05.10.20
ד״ר לימור גולן
בתקופה הנוכחית של הקורונה, נכפתה עלינו מציאות שבה בני המשפחה נאלצים לשהות זמן ממושך יחד בבתים. מציאות זו גורמת לעלייה בגורמי סיכון להתנהגות אלימה בתוך המשפחה. העלייה בגורמי הסיכון משתקפת דרך נתונים רשמיים של משרד הרווחה, עמותות וארגוני נשים. אותם ארגונים מדווחים על עליה ניכרת במקרים של אלימות במשפחה – פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית ומינית.
תופעה קשה נוספת, אשר אינה זוכה למקום בשיח החברתי, הינה פגיעה מינית בין אחאים – בנים ובנות כאחד. פגיעה מינית בין אחאים יכולה להתקיים בכל בית ובכל עת: ביום ובלילה, תוך כדי "משחק" או מאחורי דלת סגורה. מדובר בפגיעה המתרחשת בשכיחות גבוהה, ובעלת השלכות קשות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך – עבור האחאים ועבור המשפחה כולה.
גורמי סיכון לפגיעה מינית בין אחאים בזמן הקורונה
כאמור, המציאות הנוכחית מחייבת את כל בני המשפחה לשהות זמן רב יחד במרחב המשותף. בנוסף, ההורים צריכים לצאת למקום העבודה או לחילופין לעבוד מהבית, בעוד הילדים, אשר נמנע מהם ללכת למסגרת פורמלית או הבלתי פורמלית, נאלצים לשהות בבית שעות ארוכות.
מציאות זו מייצרת אתגרים רבים. מחד, ההורים מתקשים להעסיק את ילדיהם בפעילויות פנאי מגוונות לאורך זמן והפיקוח על הילדים נחלש – נוצר מצב של התרופפות והגמשה של הגבולות החינוכיים, כמו למשל שינוי הרגלים הקשורים לשעות השינה או זמן שהייה מול מסכים. מנגד, הילדים, אשר אינם יכולים לצאת ולפגוש חברים, מבלים שעות רבות עם אחיהם או לבדם מול מסך המחשב.
תחת תנאים אלו – שעות פנאי מרובות עם האחים, שעמום, סקרנות מינית והורים מותשים שהגמישו גבולות, הילדים מועדים יותר לפגוש, בטעות או במתכוון, תכנים מיניים שאינם מותאמי גיל. כך, תנאים אלו עלולים לייצר ולהגביר גורמי סיכון להתרחשותה של פגיעה מינית בין אחאים. שתי אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר להיות מעורבות בדינמיקה של פגיעה מינית בין אחאים הן ילדים בסיכון ואחים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלות – הן כקורבנות והן כפוגעים.
מהי הדינמיקה המלווה פגיעה מינית בין אחאים?
בדומה לשאר סוגי הפגיעות בתוך המשפחה, פגיעות מיניות בין אחאים מתקיימות לרוב לאורך זמן, זאת בשל זמינות הקורבן לתוקף והן מאופיינות בתת דיווח. מאפיין נוסף הוא שהן לרוב מתרחשות תחת שמירה על סוד מצד כל המעורבים. שמירת הסוד מצד הקורבן, למרות יחסי הניצול המתמשכים, מוסברת באמצעות סיבות שונות: חוסר הבנה של הקורבן לגבי משמעות המעשים, האהבה והאמון שהקורבן רוחש כלפי הפוגע, ההנאה מתשומת הלב והקשר עם הפוגע, הנאה מהמגע עצמו, תחושת האשמה והבושה המלווה את המעשים, פחד מתגובת התוקף, קושי להשתמש בשפה המינית לתיאור האירוע או החשש מכך שלא יאמינו לו או שהוא ייענש.
בשל הסיבות שנמנו, ההתנהגות הפוגעת לרוב תתגלה במקרה על ידי אחד ההורים. לרוב, ההורים ייטו לייחס להתנהגות זו פרשנות של משחק או סקרנות מינית טבעית. הם אף עשויים להכחיש את המאורע, להקטינו - כלומר להכיר בו אולם לייחס לו משמעות שולית, או אפילו לצאת ב"האשמת הקורבן". תגובות אלה שכיחות, הן בשל חוסר ידע לגבי פגיעה מינית בין אחאים והן בשל הקושי להתמודד עם המשמעויות של הגילוי.
כתוצאה מהגילוי, ההורים מתמודדים עם מורכבויות רבות כמו, ייחוס מיניות בוגרת לילדים, הכרה כי אחד מילדיהם פוגע והשני קורבן וההשלכות שכל אחד מהילדים ייאלץ לשאת. לכך, מתווספים רגשות של בושה והאשמה עצמית, אשר מלווים את ההורה שיודע שפגיעה זו התרחשה בחדר הסמוך, תחת משמרתו.
התמודדות ההורים עם פגיעה מינית בין אחאים
הורים אשר תופסים את האירוע כפגיעה מינית, נאלצים להתמודד עם מציאות מורכבת. מציאות זו מייצרת עבורם שבר משפחתי: היא מעמידה אותם במצב של קונפליקט נאמנויות כלפי כל אחד מילדיהם – הקורבן והאח הפוגע. ההורים עדים להשלכות הפסיכולוגיות הקשות איתם מתמודדים הילדים בעקבות האירוע, כמו הסתגרות, התפרצויות זעם, הרטבה, הפרעות אכילה ועוד. לצד זאת, הם נאלצים לייצר פיקוח הורי נוקשה על מנת למנוע הישנות של התנהגות מינית פוגעת בעתיד.
בנוסף לכך, פגיעה מינית בין אחאים נמצאת תחת "חוק חובת הדיווח". חוק זה מחייב כל מבוגר לדווח לרשויות החוק – משטרה או עובד סוציאלי לחוק הנוער, על כל חשד לפגיעה בקטין. ההורים, שלעיתים קרובות ימצאו עצמם מבולבלים לנוכח המצב, יחששו לפנות לרשויות לקבל הדרכה ועזרה.
עובדה זו מרתיעה הורים רבים, משום שהם חוששים לחוות חוסר שליטה נוסף. הראשון, נחווה מול האירוע עצמו ואילו השני, נחווה מול החלטות שייקבעו על ידי גורמי הרווחה והחוק. החלטות אלו, כמו המלצה לטיפול, הרחקה של התוקף ואף מעצר במקרים קיצוניים או הגנה על הקורבן המחייבת הוצאה שלו מהבית, חלות על ההורים ומחייבות אותם.
אם אתם, כהורים, נפגשים עם אירועים מעין אלה, מומלץ לפנות לאיש מקצוע להדרכה. שכן, תגובות ההורים בכלל ועצם ההכרה בפגיעה המינית בין אחאים בפרט, משמעותיות מאוד לתהליך הריפוי וההחלמה של הקורבן. התייעצות עם גורם מקצועי תספק כלים ותסייע להתמודדות של כל בני הבית עם ההשלכות הקשות הנלוות לפגיעה המינית. בתי לין, כדוגמה, הינם מרכזי הגנה הפרושים ברחבי הארץ, המסייעים למשפחות להתמודד עם פגיעות מיניות בין קטינים באמצעות צוות מומחה רב מקצועי.
על הכותבת – ד״ר לימור גולן
ראש חטיבת קרימינולוגיה במכללה האקדמית כינרת. יועצת חינוכית וקרימינולוגית חינוכית שיקומית. מעבירה הכשרות לסטודנטים ואנשי מקצוע מתחום החינוך והרווחה.
תחומי מחקר: ילדים בסיכון במערכת החינוכית, פגיעות מיניות ואלימות במשפחה.
