלב במעגל העבודה.

למרות העלייה במעמד האישה אשר איפשר לנשים להשתלב במקצועות אשר קודם לכן היו "מחוץ לתחום", הביא שינוי זה גם להתעוררותם של קונפליקטים: בעוד שבעבר צופו נשים להיות עקרות בית ואמהות בלבד, הרי שהיום מצופות נשים לתפקד הן כנשות קריירה והן כאמהות ומתחזקות משק הבית העיקריות. תפקיד כפול זה עשוי להביא ללחץ ועומס, אך נשים אשר בוחרות רק באחד התפקידים - קריירה או ניהול משק הבית - עשויות לחוות החמצה ולספוג ביקורת חברתית רבה.

• מחרדה להעצמה: להתגבר
  על תסמונת המתחזה

  
• שאלות ותשובות על
  התמודדות עם חרדה

  
• איך נעזור לעצמנו להפוך
  לאנשים שתמיד רצינו להיות?

  

נשים אשר מתפקדות כעקרות בית מתמודדות עם סיטואציה אישית וחברתית מורכבת.

עבודתה של עקרת הבית אינה נגמרת לעולם אך היא אינה נחשבת לאישה עובדת ואינה מקבלת תגמולים מוחשיים על עבודתה כמשכורת, קידום או סמלי סטטוס. כמו כן, מאחר ופעמים רבות נתפסת עקרות הבית כמימוש טבעי של התפקיד הנשי, פעמים רבות עקרת הבית אינה זוכה להערכה, הכרת תודה וחיזוקים על עבודתה הקשה.

לעיתים עקרות הבית תופסות את עיסוקו של הבעל כאמצעי להגשמת חלומותיהן: אם הבעל מצליח, הרי שגם אני מצליחה ומסופקת. תפיסה זו עשויה לחסוך לעקרת הבית את ההתמודדות עם הקונפליקט בין משפחה לקריירה, אך פעמים רבות אין היא מביאה לסיפוק ומימוש עצמי.

כמו כן, חלק מעקרות הבית נקרעות בין מסרים משפחתיים לפיהם הן אמורות להקדיש את חייהן לרווחת הבעל והילדים לבין מסרים חברתיים הקוראים להגשמה ומימוש עצמי במסגרת העבודה.

ממטאטא וסינר לחליפת עסקים? האם וכיצד משתלבים מחדש בשוק העבודה

רבות מעקרות הבית בחרו או נקלעו לתפקיד זה בגיל צעיר יחסית ועם השנים מרגישות שהיו רוצות להשתלב בשוק העבודה. שינוי זה עשוי לנבוע מהתבגרות הילדים, חלחול המסרים החברתיים או פשוט שעמום ותסכול מצטברים מחדגוניותן של עבודות הבית והיעדר הסיפוק בהן.

יחד עם זאת, עקרות בית המבקשות להשתלב מחדש בשוק העבודה עלולות להיתקל בקשיים ולחצים מסוגים שונים:

את? לעבוד? לחץ סביבתי המונע חזרה לעבודה

אחרי שנים ארוכות בהן תמיד קידמת את פניהם של הילדים והבעל החוזרים מבי"ס ומהעבודה, לא תמיד קל לסביבה לקבל את הרצון שלך לצאת מהבית. בעלך, ההורים שלך ואפילו הילדים יכולים להפעיל לחץ משמעותי הנובע מחששם שתהיי פחות זמינה עבורם ובכלל - למה לך לצאת לעבוד אם יש מספיק כסף? למרות שלא קל לעמוד בלחצים אלו, ולמרות שלעיתים הבחירה לחזור לעבוד אינה נובעת מאילוצים כלכליים, החזרה למעגל העבודה עשויה לתרום לך הרבה: מחקרים מצביעים על כך שהשתלבות בעבודה משפרת את הבריאות הנפשית מאחר והיא מאפשרת יצירת קשרים חברתיים נוספים ומחזקת את תחושת העצמאות והמסוגלות.

אמא, אל תלכי... החשש מפגיעה בילדים

אחד השיקולים המרכזיים במעבר מעקרות בית לעבודה חיצונית הוא הפחד מפגיעה ברווחתם של הילדים. מי יכין להם את הצ'יפס בדיוק כמו שהם אוהבים? למה לתת להם להיות "ילדי מפתח" שלא לצורך? החשש שהילדים "יוזנחו" ברגע שתתחילי לעבוד הוא טבעי מאחר וסביר להניח שתהיי עייפה יותר וזמינה פחות. מצד שני, כיום נוהגים להדגיש לא רק את משך הזמן בו נמצאים הורים עם ילדיהם אלא גם את איכותו: שעתיים של משחק משותף הממוקד בילד "שוות יותר" מבוקר שלם בו היית עם הילד בבית אך הוא היה מול הטלוויזיה ואת בישלת במטבח...

