כשהכוס עולה על גדותיה: תלות באלכוהול בקרב חיילים באזורי קרב

ד"ר מעין שחם

בשנה החולפת, שירתו חיילי מילואים וסדיר רבים, כמו גם אנשי כוחות ביטחון נוספים, באזורי לחימה. אזורים אלה מזמנים באופן בלתי נמנע חשיפה למראות מורכבים, אשר עלולים לעורר קשיים מחשבתיים, רגשיים וגופניים (דוגמת פלשאבקים, דופק מהיר בתגובה לטריגרים מסוימים או תחושת אשמה). לעתים קרובות, כאשר אנשים חווים קשיים על רקע טראומטי, הם מנסים למצוא דרכים לעזור לעצמם בהתמודדות. אחת מהדרכים שנחשבות לזמינות ו-"מועילות", היא שימוש באלכוהול.

הפנייה לאלכוהול כדרך התמודדות עם קשיים עקב השירות הצבאי עלולה להיות בעייתית במיוחד, זאת מכיוון שידוע כי חיילים אשר נחשפו למספר רב של אירועים טראומטיים במסגרת השירות, נמצאים בסיכון גבוה לשימוש מוגבר באלכוהול, ובעקבות כך גם לפיתוח תלות. תלות שכזו עלולה לסלול את הדרך להתמכרות ולהתפתחות הפרעת שימוש באלכוהול, אשר לה השלכות גופניות ונפשיות משמעותיות.

הכתבה הבאה תעסוק בתופעה זו, תוך התייחסות להבחנה בין שימוש סביר לפיתוח תלות, השלכות של שימוש מופרז וכן הצעות לדרכי טיפול במצבי תלות באלכוהול על רקע טראומטי.

פנייה לאלכוהול בקרב חיילים

תופעת הפנייה לטיפה המרה בקרב מי שנחשפו לאירועים טראומטיים, מוכרת בעולם ובתוך כך גם בישראל. בארה"ב, ההערכה היא כי בין 15-20% מהחיילים המשוחררים מתמודדים עם צריכת אלכוהול מוגברת. בישראל, על פי מחקר אשר התפרסם לאחרונה, נראה כי ישנה עלייה בשימוש באלכוהול בקרב ישראלים אשר נחשפו לאירועים טראומטיים במהלך אירועי השבעה באוקטובר או בעקבותיהם.

הפנייה לאלכוהול בקרב חיילים מתרחשת לעיתים עקב המלצת חברים אשר סיפרו שמשקה אלכוהולי עוזר להם להתמודד, או המלצות מהסביבה "לשתות משהו כדי להירגע". במקרים אחרים, החייל נפגש עם חברים עימם שירת כדי לקבל תמיכה חברתית, אשר ידועה כשלעצמה כגורם חשוב ויעיל בהתמודדות לאחר אירועים טראומטיים ובהפחתת תסמינים פוסט-טראומטיים, ועל כן מסייעת בשיפור הרווחה הנפשית והתפקוד.

באותם מפגשים, יכולים להיות דיבורים כגון "נעשה ישיבה לכבוד אלו שנפלו, ונכבד אותם עם בירות". כך, למרות הפוטנציאל החיובי של מפגשים אלה, הם עלולים גם לפתוח פתח ליצירת הרגל של שתיית אלכוהול מרובה בחברה. במילים אחרות, מה שיתחיל בכוס אחת, עלול להוביל לעוד כוסות רבות בעתיד.

מסרים בעייתיים בתקשורת השיווקית יכולים גם הם להשפיע על פנייה לאלכוהול. למעשה, ישנן עדויות בספרות המדעית לכך שפרסום ייעודי לשיווק משקאות אלכוהוליים, אכן יכול להוביל לצריכה מוגברת בקרב מבוגרים צעירים – קבוצת הגיל של משרתי הסדיר והמילואים בישראל.

בין שימוש סביר לפיתוח תלות

שימוש מופרז באלכוהול לאורך זמן עלול להיות כרוך בהשלכות בריאותיות דרמטיות. מבחינה גופנית, שימוש מוגבר באופן עקבי עלול להיות בעל השלכות הרסניות, ולהוביל בין היתר לפגיעה בתפקודי כבד, פגיעה תזונתית, ופגיעה במוח (למשל, פגיעה באזור שאחראי על הדיבור, ובאזורים נוספים אשר אחראיים על פעילויות קוגניטיביות ורגשיות).

מבחינה נפשית, שימוש באלכוהול עלול להוביל לתוצאות הפוכות מאלו אליהן קיווה האדם. במקום להיות רגוע יותר בבית, בעבודה או עם הילדים, השימוש באלכוהול עלול להחמיר את חוסר הסבלנות ואת העצבנות – שגם ככה לא היו נמוכים מלכתחילה... זאת, לצד השפעות שליליות נוספות על רווחת האדם. למשל, ירידה בריכוז ובמצב הרוח, כמו גם חוסר חשק וקושי ליהנות מדברים מהם נהנה בעבר.

