צבע אדום: המצב הבטחוני מעורר חרדה - כיצד מתמודדים?

צוות בטיפולנט

"שוב לא שקט"

אזעקות שנשמעות ללא הרף, רעשי רקטות ויירוטים, כוננות גבוהה ודריכות לקראת פגיעה אפשרית – כל אלה מעוררים באופן טבעי פחד ולחץ נורמלי ברובנו (אם לא בכולנו). תחושות אלו מייצגות את הקושי ואת חוסר האונים שמסב המצב הביטחוני, גם אם אתם מתגוררים ביישוב בסכנת פגיעה וגם אם לא.

עם זאת, ההסלמה במצב הבטחוני עלולה לעורר אצל אנשים רבים חרדה של ממש. זו עלולה לכלול תחושות גופניות לא נעימות (דפיקות לב מואצות, קושי לנשום, הזעה מוגברת וכדומה) כחלק מהתקף חרדה, או ביטויי חרדה אחרים כגון תחושות של אי-שקט ומחשבות בלתי נעימות שחוזרות על עצמן (בסגנון "מה יקרה אם...?"). התופעות הללו עלולות להוביל למצוקה רבה ולהשפיע על התפקוד היום-יומי בצורה עוצמתית וקשה.

כיצד ניתן להתמודד ולהפחית מן המצוקה? 5 המלצות!

1. אין בית ספר? חשבו על שגרה אלטרנטיבית

תחת ההסלמה הבטחונית, לא מעט יישובים מפסיקים באחת את השגרה היומיומית; ביישובים הנמצאים בטווח הירי מופסקים פעמים רבות הלימודים, כך שהילדים ואיתם לעיתים גם ההורים נשארים בבית. במקביל, גם באיזורים אחרים בארץ שגרת היום-יום מושפעת. חלק מן האנשים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר מתוך דאגה לשלומם ורצון לשמור עליהם, אחרים מעדיפים לעבוד מן הבית וכדומה. הפסקה פתאומית זו של פעילויות השגרה עלולה לעורר חרדה ומתח.

לפיכך, כדאי ועדיף לנסות ולקיים שגרה בהתאם למגבלות הבטחוניות, בבית או מחוץ לו, אשר תקל על ההתמודדות עם הלחץ ותמנע חרדה נוספת. בראש ובראשונה, שמירה על הפעילויות שכן ניתן לקיים. שנית, יצירת "שגרה אלטרנטיבית" שתאפשר לחזק את תחושת המסוגלות ואת יכולות התפקוד גם תחת אווירת החירום. בלוח זמנים שתבנו לעצמכם כשגרה אלטרנטיבית תוכלו לשלב יציאה לגן השעשועים, קריאה, בישול בבית ועוד, רצף של סדר זמנים קבוע אשר יחזק חוויה של נורמליות.

• יש למי לפנות: עזרה נפשית
  ראשונית ומיידית
  

  
• איך לדבר עם ילדים על
  פיגועים וטרור?

  
• להתמודד עם חיים
  תחת טרור ופחד

  

2. התרחקו מהטלוויזיה

אתם ודאי מכירם את זה. כאשר המצב הביטחוני סוער, כולם נצמדים למסכים - לטלויזיה, לאינטרנט ולרשתות החברתיות, כל מי ומה שיתנו פיסת אינפורמציה נוספת ועדיף ב"לייב". יש מי שמתקין אפליקציות ייעודיות אשר מתריעות על אזעקה במקומות שונים בארץ, יש מי שלא מפספסים אף מבזק ויש מי שלוחצים על פתור הרענון באתרי החדשות כל כמה דקות.

נכון, חשוב להתעדכן ולדעת מה קורה. עם זאת, צפייה ממושכת ותדירה בחדשות עלולה דווקא להגביר את תחושות הלחץ והחרדה, וכן את תחושת הדריכות שנלווית לה. אז מה עושים? מאזנים ומנסים להגביל את מידת ההתעדכנות שאתם מאפשרים לעצמכם:

• כבו התרעות בטלפון עבור אזעקות "צבע אדום" שאין לכם צורך מיידי בהן.

