03.02.14
צוות בטיפולנט
כאשר אנו חושבים על תחרות בין אחים אנו מעלים על דעתנו, בדרך כלל, תחרות בין אחים צעירים הנאבקים על תשומת הלב ההורית. אלא שבפועל, תחרות בין אחים עשויה להתקיים גם בגילאי הבגרות ולהתבטא במריבות, קנאה, מאבקים על משאבים כלכליים (צוואות, ירושות) - לעיתים עד כדי נתק מלא. מדוע מתקיימת תחרות בין אחים בבגרות וכיצד ניתן להתמודד איתה?
תחרות בין אחים בבגרות
תחרות בין אחים היא תופעה נורמטיבית ושכיחה ביותר: אחים שונים זה מזה במיקומם במשפחה, בנתוניהם האישיים המולדים, בהישגיהם, בתכונותיהם ובטיב היחסים שלהם עם כל אחד מההורים. באופן טבעי, אחים משווים את עצמם זה לזה ודרך ההתבוננות מזהים גם את נקודות החולשה והחסר שלהם עצמם. במרבית המשפחות חוויות אלו יעוררו תחרות בין אחים שתהיה מתונה ותהווה לא פעם גם "דחיפה" ללמידה, שיפור והישגיות. כמו כן, תחרות בין אחים נוטה לדעוך בבגרות כאשר כל אחד מהאחים מוצא את מקומו התעסוקתי והמשפחתי ומבסס באופן יציב יותר דימוי עצמי חיובי ועקבי. עם זאת, בחלק מהמשפחות תתפתח תחרות בין אחים אשר תתעצם בממדיה ותלווה את האחים גם בבגרותם. מדוע זה קורה?
תחרות בין אחים על רקע פערים בין האחים
אחד הגורמים למצבי תחרות בין אחים הוא פער משמעותי בהישגי ויכולות האחים בילדות ו/או בבגרות. כאשר אחד האחים חש כי האח האחר עולה עליו במגוון רחב של תכונות ויכולות מתעוררות לא פעם תחושות קנאה וקיפוח אשר קשורות באופן עמוק בתחושת האח כי הוא הפחות אהוב, רצוי ומוערך על ידי ההורים. תחושות אלו עלולות להתעצם בבגרות כאשר האח התופס את עצמו כאח ה"פחות טוב" ממשיך להיות ממוקדם בעמדה זו: בילדות, אח "פחות מוצלח" עשוי לנחם את עצמו באמצעות התקווה להיפוך היוצרות או השגת שוויון בבגרות. כאשר תקווה זו נגוזה בבגרות והאח ה"מוצלח" ממשיך להרוויח יותר, להשיג תואר אקדמי גבוה יותר ולנהל חיי משפחה "מושלמים יותר" - אותה תחרות בין אחים שהתעוררה בילדות עלולה להתעצם באופן דרמטי. חשוב לציין כי בחלק מהמקרים הפער הנתפס בין האחים נחווה כגדול ועוצמתי יותר משהוא במציאות: כאשר אחד האחים מתמודד עם ביטחון עצמי נמוך, תחושה תמידית של קנאה או חוסר ביטחון - הוא עלול לחוות את כל הסובבים אותו, ובפרט את אחיו, כטובים ונעלים ממנו גם אם בפועל יכולותיו אינן נופלות משלהם.
תחרות בין אחים על רקע העדפת ההורה
גם כאשר מדובר באחים אשר לא מתקיימים ביניהם פערים דרמטיים, עלולה להיווצר תחרות בין אחים על רקע העדפת ההורה או חיבור מיוחד שלו לאחד הילדים. העדפה זו עשויה להתקיים על רקע גורמים כמינו של הילד, מיקומו בסדר הלידה (למשל, בוגר או בן זקונים, בת אחרי ארבעה בנים), תכונה מיוחדת שלו (כישרון, יופי, יכולת "הורית" של הילד), קשיים ייחודיים (בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז) וכן הלאה. כמו כן, כיום מודגש במחקר הפסיכולוגי הרעיון של "טיב ההתאמה": כאשר קיימת התאמה בטמפרמנט הבסיסי של הילד וההורה, גדל הסיכוי לביסוס התקשרות הורה-ילד טובה. כך, למשל, ילד עם טמפרמנט רגוע ונינוח עשוי להיות המועדף על הורה רגוע וביישן, בעוד שהורה אנרגטי ומוחצן עלול לחוות תסכול וקושי מול ילד עם טמפרמנט מסוג זה.
