להעיר את המהופנט: על היפנוזה וסוגסטיה

אריה מישקין

השנה 1880. ברתה פפנהיים, הידועה בכינויה אנה או, מגיעה לטיפול אצל ד"ר ג'וזף ברוייאר עם סימפטומים לא מוסברים רפואית שכוללים קשיים בראיה, שמיעה ודיבור, שיתוק חלקי, הזיות אלימות ואיבוד הכרה. היא אובחנה על ידו וע"י ד"ר זיגמונד פרוייד, שותפו, כבעלת אישיות היסטרית.

ד"ר ברויאר יצר עם פפנהיים קשר טיפולי באמצעות היפנוזה וסוגסטיה בה הונחתה לדבר על כל דבר שעולה בדעתה. הוא גרם לה להבין שכל כולו מוקדש למענה והיא פתחה בפניו את סגור ליבה. הוא לא שמר על כללי האתיקה המקובלים היום, בילה עימה שעות ארוכות, ימים ולילות והקשיב לדבריה ללא הפרעה. היא התאהבה בו בטירוף, ואף דמיינה שהיא בהריון ממנו ונושאת ברחמה את ילדו. ד"ר ברויאר נבהל מהתפנית שלא צפה מראש, והפסיק את הטיפול.

זיגמונד פרוייד, שותפו של ברוייר, השתמש מאוחר יותר במקרה זה כדי להגדיר את מה שהוא כינה כהעברה אירוטית בטיפול. הוא טען כי אנה לא היתה באמת מאוהבת בברויאר עצמו, אלא בדמותו של אביה המת אותו השליכה על המטפל, אך דבר זה לא גרם לד"ר ברויאר להמשיך בטיפול והיא הועברה למטפל אחר וכנראה החלימה לחלוטין (ברבות הימים היא הפכה לפעילה מרכזית בקהילה היהודית בגרמניה ונחשבת עד היום לאחת המייסדות של מקצוע העבודה הסוציאלית).

במונחים של היום היה נחשב ד"ר ברויאר לשרלטן מאחר והשתמש בהיפנוזה ללא הכשרה מתאימה, בלי להבין את עוצמת הטכניקה בה הוא משתמש, ולפיכך לא יכול היה לצפות מראש את תוצאות המצב אליו הכניס את המטופלת שלו. גם בני דורו האחרים, זיגמונד פרוייד ומורו - ז'אן מרטן שארקו, השתמשו בהיפנוזה בצורה לא מבוקרת ולעיתים מצאו עצמם בסיטואציות בהן הוכנסו מטופלים למצב היפנוטי, אך לא ידעו כיצד להוציאם ממנו.

ד"ר ברויאר השתמש בטיפול באנה או בהיפנוזה שכללה סוגסטיות, שמטרתן היתה לעורר קשר אינטימי בינו ובין המטופלת במטרה לזהות את המרכיבים הלא מודעים, שיסבירו את היווצרות הסימפטומים שתקפו אותה.

מהן למעשה סוגסטיות? ומהי היפנוזה?

סוגסטיה

סוּגֵסְטְיָה או השאה בעברית הינה תהליך פסיכולוגי בו ניתן לגרום לבני אדם לשנות את עמדותיהם או אמונתם על ידי השפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. הסוגסטיה יכולה להיעשות בהכרה מלאה או במצב היפנוטי ואינה מספקת גישה למידע ולזכרונות קיימים אלא משפיעה על החלטה שהאדם עשוי לקבל.

המילה סוגסטיה נובעת מהמילה הלועזית suggestion שמשמעותה "הצעה" - וזו למעשה דרך פעולתה: היא מציעה לאדם דרך פעולה מסוימת. הסוגסטיה יכולה להיעשות בצורה מילולית - באמצעות שיחה, או בצורה פיזית, כלומר באמצעות סימני גוף.

