חרם חברתי בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

חרם אונליין: על בריונות ברשת בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

24.03.25

ד"ר שרון זיו ביימן ונגה גלעם

מהי בריונות ברשת? בין שיימינג לחרם חברתי

"בריונות ברשת" היא למעשה כל פעולת התעמרות חברתית אשר מתרחשת באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ופלטפורמות מקוונות, שמטרתה להפחיד, להכעיס או לבייש ("שיימינג") את מי שעומד במוקד שלה. זה יכול להתרחש בדרכים רבות:

• הדרת ילד או ילדה מקבוצות ופורומים לקיום תקשורת בין ילדי הכיתה

• הפצת שקרים על ילד או ילדה דרך רשתות חברתיות ואפליקציות לשליחת הודעות

• פרסום והפצה של תמונות או סרטונים מביכים של הילד או הילדה

• שליחת הודעות, תגובות, תמונות או סרטונים פוגעים, פוגעניים, מביישים או מאיימים לילד או הילדה עצמם

• התחזות למישהו אחר ושליחת הודעות מרושעות בשמם לילד/ה באמצעות חשבונות מזויפים

• עיסוק בהטרדה מינית, סחיטה או בריונות באמצעות כלים מקוונים או כלים של בינה מלאכותית

בעוד שבעבר היה החרם מוגבל בזמן ובמרחב, בעולם הדיגיטלי האינסופי החרם עשוי להתרחש שעות ארוכות אחרי סיום הלימודים, במקומות אליהם למורים ולהורים אין גישה. בהינף מקלדת ובקלות רבה אפשר לפתוח קבוצת שנאה בוואטסאפ ובטלגרם, להפיץ תמונות וסרטונים באינסטגרם, בסנאפצ'ט או בטיק-טוק, ולכתוב תגובות מכוערות בפרופיל האישי של הילד בפייסבוק.

התמונות והפוסטים מתועדים ונחקקים, לא רק בנפשו של הילד המוחרם, אלא גם ברחבי הרשת – היכן שכל אחד אחר יכול לראותם בכל רגע. במובן זה, בריונות ברשת עלולה לגרום לילד להרגיש כאילו הוא מותקף בכל מקום ואין לו לאן לברוח.

איך לזהות האם ילד עובר חרם חברתי? נורות אזהרה

1. שינויים רגשיים: ילדים אשר סופגים באופן מתמשך שיימינג, יחס פוגעני והתעמרות נוטים לחוות עלייה ברגשות שליליים כגון בושה ומבוכה, תחושת פחד וחרדה, עלבון וכעס, ובמקרים חמורים אף התפתחות של דכאון או חשיבה אובדנית.

2. שינויים התנהגותיים: שינויים בולטים בהרגלי האכילה, השינה או הלמידה של ילדים יכולים לעיתים להוות רמז חיצוני לכך שישנה התרחשות רגשית נוספת מתחת לפני השטח.

3. ביקורתיות עצמית גבוהה: פעמים קרובות ילדה או נערה אשר חוות חרם חברתי מפנימות את המסרים הקשים שסביבתן מפנה אליהן, כך שהן מתחילות לחשוב מחשבות שליליות לגבי עצמן, חוות ירידה בערך העצמי ומדגימות ביקורת עצמית גבוהה.

4. הסתגרות והתבודדות: כאשר ילד או נער חווים בריונות ברשת, לרוב הדבר מלווה בחוויה של בדידות וכן בחוסר ביטחון לגבי מה אנשים אחרים אומרים או חושבים עליהם. היבט זה יכול להוביל לנסיגה מקשרים חברתיים.

5. ירידה במוטיבציה: ילדים אשר חווים חרם חברתי עלולים לאבד את המוטיבציה שלהם לעשות דברים שאותם נהגו לעשות בעבר תוך הימנעות מסיטואציות אשר כרוכות ביציאה מ"אזור הנוחות".

6. היעדרות מביה"ס: ניסיונות להיעדרות מבית הספר באמתלות שונות, או הברזות מבלי לספר להורים, הם בין ההשפעות השכיחות של בריונות ברשת.

7. שיחה ישירה עם הילד/ה: חשוב לשאול את ילדינו באופן ישיר מי הם החברים שיש להם ברשת, לבקש לראות תגובות ושיחות שהם מנהלים עם אחרים, ואפילו להציע להם לראות את ההתכתבויות שלנו ברשתות החברתיות כדי להדגים כיצד נראית אינטראקציה מיטיבה ברשת. נשאף לייצר שיחה באווירה בלתי שיפוטית ונעימה בה נוכל להסביר על הסכנות, לתת דוגמאות ישירות לאופן בו נראה חרם חברתי ברשת ולברר האם ילדינו נתקלו בתופעות אלו.

שימו לב לסימנים אלה, נסו לברר האם גם המורה או גורם קרוב אחר חש בשינוי אצל הילד, ואל תהססו לפנות לגורמים מקצועיים (יועצת ביה"ס, איש טיפול ועוד) כדי שיוכלו ללוות את הבירור.