• נסו להקשיב לחדשות בנקודות זמן קבועות מראש בלבד (אחת ממהדורות הערב או הבוקר).

• נסו למחוק לפחות חלק מן האפליקציות הרלוונטיות מן הנייד, או לכל הפחות להפחית את כמות ההתראות שהן מקפיצות לכם.

איזון הוא המפתח – שמרו על עצמכם והתעדכנו במיידיות בהתאם למיקום הגיאוגרפי שלכם מה מתרחש, אך גם שמרו על רווחתכם הנפשית והקלו על הלחץ.

3. הגברת החיבור לגוף

בכל הנוגע להתמודדות עם חרדה, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להשגת הקלה היא באמצעות שימוש בגוף שלנו עצמו. ראשית, ברגעים בהם אתם חשים את החרדה מתגנבת, נשמו עמוק. הדבר אמנם נשמע כקלישאה, אך תרגול היכולת לנשום נשימות ארוכות ועמוקות יאפשר לכם להרפות את הגוף ולחוש פחות מתוחים.

אפשרות אחרת היא לעסוק בפעילות גופנית כלשהי שמרגיעה אתכם בדרך כלל – להקשיב לשיר אהוב ולנסות להתנועע לצליליו, ללטף את הכלב ולצאת איתו לטיול, להשקות את העציצים, לעשות ספורט, לתרגל דמיון מודרך או מדיטציה. כל דבר שמגביר את החיבור שלכם לגופכם.

4. חזקו את תחושת הביחד

אם אתם חווים חרדה, אל תשארו לבד עם התחושות – סביר שרבים בסביבתכם חשים כמותכם. הרשו לעצמכם ולסובבים אתכם, ובעיקר לילדים ומתבגרים, לחוות את כל טווח הרגשות המתעורר אל מול המצב המורכב. נסו להיעזר ולהיתמך האחד בשני, לקבוע יותר פעילויות משותפות עם הקרובים לכם ולדבר כמה שיותר עם אחרים. חרדה "אוהבת" השתקה, היא נוטה לשגשג ולהחריף כאשר לא ניתנים לה ביטוי או לגיטימציה, וזה הוא משא כבד לשאת. פעמים רבות, דווקא היכולת להכיר בחרדה שנמצאת שם תוביל להרגעה ולשיפור במצב הרוח.

5. פנייה לעזרה מקצועית

באופן כללי, בתקופה של מתיחות ביטחונית, כמו בכל תקופה מלחיצה, כדאי לעשות יותר את מה שגורם לכם לחוש רגועים. אך מה קורה כאשר אנו מנסים לעזור לעצמנו, או לילדינו, להירגע ולא מצליחים? 

אם אתם חשים שתחושות הפחד והלחץ משפיעות על התפקוד שלכם או של ילדיכם, אל תהססו לפנות למטפל מומחה – פסיכולוג או פסיכותרפיסט - אשר יוכל לסייע לכם בהתמודדות עם חרדה. אין כל בושה בפנייה לעזרה מקצועית ויש בחוץ אנשי מקצוע שמוכשרים ומיומנים בסיוע במצבים אלו! 

תוכלו לפנות לגופים שונים המציעים עזרה נפשית ראשונית ומיידית או לאנשי טיפול בתחום החרדה.

מקורות

Ben-Zur, H., & Zeidner, M. (1991). Anxiety and bodily symptoms under the threat of missile attacks: The Israeli scene. Anxiety Research, 4(2), 79-95

Bodas, M., Siman-Tov, M., Peleg, K., & Solomon, Z. (2015). Anxiety-inducing media: The effect of constant news broadcasting on the well-being of Israeli television viewers. Psychiatry, 78(3), 265-276