לא על הוידאו לבדו - תקשורת בצל הקורונה

18.03.20

צוות בטיפולנט

עוד לפני עידן הקורונה העולם התחיל כבר להסתגל לוידאו צ'אט – פגישות שלמות התנהלו בסקייפ, שיחות נפש עמוקות התרחשו דרך הפייס-טיים ועדכונים מחיי היום-יום שודרו כדרך קבע בסטורי של האינסטגרם.

עם זאת, אין ספק שבימים אלה, בהם חל איסור על התקהלויות ומפגשים, שיחות הוידיאו ניצבות במרכז העניינים ומקבלות משמעות חברתית חדשה. פתאום, הוידאו משמש ככלי חיוני לתפעול כל תחומי החיים – קשרים בין אישיים מתבססים עליו, בתי עסק רבים תלויים בו ולימודים בבתי הספר או באוניברסיטאות מתקיימים "כרגיל" בזכותו.

בעוד שההנחיות באשר לנהלי הבידוד מחריפות בכל יום שעובר, פעולות רבות המאפיינות את שגרת חיינו דורשות אדפטציה למצב החדש ואנשים משתמשים בשיחות וידאו הרבה יותר מהרגיל. אנו מגלים דרכים חדשות לתחזק ממשקים בסיסיים המבוססים על תקשורת בין אישית כמו טיפולים פסיכולוגיים, שיחות עסקיות ואפילו אימוני כושר. ההגבלות על מפגשים פנים אל פנים יוצרות למעשה דינמיקה חדשה של מפגשים בין מסכים.

"לרוב, זה מה שאנשים עושים גם ככה," אומרת אנה לומנובסנקה, פרופסור לפסיכולוגיה שחוקרת קשרים בין-אישיים במרחב הווירטואלי. "אז נדמה שאנחנו כבר ערוכים לזה." עם זאת, גם בקרב אנשים המורגלים לתקשר דרך שיחות וידאו, כמו למשל צעירים שמתגוררים רחוק מהוריהם, בימים אלו חשיבות השיחות הופכת לגדולה יותר.

מה עושים המבוגרים?

עם הזמן שעובר, אנחנו נחשפים לעוד ועוד סיפורים מרגשים על התפקיד שהוידאו ממלא בהתמודדות עם התקופה המורכבת הזו. כמו למשל, סיפורה של קרן רייט, סבתא המתגוררת במרחק של 1,600 קילומטרים מבני משפחתה והייתה אמורה לפגוש אותם באפריל הקרוב. רייט, אחות מוסמכת שעובדת עם אוכלוסיה מבוגרת, יודעת היטב באילו צעדים על אנשים לנקוט כדי למנוע את המשך ההתפשטות ועל כן המשפחה החליטה לבטל בינתיים את הביקור. כתוצאה מכך, לעת עתה, רייט מבלה עם בני משפחתה אך ורק באמצעות שיחות וידיאו דרך מכשירי הסמארטפון, מה שלא מונע ממנה לשיר בכל יום שירי ערש לנכדה בן השלושה חודשים, אותו עדיין כלל לא פגשה.

בידוד חברתי במיוחד אינו בריא לאנשים מבוגרים. בעוד משרדי הבריאות מסכימים שהרחקה חברתית היא הדרך היעילה ביותר לשמור על בריאותם של אנשים, ריחוק מבני משפחה ואהובים, מסוכן גם הוא. מחקר שנערך באוניברסיטת אורגון מצא קשר ישיר בין בידוד חברתי ובעיות בריאותיות לרבות דיכאון, בכל שלבי החיים. האחראי על המחקר, אלן טאו, אומר כי זה נכון במיוחד במקרים של אנשים בקבוצות סיכון הנמצאים בבידוד למשך זמן ארוך יותר, בין אם מבחירה או לא. עוד נמצא כי השימוש בשיחות וידיאו עזר בהפחתת הסיכון לדיכאון באנשים בגילאי 60 ויותר, קבוצת גיל בעלת נטייה גדולה יותר לבידוד חברתי מאשר אנשים צעירים. כמו כן, שיחות וידיאו היו אפקטיביות יותר מהתכתבות במייל, רשתות חברתיות והודעות טקסט.

"אף אחד לא מדבר על הסכנות הכרוכות בהמנעות ממגע חברתי," אומר טאו. "אני לא מצליח לחשוב על חיסרון בשטיפת ידיים. אני יכול להתמודד עם עור יבש. אבל אני בקלות יכול לחשוב על השלכות של הרחקה חברתית שלא ימצאו חן בעינינו, בייחוד אם נראה שנצטרך לעשות זאת לתקופה ממושכת."

מרכזים שונים הנותנים שירות לאנשים מבוגרים נוקטים באמצעים למיתון הנזק שהבידוד יכול לגרום. דיורים מוגנים ובתי אבות נאלצים למנוע מבני משפחה להגיע לביקור ולכן הם מעודדים את תושביהם לבלות איתם במרחב הווירטואלי. "עכשיו יותר מתמיד, חשוב למצוא דרכים לקשר בין משפחות באופן קבוע," אומרת דוברת של רשת דיורים מוגנים בארה"ב. "אנו עוזרים לתושבים להתחבר עם יקיריהם דרך Facetime, Skype, ושיחות טלפון, ובינתיים התגובות מצוינות."

ומה עם הילדים?

השימוש בשיחות וידיאו אמנם אינו זר לרוב הילדים, אבל התפקיד שלו בחיי היומיום שלהם עלול להשתנות אם הם לא יוכלו להתערות חברתית בכיתה. עכשיו כשמסגרות הלימוד מושבתות, זוהי הדרך באמצעותה ילדים יוכלו לשמור על קשר חברתי, להתעדכן במתרחש סביב המגיפה ולעבור את התקופה הזאת יחד עם חבריהם.

כמובן ששיחות וידיאו אינן תחליף מושלם לאינטראקציה פנים-מול-פנים. לזמן איכות וירטואלי חסרים הרבה מהיתרונות של קרבה ומגע אנושי. ההתנהגות שאינה מתבטאת במילים, שפת הגוף שלנו, לא עוברת דרך המסך באותה מידה ושיחת וידיאו כנראה לא תספק אותנו כמו לשבת באותו החדר, אבל זה בהחלט יותר טוב מבידוד מוחלט.

הזדמנות חדשה

על אף ששיחות וידיאו נוכחות כמעט בכל סוגי מערכות היחסים, טרם נבדקה יעילותן בקנה מידה גדול, על פני תקופה של חודשים, בתקופה של חרדה עולמית – תוצאה שהולכת ומתממשת ככל שהווירוס ממשיך להתפשט. בעוד המחשבה על הרחקה חברתית למשך זמן לא מוגדר היא מלחיצה, יתכן שהמציאות החדשה תביא לשיחות תכופות ועמוקות יותר משהיו כשחשבנו שהמפגש הבא הוא מעבר לפינה. "עכשיו כשכולם תקועים במצב הזה, נוצרה אפשרות לחקור דרכים חדשות לתקשר, או להתרכז על שיפור הדרך בה אנחנו מתקשרים," אומרת לומנובסנקה.

רייט אינה בטוחה מתי היא תפגוש את נכדה בפעם הראשונה. עד אז, היא תמשיך לשיר לו. זמן המסך מנחם אותה, למרות שהיא יודעת שזאת כנראה הדרך הבטוחה ביותר לצפות בו גדל בעתיד הנראה לעין.

"אתה כל-כך רוצה להיות שם," היא אומרת. "אבל בצורה הזאת, אתה כן שם."