01.01.12
יואב אופק
במשך שנים רבות אשתו של דרור דוחפת אותו לעבור בדיקות לאבחון הפרעות קשב וריכוז: חוסר הריכוז שלו, ההתנהגות האקטיבית והתזזיתית שלו, התוקפנות הפתאומית והצורך שלו לעשות דברים לבד וללא שיתוף גרמו לו למחלוקות חברתיות רבות ולמריבות חוזרות ונשנות במשפחה ובמקום העבודה.
דרור סבור כי הפרעות קשב וריכוז הן המצאה של אנשי הטיפול, כדי למדר ילדים עצלנים או ילדים עם יכולות נמוכות, שמחפשים מפלט בהקלות חברתיות וחינוכיות. הוא גם חושב שהתנהגותו האקטיבית והתזזיתית היא תורשה מבורכת, שמאפשרת לו התמדה מרשימה יחסית לגילו בתחום הספורט.
כחמישה אחוזים (כ-100,000 איש!) מכלל האוכלוסייה הבוגרת לוקים באיזשהן הפרעות קשב וריכוז ועדיין קיים חלק גדול באוכלוסיה הסובל מהתופעה ואינו מאותר.
מבוגרים הלוקים בהפרעת קשב ואינם מטופלים מתמודדים עם השלכות משמעותיות מאוד על חייהם, אשר לעיתים מביאות לחיי הישרדות ומלחמה בלתי פוסקת במגוון מערכות ותחומי התמודדות: חיים הכרוכים בשחיקה ובחירה בנתיבים של "רחוב ללא מוצא".
אם מתבוננים בנתוני התנהגות שלילית ושייכות חברתית פגומה בקרב אנשים נורמטיביים ביחס לאלו המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, ניתן לראות פגיעה משמעותית בסגנון חייהם של הלוקים בהפרעות קשב, המתבטא בהרגלי בריאות, מערכות יחסים, השתלבות בעבודה, חיי משפחה, זוגיות ועוד. במחקר שנעשה לאחרונה בארה"ב התגלו התוצאות הבאות הממחישות באופן חד את חשיבות הטיפול בלוקים בהפרעות קשב וריכוז:
|
התופעה
|
אנשים ללא הפרעה
|
אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז
|
|
התמכרות לסיגריות
|
36%
|
64%
|
|
שימוש יתר באלכוהול
|
28%
|
34%
|
|
שימוש בסמים קלים
|
33%
|
52%
|
|
הוכנסו לבתי כלא
|
18%
|
37%
|
|
החליפו מקום עבודה תוך 5 שנים
|
3.4%
|
5.4%
|
|
גירושין
|
15%
|
28%
|
|
השתלבות חברתית
|
70%
|
40%
|
באותו מחקר נשאלו 2 קבוצות המחקר על חוסר שביעות רצונם מתחומים שונים בחייהם ועלו התוצאות הבאות:
|
תחום בחיים
|
אנשים ללא הפרעה
|
אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז
|
|
חיי משפחה
|
47%
|
68%
|
|
מערכת יחסים זוגית
|
47%
|
58%
|
|
חיי חברה
|
38%
|
58%
|
|
בריאות וכושר גופני
|
23%
|
39%
|
|
השתלבות בשוק העבודה
|
22%
|
40%
|
|
תחושת עצב ודיכאון לעיתים תכופות
|
7%
|
29%
|
|
פעולה ללא מחשבה על ההשלכות
|
11%
|
27%
|
|
העתיד שלי נראה מבטיח
|
67%
|
40%
|
נתוני טבלה זו משקפים באופן בולט את האתגר הגדול בפניו עומדים אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז. במאמר הבא ניווכח כיצד ניתן לעקוף את המגבלות והקשיים ולהפכם לאתגר. יש שלל דוגמאות של דמויות המוכרות לכולנו אשר הצליחו בתחומים שונים ואככל הנראה לקו בהפרעת קשב: איינשטיין, סילבסטר סטאלונה, אברי גלעד, סטיבן שפילברג, דאסטין הופמן, פיקאסו, דאלי, קנדי, לינקולן ועוד.
