OCD - לא מה שחשבתם

גל סגל

הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה נפשית שבה אדם חש צורך לבצע פעולות טקסיות באופן חזרתי (כפייתיות) או חושב מחשבות טורדניות חזרתיות (אובססיות). האדם אינו מסוגל לשלוט על המחשבות או הפעולות הללו ליותר מאשר פרק זמן קצר ביותר בד"כ. פעולות כפייתיות נפוצות כוללות: שטיפת ידיים, ספירת חפצים, בדיקה שהדלת סגורה ועוד. הפעולות הללו מופיעות ברמה שפוגעת בתפקוד בחיי היום יום. לרוב, האדם מבין שהתנהגויותיו חסרת היגיון, אולם הוא לא מסוגל להפסיק אותן.

האם OCD יכול לעבור מעצמו?

לרוב, הפרעת OCD לא עוברת מעצמה. ישנן תקופות בהן ההפרעה יכולה להתבטא באופן חמור יותר או פחות, אבל היא תמיד נמצאת ברקע כאשר היא לא מטופלת. ממצאים של מחקרים חדשים, מצביעים על קשר בין ההפרעה לבין היבטים תורשתיים ופיזיולוגיים (שינויים בפעילות המוחית), באופן שיכול להסביר את "עקשנותה". עקשנות זו מחדדת את החשיבות שבפנייה לעזרה מקצועית בטיפול במצב של OCD.

הפרעת OCD מלווה לרוב גם ברגשות של אשמה ובושה, כיוון שהאדם מודע לכך שהפעולות שהוא עושה הן לא הגיוניות ואף מוזרות. כאשר המחשבות האובססיביות לובשות אופי תוקפני או מיני (לדוג': מחשבה על פגיעה אפשרית באדם אחר), תחושות הבושה והאשמה מתעצמות עוד יותר. לכן, פעמים רבות, אנשים שסובלים מ-OCD נוטים להסתיר את הסימפטומים ועובר זמן ממושך, לעיתים שנים, עד שהם פונים לטיפול. עובדה זו הינה מצערת שכן OCD שלא מטופל גורם לסבל ולמצוקה רבים. בנוסף, ללא טיפול הוא עלול להחריף ולהביא לתופעות נוספות כמו דיכאון ומחשבות אובדניות. בגלל הפוטנציאל להחמרה והמצוקה הרגשית שנוצרת בעקבות הסימפטומים, חשוב לנסות ולאתר את הסימנים להפרעה סמוך ככל האפשר להתחלתם ולהפנות לטיפול מתאים.

• איך מטפלים בהפרעה
  אובססיבית קומפולסיבית?

  
• איך עובד טיפול CBT בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?

  
• הפרעה אובססיבית קומפולסיבית של מערכות יחסים

  

אילו טיפולים יעילים ל-OCD?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי (CBT) הינו הטיפול היעיל ביותר לטיפול בהפרעה, ובפרט שיטת ה"חשיפה ומניעת תגובה". בטיפול כזה אם לדוגמה אדם מפחד מלכלוך וכאשר הוא נחשף אליו הוא נוהג לבצע טקסי ניקיון ורחיצת ידיים, בטיפול חשובה דווקא חשיפה ללכלוך תוך כדי מניעת ביצוע הטקסים לאחר מכן. המטרה בכך היא להישאר, לאורך זמן, עם ה'טריגר' שמעורר חרדה (למשל הלכלוך) על מנת לפתח סיבולת כלפי המחשבה והמצב ולהיווכח שגם אם לא מבצעים את הפעולה הטקסית שום דבר נורא לא קורה לאחר מכן. באופן בסיסי וללא טיפול, אנשים שסובלים מ-OCD לא נשארים מספיק זמן עם המצב המאיים על מנת ללמוד כי התרחישים שהם מפחדים מהם לא מתקיימים. בנוסף לחשיפות, בהתאם למרכיב הקוגניטיבי של CBT, בטיפול מלמדים את האדם להטיל ספק במחשבות והאוטומטיות שלו בפרט, בסיכוי של התסריט שמפחדים ממנו להתגשם במציאות (סיכוי מזערי בדרך כלל). 

טיפול תרופתי

כאמור, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שלהפרעה קיים בסיס פיזיולוגי שקשור לאי סדירות בפעילות הביוכימית במוח. בפרט, נמצא קשר בין OCD לבין סרוטונין, כאשר משערים שבעיה בוויסות הסרוטונין במוחם של אנשים שסובלים מ-OCD פוגעת ביכולת שלהם להפעיל סינון ובקרה על מחשבותיהם. בהתאם לכך, הטיפול התרופתי המקובל כיום ב-OCD הינו תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקלים וכן, תרופות שעובדות על תהליך ספיגת הסרוטונין ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI.

האם טיפול מרפא OCD?

חשוב לציין כי מחקרים מראים שהשילוב של טיפול CBT עם טיפול תרופתי הינו היעיל ביותר לטיפול בהפרעת ה-OCD. יחד עם זאת, לרוב גם לאחר טיפולים מוצלחים לא ניתן להעלים לחלוטין את ההפרעה וסביר כי לאדם תישאר הנטייה לכיוון הזה.

למרות זאת באמצעות הטיפול הנכון אפשר לנהל את ההפרעה ואת ההשפעה שלה על חיי היום יום ובמיוחד להוריד באופן משמעותי את רמת המצוקה ולהגדיל את איכות החיים של האדם.