בריונות אצל ילדים ונוער: איך זה נראה ומה אפשר לעשות?

צוות בטיפולנט

בשנות בית הספר, רבים מאיתנו נתקלו בבריונות באופן כזה או אחר. בין אם כנפגעים ממנה, כעדים להתנהגות בריונית, ולעתים כפוגעים בעצמנו. ייתכן שרגעים אלה הותירו את חותמם והמשיכו ללוות אותנו עד לבגרות. כיום, כהורים, אנו נתקלים בתופעה מרחוק או מקרוב, ויכולים למצוא עצמנו מודאגים מההשלכות על ילדינו. האם בריונות השתנתה מאז שהיינו בבית הספר? כיצד היא פוגעת? ומה אפשר לעשות בכדי להתמודד איתה? הכל בכתבה הבאה. 

איך בריונות נראית היום?

בריונות מוגדרת כהתנהגות אלימה ואגרסיבית, אשר מבוצעת מתוך כוונה כנגד קורבנות שמתקשים להגן על עצמם. היא יכולה להתבצע על ידי יחידים או קבוצה, ותימשך לרוב לאורך זמן. למרות שבריונות יכולה להתרחש בגילאים שונים, היא תופעה שכיחה במיוחד בקרב ילדים ונוער, אשר עלולה להיות בעלת השלכות רגשיות משמעותיות.

בריונות בקבוצת גיל זו מתקיימת במספר צורות עיקריות, ביניהן אלימות מילולית (למשל קריאה בשמות, איומים), אלימות פיזית (פגיעה בגוף או ברכוש) ופגיעה חברתית (חרם, הפצת שמועות). זאת, לצד תופעת הבריונות ברשת, אשר הפכה נפוצה עם התגברות השימוש באינטרנט על ידי ילדים ונוער.

בריונות ברשת עלולה להתרחש בכל זמן ומקום. בריונות ברשת מבוצעת דרך אמצעים טכנולוגיים, ויכולה להתבטא בהודעות ושיחות פוגעניות, פרסום ויצירת תמונות או תכנים שנועדו לבייש ועוד. אלה, יכולים להתרחש ברשתות חברתיות, במשחקים אינטרנטיים ועוד. לרוב הבריונות תתחיל מחוץ לרשת, ותמשיך בתוכה.

• חרם אונליין: על חרם בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

  
• למה מתכוונים כשמדברים
  על 'ילדות רעות'?

  
• איך להתמודד עם אלימות
  בקרב ילדים?

  

כיצד בריונות פוגעת?

מחקרים מלמדים כי בקרב ילדים 25-9% חווים בריונות, בעוד אצל בני נוער 36% חווים בריונות ו-35% נוהגים בה. אף כי לעתים מייחסים בריונות לבנים, בפועל התנהגות בריונית יכולה להתבצע ללא קשר למגדר. אך בעוד שבנים נוטים יותר לבריונות פיזית, בנות נוטות לבריונות מילולית וחברתית.

התנהגות בריונית יכולה לאותת על קושי נפשי, וסביר יותר שילד ינהג בבריונות כאשר הוא תופס אותה כמתגמלת עבורו, לדוגמה בכיתה בה התנהגות בריונית מובילה למקובלות. כמו-כן, נמצא קשר בין מרכיבים שונים כנטייה לתוקפנות, רגישות נמוכה יותר לתחושות אמפתיה ואשמה, ותפיסת הסביבה המשפחתית כמענישה או לא מלוכדת, ובין נטייה להתנהגות בריונית.

הבחירה לפגוע דווקא בילד או בילדה מסוימים יכולה לנבוע מסיבות שונות, כתגובה לתחושת עלבון או כניסיון לשיפור המעמד החברתי. בנוסף, לעתים ילדים ונוער שניכר בהם שוני כלשהו פגיעים יותר לבריונות. סיכון זה מופחת בכיתות בהן יחסי הכוח בין הילדים מאוזנים יותר, וישנה תחושת שייכות והטרוגניות גדולה יותר.

חוץ מהפגיעה הפיזית האפשרית, בריונות יכולה לפגוע באופן משמעותי גם בנפש. עוצמת הפגיעה מושפעת מחומרת הבריונות, ומהיבטים נוספים כגון קשיים קיימים של הנפגע וממידת התמיכה החברתית בו. כך, בריונות נמצאה קשורה לדיכאון, חרדה, ביטחון עצמי נמוך וקשיים חברתיים, להידרדרות לימודית ובריאותית, ובמקרים חמורים גם לאובדנות.

ילדים שלא נפגעו ישירות יכולים גם הם לחוות השפעה שלילית מהאווירה החברתית שנוצרה, ומהחשש להיות הבאים בתור. בנוסף, בריונות פוגעת גם בילד או הילדה הנוהגים בבריונות. כך למשל, התנהגות בריונית נמצאה כגורם סיכון להתנהגות פלילית, אנטי-סוציאלית ולשימוש בחומרים, וכן לתסמינים פסיכוטיים ופסיכוסומטיים.

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות?

גורמים שונים בחיי הילדים יכולים לתרום לצמצום או למניעת התופעה, וכן לסייע בהתמודדות עמה ועם השלכותיה לאלה הסובלים ממנה, המבצעים אותה, ולסביבה החברתית כולה המושפעת מכך:

• צוות החינוך: תכניות בית ספריות ייעודיות נמצאו כיעילות במניעת בריונות. בנוסף, מחקרים מלמדים שהתנגדות ברורה של הצוות החינוכי לבריונות מסייעת בהפחתת שיעורה בכיתה.

• ההורים: הזמנה לשיח פתוח על החוויה הרגשית של הילד, ובפרט בנושא הבריונות, היא חשובה ביותר, שכן רוב הילדים אינם משתפים מעצמם בחוויות אלה. שאילת שאלות, הקשבה ומתן תוקף לתחושותיו של הילד, מקלים חלק מהמעמסה הרגשית, ומאפשרים פעולה נוספת בעת הצורך.

• הילדים: גם ילדי הכיתה או הקבוצה החברתית יכולים להשפיע לטובה, ועל המבוגרים בסביבה לתווך זאת ולסייע להם לפעול בכיוונים מיטיבים. כך למשל, יחס שלילי לתופעת הבריונות והיעדר עידוד שלה מצד הילדים מסייעים להפחתת בריונות.

• מטפלים מקצועיים: במידה וילדיכם מתקשה לשתף מבוגרים בסביבתו, ובמקרים של פגיעה או השפעות חמורות ומתמשכות, כדאי לשקול לפנות לטיפול. ישנן מגוון שיטות של טיפול רגשי לילדים או טיפול במתבגרים אשר יכולות לסייע להתמודדות ולצמצום ההשפעה השלילית על החיים. בנוסף, ישנם קווי סיוע טלפוניים בהם ניתן להיעזר במטפלים מקצועיים.

מקורות

Johansson, S., Myrberg, E., & Toropova, A. (2022). School bullying: Prevalence and variation in and between school systems in TIMSS 2015. Studies in Educational Evaluation, 74, 101178‏

Menesini, E., & Salmivalli, C. (2017). Bullying in schools: the state of knowledge and effective interventions. Psychology, health & medicine, 22(sup1), 240-253

Strohmeier, D., & Gradinger, P. (2022). Cyberbullying and cyber victimization as online risks for children and adolescents. European Psychologist, 27(2), 141–150

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/resolution-not-conflict/201110/when-children-have-been-bullied-healing-options

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/the-wide-wide-world-psychology/201510/how-protect-children-bullies

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/the-time-cure/201601/bullies