הילד עובר חרם: מה אפשר לעשות?

היו ערניים ומעורבים

גם אם אתם חשים כי ילדכם "שוחה" ברחבי הרשת טוב יותר מכם, לא כדאי לכם להישאר בחוץ – רצוי וכדאי לפקח על המתרחש בכל המדיות הדיגיטליות בהן הילד עושה שימוש. לשם כך, בקשו חברות מילדכם כדי לקבל גישה לחשבון האישי שלהם, אך הקפידו לא להגיב בעצמכם כדי לא לגרום להם לחוש מבוכה או לנסות להימנע מן השיתוף.

אם גיליתם כי ילדכם חווה בריונות ברשת, ייתכן שתרצו לזמן מה למחוק אפליקציות מסוימות או לבקש ממנו להגביל את זמן השימוש בהן. זכרו להסביר לילד/ה כי לצאת מהאינטרנט זה לא פתרון לטווח ארוך אך הוא נועד להפחית את החשיפה להתנהגות פוגענית באופן מיידי וכן להימנע מלשתף פעולה עם הצד הפוגע ולעודד את התנהגותו.

תנו מידע על גלישה בטוחה ועל השפעות של חרם ותוקפנות ברשת

הסבירו מהו ניצול דרך הרשת, מדוע צריך שמירה ברשת ומדוע חשוב לא לחשוף מידע אישי או ליצור קשר עם אנשים לא מוכרים. כמו כן, הסבירו את ההשפעות הקשות של בריונות והדגישו כמה חשוב לשתף מבוגר כשמישהו מושמץ ברשת, שכן אותו ילד יכול לסבול מחוויה קשה ומסוכנת ביותר. רצוי לשלב בשיח דוגמאות מוחשיות לסכנות שיוצרת אלימות ברשת.

הזכירו לילדכם כי הוא יכול:

• להחליט מי יכול לראות את הפרופיל שלו, לשלוח לו הודעות ישירות או להגיב על הפוסטים שלו על ידי התאמת הגדרות הפרטיות של החשבון שלו.

• לדווח במרבית האפליקציות על תגובות, הודעות, תמונות וסרטונים פוגעים ולבקש להסיר אותם.

• לחסום אנשים לחלוטין כדי למנוע מהם לראות את הפרופיל שלו או ליצור איתו קשר.

• לבחור שתגובות של אנשים מסוימים יופיעו רק בפניהם מבלי לחסום אותם לחלוטין.

• למחוק פוסטים בפרופיל שלו או להסתיר אותם מאנשים ספציפיים.

• להיעזר בתיעוד הבריונות ברשת על מנת לספק ראיות והוכחות לגורמים חינוכיים ומשטרתיים.

נזכיר כי ברוב הפלטפורמות אנשים לא מקבלים הודעת עדכון אישית כאשר אנחנו חוסמים, מגבילים או מדווחים עליהם.

יצרו סביבה הורית חמה ובטוחה

• חיזוק: הרבו בחיזוקים וציינו בפני הילד או הילדה את נקודות החוזק והעצמה שלהם. תנו ביטוי מתמשך לכמה הילדים חשובים לכם ויקרים לכם. קשה להגזים בכמה זה חשוב.

• זמן ביחד: צרו חוויות טובות ובטוחות במרחב הביתי כמו ארוחות משפחתיות, בילויים משותפים, משחקים משותפים ועוד. דברו על ההנאה בבילוי זמן ביחד ותנו לילדים תחושה כי הם רצויים ואהובים.

• דוגמא אישית ושיתוף: שתפו את ילדיכם במצוקות החברתיות שהיו ויש לכם, בקשיים שחוויתם ברשת, וכן כיצד הם עברו והתמודדתם איתם. ילדים מציינים שמידע מסוג זה נותן להם כוח להתמודד. כמו כן, צרו אווירה מקבלת ובלתי שיפוטית שתעודד את ילדכם לשתף על הקשיים שלהם גם כן.

• תקווה: החרם הוא חוויה קשה, אך ניתן להתגבר עליו והורים יכולים להחזיק עבור ילדיהם את התקווה. כדי להעצים תקווה זו מומלץ לעודד את הילד שסובל מחרם למצוא לעצמו מסגרות עם מעגלים חברתיים אחרים (חוגים/ תנועת נוער) או להשתמש ברשת כדי לפנות לגורמי תמיכה וירטואליים למצבי בריונות כמו קווי תמיכה, פורומים וצ׳אטים רלוונטיים.

פנייה לגורמים מקצועיים

במידה ואתם פוגשים התלבטויות, דילמות והתמודדויות אשר נותרות ללא מענה, כדאי וחשוב להיעזר באנשי מקצוע מתאימים על מנת לקבל הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי עבור הילד/ה. באמצעות טיפול וליווי מתאימים, אפשר לרכך את ההשפעות הקשות של בריונות ברשת ולתמוך באופן משמעותי בילדים המתמודדים עם חרם.