היפנוזה

היפנוזה (ביוונית: היפנוס - "שינה") היא בעיקרה תהליך פסיכולוגי בו האדם המוגדר כמהפנט מציע בעזרת סוגסטיות, לאדם אחר המוגדר כמהופנט לחוות סדרה של שינויים שונים בתחושה, תפיסה, רגש, קוגניציה, תהליכים פיזיולוגיים והתנהגות מוטורית.

היפנוזה איננה טיפול לכשעצמה, אך איש מקצוע מיומן יכול ליעל ולשפר את תהליך האבחון והטיפול בבעיה גופנית או נפשית באמצעותה.

• טיפול בהיפנוזה: איך זה עובד?

  
• זיגמונד פרויד

  
• כל המידע על היפנוזה

  

כיצד מתנהל הטיפול בהיפנוזה?

שתי גישות מרכזיות מקובלות כיום לטיפול בהיפנוזה וליצירת טראנס היפנוטי:

הגישה הקלאסית והגישה האריקסוניאנית (של מילטון אריקסון).

בגישה הקלאסית משתמשים בטכניקות שונות, הנקראות אינדוקציות, להכנסת המטופל למצב היפנוטי. כשלב ראשון - מסתייע המטפל בטכניקות העמקה כדי להכנס ל"טראנס" ולאחר מכן נעשית עבודה טיפולית תוך שימוש בתופעות היפנוטיות (התנהגויות המאפיינות את הטראנס ההיפנוטי). בסוף התהליך נעשית סוגסטיה פוסט היפנוטית המאפשרת לאדם להשתמש במה שנלמד במהלך ההיפנוזה גם מחוץ לקונטקסט הטיפולי, ולאחר מכן דה היפנוטיזציה לשם הוצאת האדם מהטראנס ההיפנוטי.

בגישה האריקסוניאנית המהפנט יוצר טראנס היפנוטי בטכניקות עקיפות, יצירתיות וטבעיות ללא הקפדה על הסדר הנ"ל. כמו כן, הגישה האריקסוניאנית מתאפיינת ב-utilization, כלומר התאמה של אינדוקציה העמקה ושל טיפול למאפיינים הספציפיים של המטופל. ביסודה של גישה זו האמונה שרוב התשובות לבעיותיו של המטופל נמצאות אצלו (באופן מודע או לא מודע) ותפקידו של המהפנט-המטפל הוא לעזור למהופנט-המטופל ליישם את המשאבים החיוביים הללו בחייו.

החסם העיקרי בפני היפנוט הוא הפחד של המהופנט להתהפנט, אך אם נוצרת סביבה מתאימה והכנה נכונה - יצליח המטופל להתגבר על המכשול ולהפיק את מלוא התועלת מטכניקה ייחודית זו.

תהליך ההיפנוזה במהלך טיפול פסיכולוגי מתחיל כבר ברגעים הראשונים של המפגש הטיפולי. המטפל מודד ומחשב את משפטיו כהכנה להיפנוט, שוזר בהם סוגסטיות חיוביות להעצמת כוחותיו של המטופל. כשמגיע שלב ההיפנוט, המטופל נמצא כבר במצב רגוע וממוקד לקראת ה"כניסה לטרנס". השלב הדורש מיומנות גבוהה ונסיון רב הינו שלב השחרור מ"הטרנס".

הטיפול משלב גם "שיעורי בית" בהם המטופל משתמש בהיפנוט עצמי, לעיתים בסיוע קלטת, שהוכנה עבורו יחד עם המטפל. הקלטת עומדת לרשות המטופל לשימוש חוזר בזמנו החופשי ללא נוכחות המטפל. חלק בלתי נפרד מהתהליך הוא ללמד את המטופל לשחרר את עצמו מהטרנס ולחזור לעירנות מלאה והמשך פעילות יום-יומית.

