שלישי בשלייקס: רוצים להפחית דיכאון בגיל הזיקנה? לכו לסרט

ספיר קינן

בריאות נפשית היא גורם חשוב שתורם רבות להארכת תוחלת החיים ולהזדקנות טובה. היא מושפעת רבות מגיל ומאופי הזקנה, בין השאר בשל אירועי חיים נפוצים בגיל השלישי, כמו מחלות, התמודדות עם אבל ואובדנים, בדידות וקשיים כלכליים. ואכן, בני הגיל השלישי נמצאים בסיכון גבוה למגוון קשיים נפשיים, ובתוכם דיכאון.

אל מול העלייה המשמעותית בתדירות ובחומרת הסימפטומים הדיכאוניים בקרב אנשים מבוגרים, רבים מאוכלוסייה זו לא זוכים לאבחון וטיפול הולם. לכן, מחקרים רבים מבקשים לזהות גורמים אשר מגנים מפני דיכאון בזקנה ותורמים להתמודדות אתו. באופן מפתיע, אחד הגורמים האלה עשוי להיות קשור ל... - תאמינו או לא - כמות ההצגות או גלריות האמנות בהן ביקרתם לאחרונה. ממש כך.

במחקר שפורסם באפריל 2019, החוקרים אספו מידע מ-2000 אנשים מבוגרים בריטים מעל גיל 50, כחלק ממחקר אורך הנוגע להזדקנות. החוקרים עקבו אחר חיי הנבדקים במשך 10 שנים, אשר בתחילת המחקר לא סבלו מדיכאון כלל. במסגרת המחקר, נבחנה מידת המעורבות והקשר של הנבדקים לאירועי תרבות, כגון הליכה לקולנוע, למוזיאון ולתיאטרון, וכן נבדק האם במהלך תקופת המחקר הם סבלו מסימפטומים דיכאוניים. והתוצאות – מבטיחות: במחקר נמצא כי תחביבים בתחום התרבות שמרו על הנבדקים מפני דיכאון, גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון מאפיינים בריאותיים, דמוגרפיים וחברתיים אחרים. למעשה, ככל שהנבדקים דיווחו על תדירות גבוהה יותר של יציאות לסרטים, הצגות ותערוכות במוזיאון – היה להם סיכוי נמוך יותר לפתח דיכאון.

לפי הערכת החוקרים, תחביבים בתחום התרבות מאפשרים לאנשים לשמור על פעילות גופנית בסיסית, תורמים ליצירת ושימור קשרים חברתיים, וכן מגרים את המחשבה והיצירתיות. כל אלה עשויים לתרום למצב הרוח ולרווחה הנפשית, ולהגן מפני ההשפעות הנפוצות של דיכאון בגיל השלישי.

• אנשי מקצוע בתחום פסיכותרפיה
  לגיל השלישי

  
• זקנה חיונית - התמודדות עם
  שינויי הגיל השלישי

  
• צפו עכשיו: איך נוכל להתמודד
  עם מחלות כרוניות?

  

על הכותבת - ספיר קינן

ספיר קינן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.

מקורות

Fancourt, D., & Tymoszuk, U. (2019). Cultural engagement and incident depression in older adults: evidence from the English Longitudinal Study of Ageing. The British Journal of Psychiatry, 214(4), 225-229