25.04.16
צוות בטיפולנט
בריונות מוגדרת כהתנהגות אלימה ובלתי רצויה בקרב ילדים בגילאי בית הספר, המבטאת אי-שוויון כוחות אמיתי או נתפס. ההתנהגות האלימה חוזרת על עצמה, או שנוצר איום באשר לחזרתה של ההתנהגות האלימה, לאורך זמן. מנקודת המבט של מבוגרים רבים, בריונות נראית כהתנהגות פוגענית, אך חלק ניכר מהמבוגרים אינם מתייחסים לבריונות ברצינות ותופסים אותה כחלק טבעי מהילדות וההתבגרות, כאינטראקציה חברתית בלתי מזיקה. אך בריונות אינה בלתי מזיקה. תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון לקורבנות הבריונות, לסביבה ואף לבריון עצמו.
מתוך כך על הורים ואנשי חינוך הנמצאים בקשר יום-יומי עם ילדים בגילאי בית הספר להכיר את תופעת הבריונות ולדעת כיצד ניתן למנוע ולהתמודד עמה.
10 עובדות על בריונות שכל הורה צריך לדעת
1. בעוד שסוגי בריונות מסוימים הנם ברורים לכל, כמו למשל אלימות פיזית גלויה לאורך זמן או סחיטה חוזרת של ילד, התנהגויות בריוניות אחרות לעיתים קרובות הנן פחות גלויות ולכן לא תמיד נתפסות כחמורות, והיחס אליהן הינו לעיתים קרובות קל-דעת יותר. התנהגויות כאלו הנן חרם, אלימות מילולית וכינויים פוגעניים, וכן הפצת מידע ברשתות החברתיות ("שיימינג"). עם זאת, כיום אנו יודעים שהנזק של ההתנהגויות האלימות לעיל הינו בעל השפעה הרסנית זהה לזו של אלימות פיזית על נפש הילדים שחווים את הבריונות.
2. בנות הן לא פחות בריוניות. אף על פי שלעיתים קרובות כאשר חושבים על בריונות מניחים שרובה נגרמת על ידי בנים, בנות נוטות להיות בריוניות במידה דומה לזו של בנים. עם זאת, סוגי האלימות שבהן נוקטות בנות הינן שונים בדרך כלל מאלו של בנים. בעוד שבנים מרבים להיות אלימים בצורה פיזית, בנות נוטות לאלימות מילולית ואלימות עקיפה, כגון חרם והפצת מידע או שקרים אודות הקורבנות. מידת האלימות אינה פחותה, אך היא מוסווית לעיתים קרובות. באופן דומה, בנות נוטות להיות קורבנות לאלימות מוסווית, אלימות מילולית ועקיפה, ופחות לאלימות פיזית.
3. קורבנות בריונות נוטים לסבול מהאירועים בהם הציקו להם והתנהגו כלפיהם באלימות. הסבל הנגרם כתוצאה מקורבנות לבריונות הינו סבל עמוק, כאשר לעיתים קרובות התחושות הקשות נותרות אצל קורבנות הבריונות לאורך עשרות שנים, ואף לאורך כל חייהם.
4. חוקרי בריונות מצאו כי כמות ההתנכלויות והבריונות בבתי הספר עולה בצורה משמעותית בקרב ילדים בכיתה ו'-ז'. לממצא זה ישנם שני הסברים עיקריים. הראשון הוא ההתבגרות המינית, המלווה בשינויים הורמונליים והתנהגותיים, היוצרים התנהגות אגרסיבית יותר אצל חלק מהילדים. חוקרים אחרים מציעים הסבר שונה לתופעה זאת: הם טוענים כי המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים, וממצב של מחנך המלמד את רוב המקצועות למורים מקצועיים רבים, יוצר בקרב תלמידים חוסר וודאות וחיפוש אחר סמכות דומיננטית. במצב כזה הבריון הופך למנהיג דומיננטי, מקובל ועוצמתי. חוקרים אלו מסבירים כי בעוד שעד לכיתה ו' בריונים אינם "מקובלים" בקרב חבריהם, החל מכיתה ו' הופכים הבריונים לילדים המקובלים ביותר בכיתה. במצב כזה, מציעים החוקרים, יש לחזק את הסמכות של מבוגרים בסביבת הילדים ואף ליצור דמויות סמכותיות בקרב הילדים (ואף הבריונים) באמצעות התנהגות חיובית. כך למשל – הפיכת תלמיד ל"אחראי כיתה".
5. לא רק קורבנות בריונות סובלים ממנה, אלא גם הבריונים עצמם. למרות שבתחילה נראה שהבריונות משתלמת לבריון, לאורך החיים בריונים משלמים מחיר אדיר; ההתנהגות האלימה מכשילה את יכולתם ללמוד, ליצור קשרים חברתיים וזוגיים טובים ולמצוא מקום עבודה ולהתמיד בו. ילדים, נערים ונערות שנטו לבריונות נוטים בבגרותם לבצע יותר פשעים, להתמכר לחומרים ממכרים, לסבול מקשיי הסתגלות וכן דיכאון ואף להפוך לבעלי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית בבגרותם.
