08.02.21
נירית אשכר טולקובסקי
עולם שהשתנה
העולם השתנה, כך מספרים לנו. הרי כבר יש Metoo# ונשים מדברות על מה שקורה להן בפנים גלויות, לא מתביישות, שהוא יתבייש! שחקני כדורגל מושעים, אבא של זמרת מפורסמת נכנס לכלא, קצין בכיר מועזב על ידי המסגרת הצבאית, איזה שינוי גדול! כמה שנים קיווינו שלנשים תהיה הגנה שכזו – חוקים שהשתנו, דעת הקהל שהשתנתה, ולא פחות חשוב מכך, נורמות חברתיות שהשתנו.
המדיה החברתית מהדהדת גם היא את השינוי הזה וכל סיפור של הטרדה מינית, או חלילה אונס, מקבל ביטוי נרחב, ולעיתים גם חוצה את גבולות המסך ונערכות הפגנות או שקבוצות נשים מתגייסות לעזרת הנפגעת.
אני, כמו הרבה אימהות שלכן, גדלתי בעולם שבו המצב כיום נראה כמו חלום שהתגשם. אך האם השינוי הושלם? האם זו היא המציאות של כולנו?
המציאות שלך
אם במציאות שלך זה לא ממש נחווה ככה, את לא לבד!
את הולכת למשל למפגש עסקי. מניסיונך, רוב המשתתפים יהיו ככל הנראה גברים. את מתלבטת מה ללבוש, ויודעת בינך לבינך, וגם לא יפתיע אותך, שיש סיכוי שינעצו בך עיניים. כבר קרה לא פעם שקיבלת "מחמאה" שהיא למעשה העלבה והקטנה.
המציאות שלך, על אף שמלאה בדוגמאות לשינויים במעמדן של נשים, עדיין מזמנת לך מצבים בהם מתייחסים אלייך קודם כל כאישה, ורק אחר כך, אולי, כל דבר אחר.
המקרה של אושרת: תוקפנות "סמויה" כלפי נשים במקום העבודה
אושרת (שם בדוי), מטופלת, התמודדה בדיוק עם מצבים כאלו. היא עבדה בסטארט-אפ רפואי וההשכלה שלה התאימה מאד לתפקיד. באחד הימים היא נכחה במפגש "שמוזינג" שכלל מסיבת קוקטיילים, בו נפגשו מספר חברות סטארטאפ ופטנטים עם משקיעים פוטנציאלים.
בשלב מסוים נעמד לידה משקיע – בוב (שם בדוי). בוב הציע לה כוס יין והם התחילו לשוחח. הוא הבחין כי לאושרת אין טבעת על האצבע, ואמר לה: "אני מבין שאת לא נשואה?". אושרת הופתעה, אך בחרה להבליג ואמרה קצרות שיש לה בן זוג, תוך שהתחילה להסביר משהו לגבי הסטארטאפ אותו באה לייצג. בוב קטע אותה ואמר לה שהיא "מסוג הנשים שגורמות לגברים לסובב אחריה את הראש" והוסיף קריצה מרמזת. כבר קרו לאושרת דברים דומים בעבר, ועל אף שהרגישה מושפלת, כדי לא לתת לסיטואציה להחמיר, אמרה לבוב שההערות שלו לא לעניין, הסתובבה והלכה.
בדרך כלשהי, הסיפור הגיע לקולגות של אושרת שנכחו במפגש ומאוד רצו לשוחח עם בוב, משקיע אמריקאי בעל ממון שבא לחפש השקעות. מעמיקים את העלבון של אושרת הם פנו אליה: "למה הלכת, מה השתגעת לגמרי?"; "שנים אנחנו מנסים לעניין אותו, איפה את חיה?"; "זו התגובה שלך אחרי שהוא נותן לך מחמאה? הוא הרי איש מבוגר, יכול היה להיות אבא שלך!"; "בטח דמיינת!"; "אי אפשר בכלל להבין מה עבר לה בראש, לך תעבוד עם נשים", שמעה את אחד השותפים אומר בשקט בצד לחברו.
אושרת חשה מצוקה. בעולם אידיאלי זו הרי הזכות שלה להציב גבולות ואולי להתלונן. אבל מה יש לדבר בכלל? להתלונן למי ועל מה? בסוף יאשימו רק אותה בהברחת משקיעים פוטנציאלים. היא תשמח שכל העניין יעלם כבר כדי שחלילה לא ישפיע על ההערכה שהיא זוכה לה בדרך כלל. האמת היא, שהיא קיוותה לתמיכה מהקולגות שלה. בהתאם, האכזבה עמוקה. רק הילה (שם בדוי), האישה הנוספת שבצוות, הביטה בה בהבנה. אבל הילה שתקה ואושרת מצדה הבינה אותה – היא חדשה בעבודה ולא רוצה לסכן את המקום שלה על ידי נקיטת עמדה.