פעמים רבות דווקא חזרת האם לעבודה מאפשרת לילד לפתח את עצמאותו ומונעת פינוק, "נדנודים" וביצוע משימות במקומו. כמו כן, כאשר 'זמן האיכות' עם המשפחה מוגבל, רבים מהאנשים נוהגים לנצל אותו באופן יעיל ומהנה יותר.

יתרון נוסף של החזרה לעבודה הוא המודל אשר תספקי לילדייך: חזרה לעבודה מביאה פעמים רבות לעלייה בתחושות הסיפוק, הביטחון והגאווה וילד אשר אמו חשה כך מקבל מסר לפיו יש לו אם חזקה ועצמאית ובהתאם - "יש על מי לסמוך".

אבל מי יקח לעבודה מישהי כמוני? היעדר כישורי עבודה מתאימים

גם לאחר שהחלטת לחזור לעבוד, ההשתלבות המחודשת בשוק העבודה עשויה להיות לא פשוטה. עקרות בית רבות מחליטות לחזור לעבוד בגיל מתקדם יחסית, ללא השכלה וללא ניסיון תעסוקתי, כך שמגוון המקצועות בהן הן יכולות לעסוק הוא מוגבל. יחד עם זאת, קיימות דרכים רבות בהן ניתן להשתלב בכל זאת במעגל התעסוקה:

בחירה בעבודות שאינן דורשות הכשרה או השכלה - עבודות רבות אינן דורשות ידע או ניסיון קודם או לחלופין, מתבססות על מיומנויות שייתכן מאוד ורכשתן במהלך שנותכן כעקרות בית. עבודות מסוג זה עשויות להיות טיפול בילדים, עזרה בניקיון ובמשק הבית, טיפול בקשישים, עבודה בבתי מלון ותפקידים כמוכרת, קופאית, משגיחת בחינות בגרות ועוד.

קורסי הכשרה - אם את מעוניינת ברכישת מקצוע, ניתן להיעזר בלשכות התעסוקה אשר מציעות הכשרות מקצועיות במגוון תחומים. הכשרות אלו ניתנות לרב ללא תשלום או בתשלום סמלי וחלקן נערך בשעות הערב כך שניתן לקיים את עבודות משק הבית במקביל. במסגרת הכשרות אלו ניתן לרכוש מקצועות כטבחות, פקידות, קוסמטיקה, הנהלת חשבונות, מזכירות, מידענות ועוד מגוון רחב של תחומים תעסוקתיים.

השלמת השכלה - אם את מעוניינת ברכישת השכלה אשר תהווה בסיס לעיסוק מקצועי בעתיד, האפשרויות העומדות בפנייך תלויות בגילך: אם שירתת בצבא וגילך נמוך מ-25, 'חוק חיילים משוחררים' יאפשר לך להשלים בגרויות בעלות נמוכה ביותר ולהתכונן ללימודים אקדמאים. אם מדובר בהשכלה גבוהה יותר או שאינך עונה לקריטריונים אלו תצטרכי לממן לבד את השכלתך, אך חשוב להדגיש כי מוסדות לימודיים רבים מציעים מלגות ותמיכה כלכלית משמעותית.

מציאת עבודה באמצעות שירותי לשכת התעסוקה - עקרות בית רבות מחפשות עבודה לאחר שנים מחוץ למעגל התעסוקה וחשות כי אינן יודעות כיצד לחפש ולבחור עבודה מתאימה. לשכות התעסוקה מציעות שירותים רבים המסייעים בחיפוש כאיתור משרות פוטנציאליות, הכוונה וכן הלאה.

פנייה ליעוץ תעסוקתי - יעוץ תעסוקתי הוא תהליך בו ניתן לבחון את כישורייך ונטיותייך המקצועיים ובהתאם לבחור תחום לימוד או עיסוק מתאים. יעוץ תעסוקתי מתבצע אמנם בתשלום, אך במידה ואת מתקשה לבחור את התחום המתאים לך הוא עשוי לחסוך לך התלבטויות ותעיות מיותרות.

מקורות

ניהול ופיתוח קריירות אמצע שנות החיים/ ד"ר חיים לביא, הוצאת אור עם 1998

נקודת מפנה בקריירה/ עדנה ברק ומוטי נוימן, הוצאת ועדים 1997