6. קורבנות לבריונות עלולים לסבול, כתוצאה מההתנכלויות החוזרות, מערך עצמי נמוך, דיכאון, חרדה, ירידה בהישגים לימודיים, התרחקות חברתית מבני גילם, נסיגה רגשית ונקיטה בהתנהגויות פגיעה עצמית, הפרעות אכילה ואף אובדנות.
7. סגנון הורות נמצא כקשור לבריונות וקורבנות לבריונות: ילדים להורים מתעללים, מזניחים ומגוננים יתר על המידה נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר להפוך לקורבנות בריונות. לעומת זאת, הורות נוקשה, הנוטה להתמקד בשלילי וממעטת בחום ותמיכה, כמו גם אלימות משפחתית (מילולית או פיזית), נמצאו כמגבירות את הסיכון להתנהגות בריונית בקרב ילדים. הורות המעניקה תמיכה וחום רגשי לילדים ובמקביל מציבה כללי התנהגות ברורים ומדגישה את הצורך בדיאלוג פתוח, מפחיתה סיכון לבריונות כמו גם להפיכת הילד לקורבנות בריונות.
8. קורבנות בריונות מתקשים מאוד להתמודד עם הבריונות לבד. גם ילדים בטוחים בעצמם יתקשו מאוד להתמודד עם דינמיקה המפנה את כלל חבריהם נגדם תוך אלימות פיזית או מילולית חוזרת, ולכן כמובן שילדים בעלי ביטחון עצמי ו/או מעמד חברתי נמוך מלכתחילה יתקשו לעמוד בפרץ (ואלו בדרך כלל הילדים שבריונים בוחרים כקורבנותיהם). כך, קורבנות בריונות מתקשים להתמודד עם המצב לבדם. הורים ואנשי חינוך רבים נוטים לחשוב שהתמודדות של ילד עם בריונות תחשל אותו ותגרום לו לעמוד על שלו. האמת היא שבדרך כלל ההפך הוא הנכון, כך שדווקא חום הורי וסיוע בפתרון המצב, תוך תמיכה אקטיבית וסיוע בבניית מיומנויות חברתיות מחד ומעורבות הורית וחינוכית במצב עד להפסקת האלימות מכל סוגיה, הם הדברים שיסייעו לילד להתפתח בצורה טובה.
9. לצופים מן הצד ולסביבה החברתית יש השפעה עצומה על בריונות. כאשר ילדים צופים בבריונות ואינם מגיבים אליה, או לחילופין מעודדים אותה בצורה זאת או אחרת – הם מחזקים את הבריון. לעומת זאת, בדרך כלל, מספיק חבר או חברה אחד שיתחברו לקורבן הבריונות ויספקו לו תמיכה נפשית וחיבה, על מנת להפוך את קורבן הבריונות לעמיד הרבה יותר לבריונות ואף להפחית את האלימות המופנית כלפי הילד. יתרה מזאת, כאשר מחנכים ילדים לזהות בריונות ולמנוע אותה, תוך דגש על פעולה והימנעות מחוסר פעולה, ובמיוחד דיווח למבוגרים אחראים, תופעות בריונות יורדות באופן משמעותי.
10. על מנת למנוע בריונות מבוגרים צריכים להבהיר שהם אינם מוכנים לסבול כל סוג של התנהגות אלימה (פיזית, מילולית ועקיפה) ובריונות. כאשר מבוגרים מעבירים את המסר שבריונות אינה שווה התייחסות ואינה מהווה קו אדום, הם למעשה מחזקים את ההתנהגות. כאשר המבוגרים האחראים מבהירים כי הם אינם מוכנים לסבול התנהגות אלימה, הם מבהירים כי זו היא התנהגות אסורה וכן נותנים מענה לתחושת חוסר האונים של הקורבן ומאותתים שיש פתרון למצב. במקביל להצבת הגבול הברור בכל הנוגע לאלימות ובריונות, חשוב להוות אוזן קשבת תוך רגישות ונגישות רגשית הן לקורבן והן לבריון. את שני הצדדים חשוב ללמד מיומנויות חברתיות וליצור עבורם תפקידים חברתיים וכיתתיים שיהוו נקודות חוזק חיוביים אל מול בני גילם וכיתתם.
אם אתם הורים או אנשי חינוך, חשוב לדעת שאינכם יכולים להישאר אדישים לבריונות וכי אתם יכולים לפתור את התופעה בקרב הילדים הקרובים אליכם.
היכנסו לקריאה נוספת ואנשי מקצוע בתחום טיפול בילדים