חלק מההורים חשים באופן מודע בהעדפתם לילד מסוים, בעוד שאחרים אינם מודעים לכך. בכל אחד מהמקרים, ההעדפה עשויה לייצר תחרות בין אחים גם אם ההורה חושב כי העדפתו אינה גלויה: ילדים רגישים מאוד לניואנסים ומאחר והם תלויים באופן עמוק באהבת ההורה וטיפולו, הם רגישים במיוחד להעדפותיו ולמידת החיבור שלו אליהם. במקרים אלו תחרות בין אחים יכולה להימשך גם לחיים הבוגרים ולהתבטא בעיסוק בהשוואה בלתי פוסקת ביחסי ההורים לכל אחד מהאחים: למי עוזרים יותר עם הנכדים? מי מקבל יותר תמיכה כלכלית? אל מי הולכים בחגים המרכזיים?
תחרות בין אחים על רקע היחס לנכדים
היבט ייחודי אשר מאפיין לא פעם תחרות בין אחים בבגרות הוא יחס הסבים לנכדים. ילדים מהווים שלוחה של ההורה ובמובן זה, יחס הסבים לנכדים נתפס לא פעם כמבטא את יחס הסב להורה. כך, למשל, אח אשר מרגיש בלתי אהוב עשוי להיות רגיש מאוד לכמות המתנות, האהבה, תשומת הלב והחום שהם מקבלים מהסב/תא בהשוואה לאחיו. בחלק מהמקרים תחרות בין אחים בוגרים בהקשר זה עשויה להיות אינטנסיבית ביותר: האח המזהה או חושב שהוא מזהה יחס מפלה ומקפח כלפי ילדו עלול לנתק את הקשר שלו עם הסבים מתוך ניסיון למנוע ממנו לחוות את תחושת הקיפוח וההזנחה שהוא עצמו חווה.
תחרות בין אחים בבגרות - איך מתמודדים?
כאשר תחרות בין אחים נשמרת ו/או מתעצמת בגילאי הבגרות, לא קל להתמודד איתה. בבגרות תחושות של דימוי עצמי נמוך, קיפוח או חוסר אהבה מבוססות ומקובעות יחסית, וכך גם התפיסות והאופן בו אנו מפרשים את העולם: אדם אשר חווה עצמו כילד מקופח ולא אהוב ביחס לאחיו מרבית שנות ילדותו, ייטה לפרש התנהגויות רבות של ההורים (נתינה כלכלית, יחס לנכדים וכד') על סמך חוויה זו. כמו כן, כאמור, כאשר הפערים בהישגי האחים נשמרים גם בבגרות לא נוצרת חוויה של תיקון ושינוי, אלא שימור של החוויה הפנימית של קיפוח ונחיתות.
מצד ההורים העדים לקיומה של תחרות בין אחים בבגרות חשוב להקפיד על נתינה וחלוקת משאבים שוויונית, או על עמדה כנה, מסבירה וישירה כאשר קיימים פערים במידת הנתינה לכל אחד מהאחים: אם, למשל, רק אחד מהאחים זוכה לתמיכה כלכלית עקב נסיבות חיים ייחודיות (מחלה, משבר כספי) חשוב להסביר את הבחירה ולנסות לספק לאחים האחרים תחושת נתינה ונכונות לסייע בהיבטים אחרים. כמו כן, חשוב לשים לב כי היחס אל בני משפחתו של האח החש מקופח לא ייפול מהיחס לו זוכים בני משפחה של אחים אחרים.
מצד האחים החשים כי הם מצויים בתחרות בלתי פוסקת חשובה בעיקר המודעות לקיום התחרות והנכונות להכיר בה כגורם הקשור לא רק בעובדות האובייקטיביות ("לך נתנו יותר"), אלא גם בגורמים רגשיים. ההכרה בקיומו של מטען רגשי מימים עברו מקל על ההתמודדות עם סיטואציות יומיומיות המפורשות לא פעם באופן שגוי, קיצוני והשלכתי.
