05.09.19
ד"ר שרון זיו ביימן ונגה גלעם
"הקיץ של אביה". מי מאיתנו לא זוכר את סצנת מסיבת יום ההולדת? אביה ואמה (גילה אלמגור) יושבות ומחכות, חגיגיות ושקטות, אבל אף ילד לא מגיע. הלב של אביה נשבר, ולב הצופים יחד אתה, כשהן ואנחנו מבינים שילדי הכיתה החרימו אותה ולא יבואו למסיבה. חרם בימינו נראה ומתרחש באופן שונה: הוא מתקיים לא רק בכיתה או במסיבות יום הולדת, אלא ממשיך גם בבית, דרך הטלפון הסלולרי והמחשב. חרם הוא עניין נפוץ, מכאיב ועלול להיות מצלק – אבל באמצעות טיפול וליווי מתאימים, אפשר לרכך את השפעותיו. חשוב לזכור – ילדים לא יכולים להתמודד עם חרם ללא עזרת מבוגרים.
חרם ללא גבולות מסביב לשעון
בעבר היה החרם מוגבל בזמן ובמרחב – ילד שהוחרם על ידי ילדי כיתתו, למשל, סבל מכך מספר שעות ביום בבית הספר, אך היה זוכה להקלה עם החזרה הביתה. כיום, במרחב הדיגיטלי האינסופי, החרם עשוי להתרחש שעות ארוכות אחרי סיום יום הלימודים, במקומות בהם למורים ולהורים אין גישה. מלאכת הטלת החרם הפכה קלה בצורה כמעט מקוממת – בהינף מקלדת אפשר לפתוח קבוצת שנאה בוואטסאפ, או להפיץ תמונות וסרטונים לא מחמיאים באינסטגרם. עלינו לזכור כי האינטרנט מתעד את הכל. התמונות והפוסטים מתועדים ונחקקים, לא רק בנפשו של הילד המוחרם, אלא גם ברחבי הרשת.
היו ערניים: לא נופלים ברשת
גם אם אתם חשים כי ילדיהם "שוחה" ברחבי הרשת טוב יותר מכם, לא כדאי לכם להישאר בחוץ – רצוי וכדאי לפקח על המתרחש בכל אותן מדיות וירטואליות. כדאי לפקוח עין על האינטראקציות החברתיות המתרחשות בתוך המסך. שאלו את ילדכם כמה חברים יש לו ברשת ומי הם. שוחחו על הסכנות. תנו דוגמאות. בקשו לראות. הציעו לילדכם לראות את ההתכתבויות שלכם ברשתות חברתיות. בקשו חברות והקפידו לא להגיב.
תנו מידע על גלישה בטוחה ועל השפעות של חרם ותוקפנות ברשת
הסבירו מדוע צריך שמירה ברשת, מדוע חשוב לא לחשוף מידע אישי, לא ליצור קשר עם אנשים לא מזוהים בבירור שאנו מכירים. הסבירו מהו ניצול דרך הרשת. הדגישו כמה חשוב לשתף מבוגר שמישהו מושמץ ברשת, שכן אותו ילד מושמץ יכול לסבול מחוויה קשה ומסוכנת ביותר. תנו דוגמאות מוחשיות לסכנות שיוצרת אלימות ברשת.
שימו לב לסימנים הקטנים למצוקה
ילד אשר מוחרם לאורך זמן יסבול ודאי מתחושות בדידות, ועלול לגלות סימני דכאון וחרדה. יתכן שינסה להימנע מהליכה לבית ספר או לפעילויות חברתיות שונות, יגלה עצבנות ונטייה להסתגרות. שימו לב להתנהגויות כאלה. נסו לברר האם גם המורה חשה בשינוי אצל הילד. כמו-כן, אל תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי, אשר יוכל להקל ולו במעט על תחושות אלה. הדרכה להורים על ידי פסיכולוג המומחה עשויה גם היא לסייע לכם.
יצרו סביבה הורית חמה ובטוחה
הרבו בחיזוקים. ציינו בפני הילד או הילדה את נקודות החוזק והעצמה שלהם. תנו ביטוי מתמשך לכמה הילדים חשובים לכם ויקרים לכם. קשה להגזים בכמה זה חשוב.
חוויות טובות של הנאה במרחב הבית
צרו חוויות טובות ובטוחות במרחב הביתי. ארוחות משפחתיות, בילויים משותפים, משחקים משותפים חשובים ביותר. דברו על כמה כייף לבלות ביחד. תנו לילדים תחושה כמה הם רצויים.
עודדו פעילויות חברתיות מחוץ לבית הספר
ישנן פעילויות חברתיות נוספות מחוץ לבית הספר, בהן כדאי לעודד את הילד להשתלב. כך למשל, כדאי להציע לו להירשם לחוגים שונים אחר הצהריים, להשתתף בפעילות של תנועת נוער, לעודד עיסוק סביב תחביבים, ייצרו מפגש משותף עם הילדים והילדות של חבריכם הטובים או להיפגש עם ילדי השכנים.
דוגמא אישית של ההורים
שתפו את ילדיכם במצוקות החברתיות שהיו ויש לכם וכיצד הן עברו והתמודדתם איתן. שתפו בקשיים בתקשורת ברשת. זה יכול להציל ולסייע במידה רבה. ילדים מציינים שמידע מסוג זה נותן להם כוח להתמודד.
העבירו מסר של תקווה
החרם הוא חוויה קשה, אך ניתן להתגבר עליו. זהו מסר שחוב לחדד. בהקשר זה, גם הרשתות החברתיות מתפקדות יכולות לייצר נחמה: כך למשל, ילד שסובל מחרם בכיתה יכול למצוא לעצמו מסגרות חברתיות אלטרנטיביות בקבוצות פייסבוק הקשורות בתחביביו... בנוסף, הוא אפשר להשתמש ברשת כדי לפנות לגורמי תמיכה וירטואליים, כמו אלה שמפעילות עמותות כמו 'עלם', ולקבל תמיכה מקצועית לבני נוער בצ'אטים.
על הכותבות
נגה גלעם - פסיכולוגית בהתמחות קלינית.