ההיפנוזה המבוצעת על ידי המוסמכים לכך, אינה מסוכנת ועשוייה לעזור במקרים שונים כגון: הפחתת כאב, טיפול בפוסט טראומה, חידוד זיכרון, גמילה מהרגלים (עישון, אכילת יתר וכו'), התגברות על פחד או אירוע טראומטי (תאונה או פיגוע), התגברות על ניצול פיסי או נפשי, גיוס כוחות בשלבי החלמה ממחלה קשה וכו.

להלן שני מקרים מנסיוני האישי להדגמת הצלחת הטיפול בהיפנוזה:

טיפול בפוסט טראומה

במלחמת לבנון הראשונה, הסתתרו גבי וחבריו הצנחנים מחולית מחבלים. בצאתם מהמחבוא עם נשק דרוך, נעמד מולם ילד ערבי עם רימון ביד, גבי כיוון אליו את נשקו אך לא היה מסוגל לירות בו. הירייה הגיעה ממקור אחר...

גבי המתוסכל מאי יכולתו למלא את תפקידו כחיל קרבי, השתחרר מצה"ל לפני המועד, הגיע לטיפול פסיכולוגי עם אצבע משותקת ותופעות התנתקות והרדמות בזמנים לא רצויים ללא שליטה. דרך טיפול בהיפנוזה חזר לאירוע והתעמת עם הקונפליקט אליו נקלע - המצפון והחמלה האנושית למול הליגיטימציה להרוג בזמן מלחמה כדי להגן על חייו וחיי חבריו. לאחר טיפול ממושך - נעלמו הסימפטומים, הוא הצליח להשתחרר מהתסכול והשתלב בחיי האזרחות.

חידוד הזכרון

משה בן ה-60, איש עסקים מבוסס בתחום הנדל"ן אירח אנשי עסקים בחדר עבודתו.

לפני כניסתם לחדר, מיהר להחביא סכום כסף נכבד שהיה מצוי על שולחנו, והדבר נשכח מזכרונו. הוא הגיע לטיפול לאחר שהכסף לא נמצא. בטיפול היפנוטי ממוקד, הוא הצליח לשחזר את מהלך האירועים שקדמו להחבאת הכסף ולמצוא את מיקומו המדויק של הכסף. שחרור המטופל מהמצב ההיפנוטי במהלך הטיפול או בשלב ההיפנוזה העצמית דורש, כאמור, מיומנות והכשרה מתאימה. למעשה, זו הסיבה העיקרית לכך שהשימוש בהיפנוזה שלא למטרות טיפוליות אסור כיום במדינת ישראל ובמדינות רבות בעולם. דוגמא לחשיבותה הקריטית של ההכשרה המתאימה היא מופע קסמים בשנות השבעים אשר כמעט והסתיים בטרגדיה: קוסם ידוע השתמש במהלך מופע בידור בהיפנוזה ללא הכשרה: הוא העלה משתתפת מהקהל לבמה, היפנט אותה, אך לא הצליח להעירה ונזקק לעזרתו של פסיכיאטר - היפנוטרפיסט מורשה.

בשנת 1984, מספר שנים לאחר המקרה, נחקק חוק ההיפנוזה בישראל.

החוק מאפשר רק למי שהוסמך ע"י המדינה לעסוק בהיפנוזה. האישור יכול להינתן רק לרופאים, פסיכולוגים או רופאי שיניים.

החוק מטיל איסור מוחלט על מי שלא הוסמכו בידי המדינה לטפל באמצעות היפנוזה ואוסר להשתמש בהיפנוזה למטרות בידוריות.

***המאמר פורסם לראשונה בחוברת תיאטרון החאן בהתייחס להצגה 'הקוסם הגדול', מאת אדוארדו דה פיליפו ובבימוי אודי בן משה.

על המחבר-אריה מישקין

פסיכולוג קליני ורפואי בכיר, מורשה להוראה ועיסוק בהיפנוזה.

www.betipulnet.co.il/profile/mishkinarye

עריכה: דפנה לוטן-מישקין