14.05.19
צוות בטיפולנט
אנשים שרוצים לפנות לטיפול מתמודדים לא פעם עם השאלה - לאיזה סוג טיפול עליי לפנות? פעמים רבות עולה אפשרות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT) כגישה טיפולית הומוגנית ואחידה אך למעשה, ה-CBT עבר שינויים ותמורות, והתפתח במהלך השנים. בניסיון לארגן את המחקר, התיאוריה והמעשה בתחום, חולקה הגישה לשלושה גלים, כאשר כל גל מבוסס על תשתית רעיונית מובחנת. מוזמנים להכיר: 3 גלים של CBT.
גל 1: הכל התנהגותי והנפש היא "קופסה שחורה"
שורשי ה-CBT נעוצים בשנות ה-60, עם צמיחתה של התיאוריה ההתנהגותית – כתגובת נגד לגישה הפסיכואנליטית (ודאי שמעתם על פרויד, אבי הפסיכואנליזה). הגישה ההתנהגותית ייחסה חשיבות רבה למחקר ומונחים מכך, התיאורטיקנים ההתנהגותיים התמקדו בהתנהגות הנצפית בלבד והתעלמו מהרגשות והמחשבות של האדם. הם עסקו בשאלה 'כיצד ניתן לעצב את ההתנהגות?' והתייחסו לנפש האדם כאל "קופסה שחורה" שאינה רלוונטית ליצירת שינויים התנהגותיים. הטיפול ההתנהגותי נעזר בחיזוקים, עונשים, חשיפה, הכחדה, והתניות לצורך עיצוב ההתנהגות (התנהגות טובה זכתה בפרס לחיזוק – התנהגות לא רצויה, ב"עונש"). עד היום משתמשים בטיפול התנהגותי בעיקר בטיפולים ממוקדים (למשל, טיפול בחרדות).
גל 2: המח נכנס לתמונה - שינוי התנהגותי ו"תיקון" מחשבות
ל-CBT מהגל השני התווסף ממד של חקירה ובחינה של המחשבות, תוך ניסיון להפריך מחשבות לא מסתגלות ("אני לא אצליח", "אני לא מסוגל") ולהחליפן במחשבות המועילות יותר לאדם. כלומר, הגישה עדיין מבוססת על אלמנטים התנהגותיים אך הנפש אינה עוד "קופסה שחורה" אלא חלק מהותי בטיפול ובהתנהגות האדם בכלל. לצד ההתבוננות בהתנהגות והניסיון לעצב אותה, גם המחשבות הופכות להיות מושא לחקירה - מתבוננים בהן, מנסים לבדוק מהן הסכמות ואמונות הבסיס העומדות מאחוריהן, ומנסים לתקן אותן. ואיך נוספה התוספת? מתוך מחקר שמצא טעויות קוגניטיביות משותפות לחולים בדיכאון, חרדה, והפרעות נוספות. ואם יש הטיות קוגניטיביות, יש גם אפשרות לתיקון.
גל 3: מקבלים את הרגשות
ה"גל החדש" של ה-CBT, הגל השלישי, צמח בשנות ה-90, עם התפתחותן של גישות טיפוליות שנתנו מקום מרכזי לקבלה של המחשבות והרגשות של האדם, ולאו דווקא לשינוי. בגל הזה נכללות שיטות כמו מיינדפולנס וכמו ACT - Acceptance Commitment Therapy, תרפיית קבלה ומחויבות. מה הרעיון? שהיה ברגע הנוכחי באופן בלתי שיפוטי, לצד ניסיון להתבונן על הקוגניציה ועל התפיסות שלנו, קבלה של הפגיעות האנושית – מבלי צורך לשנות.
בשונה מהגל השני, הגל השלישי לא מנסה לשנות דבר ברגשות או במחשבות שעולים בנו. להיפך. לפי ההשקפה ה"מקבלת", אין מחשבה שהיא לא רצויה, אין רגש שהוא לא רצוי או שעלינו להפחית או להחליף. הניסיון ב-ACT הוא לשנות את היחס למחשבות ולרגשות, וליצור יכולת טובה יותר לקבלה - להיות במגע עם כל חוויה רגשית שעולה בנו ולהכילה. היא גם הוכחה כיעילה בטיפול בטווח רחב של קשיים נפשיים, כמו חרדה ודכאון ועד קשיים גופניים-רגשיים כמו כאב כרוני.
ואם נחזור לרגע לשאלה איתה פתחנו - האם טיפול פסיכודינמי או התנהגותי? האם CBT או ACT? עד כמה אני מתחבר לגישה זו או אחרת? כעת אתם יכולים לגשת לשאלות האלה עם המידע, ומתוך היכרות ראשונית ומרגיעה.
היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות טיפול CBT