פתרונות והשלכות
במציאות, נשים מחליקות את האמירות האלו, גם אלו של המשקיע וגם אלו של השותפים. האמת היא שהן כבר מבולבלות, לא בטוחות בכלל שהן צודקות. אולי באמת היא סתם עשתה עניין? אז מה אם אמר לה שמסובבים ראש מאחוריה? הוא איש מבוגר וכשהיה בגילה, כך נהוג היה לדבר עם נשים. בגלל זה שווה להרוס סיכוי לעסקה?
במציאות אושרת מבואסת. "בפעם הבאה עדיף שתחשבי פעמיים לפני שאת מגיבה", אמר לה קולגה איתו התייעצה, "את רוצה להישאר במקום הזה נכון?". וכי לאן תלך? ומי יודע שבמקום אחר יהיה שונה? המחשבות רצות. אולי להחליף מקצוע? ייתכן שזה נשמע מוגזם, אך כמה אפשר לסבול? כי הרי זו תקרת זכוכית מעל הראש שעוצרת אותה. כואב לוותר אבל כואב גם לחבוט בה את הראש כל הזמן. היא עצבנית מאד, צועקת על הילדים, חסרת סבלנות. בן זוגה סובל בשקט ואומר לה מדי פעם: "תזכירי לי למה זה שווה לנו הסיפור הזה?".
החשש המובן מטיפול
למה אני צריכה טיפול?" את שואלת את עצמך בצדק רב. "אני בסדר זה הם שדפוקים! שהם ילכו לטיפול! וזה גם עולה הרבה כסף, הלכתי לעבודה הזו כדי להרוויח הרבה ולא כדי לשלם!"ומה יגידו עלי? שאני בעייתית? שלא מסתדרת בעבודה? שאני צריכה פסיכולוגית צמודה?"
כל החששות הללו מובנים לגמרי, ועולים אצל רבות מאיתנו כשאנו נמצאות בנקודה דומה בחיים. אבל וה"אבל" הזה הוא גדול!
תדאגי לעצמך
העולם אליו נכנסת יש לו כללים משלו ונורמות משלו, ולא פעם אלו כללים קשים ונורמות לא חיוביות, נורמות פסולות. נורמות המקבלות גינוי היום בדעת הקהל ביטוי מקבלות ביטוי גם בחקיקה האוסרת אותן. אבל איך זה עושה את המצב שלך קל?
השאלה אם את כרגע בנקודה של לשנות את העולם או של בניית עתידך המקצועי? לאור המטרה שלך, תחליטי איך לנהוג.
מה היתרונות ומה החסרונות? האם את רוצה להשאר במקום העבודה? במקצוע הספיציפי שבחרת בו? ואם כן מה לעשות כדי להגן על עצמך וכדי להתקדם? ומה המחיר האישי לכל החלטה?
קחי את המושכות לידיים שלך
זה בסדר לדבר על הדברים האלו. מותר לך להתלבט, לקחת את הזמן ולבחון אילו החלטות נכונות עבורך ועבור משפחתך. באופן אישי, אני ממליצה לך בחום לעשות מה שצריך כדי לקחת את המושכות לידייך. קחי שליטה, עשי תכנית.
כך תדעי שכל מחיר שתשלמי, כמו גם כל תגמול שתקבלי, יהיו תוצאה של בחירה שעשית בעיניים פקוחות והשגת בידייך שלך. בעיניי, ככה לומדים לכוון, ככה גדלים ומתפתחים, ככה בונים ביטחון וכוח פנימי. נוסף על כך, ככה גם מראים דוגמא אישית לסביבתך המקצועית וגם לילדייך.
דברי עם נשים. הן מכירות את הסיטואציות האלו. הן התמודדו איתן לא פעם. הן מכירות את הקונפליקטים. בעיקר, הן מכירות את העולם בו חיות נשים. אולי תופתעי לגלות כי את לא לבד.
על המטפלת – נירית אשכר טולקובסקי
נירית אשכר טולקובסקי, בעלת קליניקה "מעברים" לנשים במצבי קונפליקט, פסיכולוגית חינוכית מומחית, עם למעלה מ-20 שנות ניסיון.