אנשים רבים נהנים לשתות משקאות אלכוהוליים גם כדרך תרבותית וחברתית, ויכולים להתנגד לאמירות ששימוש באלכוהול הוא בהכרח רע. בהקשר זה, חשוב להבחין בין שימוש סביר למצב בו מתפתחת תלות, אשר עלולה להוביל להשלכות שליליות משמעותיות. לשם כך, יש לשאול תחילה מספר שאלות, ביניהן:

• האם בעקבות השירות הצבאי ישנה עלייה בתדירות או בכמות צריכת האלכוהול?

• האם יש שינוי בסוג האלכוהול אותו שותים? (למשל מעבר למשקאות בעלי אחוז אלכוהול גבוה יותר)

• האם השימוש משפיע לרעה על התפקוד, מצב הרוח או על מערכות יחסים קרובות?

• האם יש הסתרה סביב השימוש?

שאלות אלה ונוספות, עשויות לסייע בהבחנה בין שימוש סביר למופרז. לשם ביצוע הערכה מדויקת יותר, מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים בתחום ההתמכרויות, ובעלי תואר שני מוכר על ידי מדינת ישראל במקצועות הבריאות.

• הלילות לא נותנים מנוחה?
  למה זה קורה ואיך להתמודד עם סיוטים
  

  
• מהי אשמת השורד
  וכיצד מתמודדים איתה?
  
  

  
• דאגה לחייל:
  כיצד מתמודדים?
  
  

  

טיפול במצבי תלות באלכוהול על רקע טראומה

כאמור, צריכת אלכוהול עלולה להיות תגובה לא יעילה להתמודדות עם האירועים המורכבים אליהם נחשף אדם במסגרת שירותו הצבאי. בכדי לתמוך באדם קרוב המתמודד עם מצב זה, חשוב לעזור לו לברר מהם גורמי המוטיבציה עבורו להפסקת הצריכה המוגברת של אלכוהול והתלות בו. כמו-כן, אדם אשר חש כי הוא משתמש באלכוהול באופן מופרז, יכול לעיין בספרים לעזרה עצמית או לקרוא חומרים על גישת מזעור נזקים, בכדי למצוא דרכי התמודדות מיטיבות יותר או ללמוד להפחית את הנזקים השליליים הנובעים מהשימוש.

עם זאת, מעבר לכיוונים אלה, חשוב במקרים הללו לפנות לטיפול מבוסס מחקר אצל איש מקצוע מוסמך. זאת במיוחד כאשר נראה כי מתפתחת תלות באלכוהול וכאשר יש תסמינים פוסט טראומטיים עוצמתיים או מרובים, העלולים להתפתח להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

מבחינה טיפולית, במצבים של צריכת אלכוהול על רקע טראומטי, אחת האפשרויות היא להתמקד בתחילה בהפחתה משמעותית של צריכת האלכוהול, זאת למשל באמצעות גישת מזעור נזקים או טיפול ממוקד בנושא זה, לדוגמה בגישת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

לאחר השגת הפחתה בצריכת האלכוהול, חשוב מאוד להמשיך ולעודד את האדם לגשת לטיפול ממוקד טראומה מבוסס מחקר. טיפול זה נועד לעזור לאדם לעבד את האירועים הטראומטיים שעבר, להפחית את המצוקה הכרוכה בכך, ולקבל כלים יעילים יותר להתמודדות. בין הטיפולים הללו נמנים טיפול בחשיפה ממושכת (PE), עיבוד קוגניטיבי (CPT), או הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR).

לצד זאת, כאשר יש ברקע תלות באלכוהול, חשוב להתאים גם את הטיפול בטראומה למצב ומומלץ להיוועץ לשם כך עם איש מקצוע מוסמך בבריאות הנפש. זאת, משום שצריכת אלכוהול מוגברת עלולה לפגוע באזורים במוח אשר מרכזיים בתהליך הטיפולי. על כן, טיפול במצבים מעין אלו יתמקד בהפחתת השימוש באלכוהול הן כמטרה בפני עצמה, והן כשלב חיוני בדרך לעיבוד האירועים הטראומטיים וההחלמה.

על הכותב - ד״ר מעין שחם

עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט, וחוקר בעולמות הבריאות הגופנית והנפשית.

מקורות

Eliashar, R., Zilberstein, T., Shmulewitz, D., Skvirsky, V., Vider, M., & Lev-Ran, S. (2024). Reported Increase in Substance Use Following Mass Terrorism and the Role of Psychosocial Factors. JAMA Network Open, 7(7), e2423993–e2423993

Kowalchyk, M., Chernoff, E., Brinkman, H. R., Brown, A. D., Pietrzak, R. H., & Feder, A. (2023). Perceived social support moderates the relation between forward-focused coping and PTSD symptoms in World Trade Center trauma survivors. Journal of psychiatric research, 159, 130-134

Oscar-Berman, M., & Marinkovic, K. (2003). Alcoholism and the brain: an overview. Alcohol research & health, 27(2), 125‏

Schumm, J. A., & Chard, K. M. (2012). Alcohol and stress in the military. Alcohol research: current reviews, 34(4), 401

Walsh, K., Elliott, J. C., Shmulewitz, D., Aharonovich, E., Strous, R., Frisch, A., Weizman, A., Spivak, B., Grant, B. F., & Hasin, D. (2014). Trauma exposure, posttraumatic stress disorder and risk for alcohol, nicotine, and marijuana dependence in Israel. Comprehensive Psychiatry, 55(3)