23.10.18
ספיר קינן
חרדת נהיגה היא פוביה נפוצה, המתארת אדם אשר חווה חרדה ומצוקה בעת נהיגה ברכב. הסימפטומים של חרדת נהיגה דומים מאוד לאלה המאפיינים את שלל הפרעות החרדה, וכוללים עלייה בדופק ובקצב הנשימה, תחושות מועקה ולחץ בחזה, וכן הזעה מוגברת. אלה עשויים להתרחש בזמן הנהיגה או אפילו בעת המחשבה על נהיגה צפויה. בנוסף לכך, לחרדת נהיגה ישנם גם ביטויים רגשיים-קוגניטיביים, כגון פחד מאובדן שליטה ברכב, מתאונות דרכים, או מגרימת נזק לאדם אחר. מבחינה התנהגותית, אדם החרד מנהיגה עשוי להימנע מנהיגה בסיטואציות מסוימות, כגון נהיגה כאשר אנשים מסוימים נמצאים ברכב, נהיגה במקומות לא מוכרים, נהיגה בשעות החשכה או בכבישים מהירים, ואף במקרים מסוימים להימנע מנהיגה באופן כללי לאורך שנים ארוכות.
חרדת נהיגה היא לא רק קושי נפשי – היא מסכנת את הביטחון שלנו!
בשל הסימפטומים הגופניים והרגשיים המתעוררים בעת תחושה של חרדה, קל להבין מדוע הדבר עשוי להשפיע לרעה על יכולתו של האדם לנהוג באופן בטוח. בפרט, חרדה גורמת לפגיעה זמנית ביכולות הקשב והריכוז שלנו, ולכן עלולה לפגוע באופן משמעותי בכישורים הנדרשים לביצוע פעולת הנהיגה. זאת ועוד, אנשים הסובלים מחרדה זו נוטים להיות זהירים באופן מוגזם בעת הנהיגה, באופן שעשוי להפריע למהלך התנועה בכביש (למשל, נסיעה איטית מאוד). לחילופין, ישנם אנשים עם חרדת נהיגה אשר עשויים לנהוג דווקא באופן אימפולסיבי וחסר זהירות.
הסיבות לחרדת נהיגה הן רבות ומגוונות
חרדת נהיגה עשויה להתפתח כתוצאה מאירוע טראומטי בעת נהיגה, כגון חוויה של תאונת דרכים או אפילו עדות מן הצד לאירוע שכזה. גם חוויה של התקף חרדה בזמן הנהיגה, גם אם לא היה קשור כלל לסיטואציה, עלול לגרום לאדם לחשוש מפני הישנות של מצב זה. כמו-כן, האדם עלול לקשר בין התרחשות ההתקף לבין פעולת הנהיגה, מה שמוביל לחרדה מתמשכת. יש לזכור כי חרדת נהיגה עשויה גם להתעורר כחלק מהפרעות חרדה אחרות, כגון אגורפוביה (חרדה מפני מקומות פתוחים או מקומות שקשה להימלט מהם) או הפרעה פוסט-טראומטית. זאת ועוד, החרדה מנהיגה עלולה להופיע גם אצל אנשים אשר תפיסת המסוגלות העצמית שלהם היא נמוכה, או כאלה אשר מאמינים כי אינם בעלי הכישורים הנדרשים לנהיגה (למשל, אנשים בגיל השלישי אשר חווים ירידה בכושר הראייה או ביכולות הקשב והריכוז, אנשים שהתקשו לעבור טסט, וכו').
חרדת נהיגה עשויה להיפתר תוך זמן קצר בטיפול
בדומה להפרעות חרדה אחרות, הטיפול המומלץ כיום לחרדת נהיגה הינו טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. טיפול זה מאפשר לטפל בהיבטים שונים שמרכיבים את החרדה - תחושות גופניות, מחשבות והתנהגויות. מבחינה גופנית, המטופל יוכל לתרגל במהלך הטיפול טכניקות הרפיה והרגעה עצמית, אשר ניתן לבצע לפני הנהיגה ואף בזמן הנהיגה, כגון תרגולי נשימה והרפיית שרירים. בנוסף, תרגילים אלה עשויים לסייע לאדם להכיר את תחושות המתח והדריכות הגופנית המתעוררות בו לקראת נהיגה צפויה, ולזהות את הדרך האוטומטית שבה גופו מגיב לסיטואציה שכלל אינה מסוכנת. מבחינה קוגניטיבית, המטפל יסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה אשר מייצרים ומגבירים את החרדה, כגון אמונות ומחשבות קטסטרופליות (למשל, "אם אסע על כביש מהיר אני לא אדע להשתלב בתנועה ואגרום לתאונה"). באופן הדרגתי, המטופל יילמד להחליף את המחשבות הללו בדפוסים חיוביים וגמישים יותר (למשל, "כשאגיע לכביש המהיר אתחיל בנסיעה איטית בנתיב הימני, עד שארגיש בטוח להגביר את המהירות"). בנוסף, המטופל עשוי ללמוד כי דווקא נהיגה תחת חרדה עשויה להעלות את הסיכוי לגרימת תאונה, בעוד שרכישת מיומנות וניסיון בנהיגה (ולא הימנעות ממנה) מקטינים סיכוי זה. מבחינה התנהגותית, טיפול ב-CBT כולל לרוב חשיפה הדרגתית לגירויים המעוררים במטופל חרדה, והתנסות בתרחישים אלו ברמת קושי עולה. חשיפה זו מאפשרת למטופל לחוות את החרדה הנלווית לנהיגה באופן מבוקר, כמו גם את הפער בין האמונות בהן הוא מחזיק לבין המציאות.
במקביל לטיפול הפסיכולוגי, ובייחוד במקרים בהם רמת החרדה של המטופל גבוהה מאוד, ניתן לשלב שיעורי ריענון בהדרכת מורה נהיגה מוסמך, בהם ישפר המטופל את התמודדותו עם תרחישים שונים הצצים בעת הנהיגה. שילוב האלמנטים הללו מאפשרים למטופל להתגבר ביעילות על חרדת הנהיגה ולפתח ביטחון ביכולותיהם לנהוג בבטחה.
אודות הכותבת - ספיר קינן
ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.