אפשר בהחלט להתגבר על סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז ואף למנף אותם למימוש הפוטנציאל במגוון תחומי החיים. יחד עם זאת, במבט נרחב על אוכלוסיית המבוגרים הלא מאובחנת ואי לכך גם לא מטופלת, הנתונים אינם מעודדים: אחוזי הגירושין, אחוזי האבטלה, המעורבות בתאונות הדרכים ועוד, גבוהים יותר בקרב הסובלים מן ההפרעה.
האם דרכי הטיפול חייבות להיות תרופתיות?
אחד הטיפולים השכיחים להפרעות קשב וריכוז הוא הטיפול התרופתי הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר מומחה. אלא שטיפול זה, בתרופות ממשפחת המתילפנידט כגון ריטלין, קונצרטה וכו', אינו יכול לפתור את מגוון הבעיות המיוחסות להפרעת הקשב והריכוז ואינו מחולל שינויים קבועים במוח. ברגע שנפסק הטיפול התרופתי, חוזרים הסימפטומים של הפרעת הקשב.
אם כך, האם ישנו טיפול נוסף או תחליפי לטיפול התרופתי?
כשם שהגדרת הפרעות הקשב הינה רחבה ומסועפת, כך גם טיפולי הפרעות קשב וריכוז הינם חלק מתחום רחב ומסועף הדורש התייעצות עם אנשי מקצוע. כיום, מומלצות מגוון טכניקות לא תרופתיות הנוגעות לאלמנטים פסיכולוגיים ותפקודיים אשר אחת מהן ממוקדת המידע באימון קוגניטיבי-התנהגותי ובפעילות גופנית נמרצת, אשר מצליחים להפחית את הסימפטומים של הפרעות הקשב אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
חוקרי מוח גילו שהמוח גמיש בהרבה מכפי שידעו בעבר ואיזור מגורה במוח יכול לגדול על ידי אימון של אותו איזור! התרחבות איזור מסוים במוח נעשית על ידי אימון ותרגול של פעולה מסוימת אשר יוצרת מסלולים עצביים חדשים.
גילוי זה מעורר פליאה ומהווה פריצת דרך בהבנתנו את יכולות האדם להשפיע על פעולות המוח על ידי אימון קוגניטיבי התנהגותי.
מהו אימון קוגניטיבי התנהגותי להפרעות קשב וריכוז?
אימון קוגניטיבי התנהגותי להפרעות קשב וריכוז הינו שיטה חדשנית יחסית, המשלימה את הטיפול התרופתי ובמקרים מסוימים מחליפה אותו. מטרת התהליך האימוני הינה לשפר את איכות חייו של המטופל ולהכשיר אותו להיות המאמן של עצמו.
אימון אישי הינו תהליך של שותפות מתמשכת בין מאמן אישי למטופל, אשר מתמקד בניתוח מצב המטופל והעשייה שלו בהווה למען שיפור מצבו בעתיד. המאמן מסייע למטופל למצוא פתרונות למכשולים בחייו, לשנות ולשפר את איכות חייו ולהגיע ליעדים ספציפיים שהציב לעצמו. האימון מעודד מודעות למקור המגבלות ומסייע בזיהוי מנגנוני פיצוי ושימוש בהם ככלי עזר קבוע.
חמשת אזורי המחשבה וההתנהגות במוח הדורשים אימון ופיתוח להתמודדות יעילה עם הפרעות קשב וריכוז הינם:
מיומנות ארגונית ותכנונית - לבעלי הפרעות קשב וריכוז יש ליקויים במיומנויות ארגוניות, הניתנות לפיתוח על ידי לימוד טכניקות לדיכוי דחפים, יצירת דרכים להגדרה ולפתרון בעיות, ארגון ויצירת כלים אפקטיביים לניהול סדר וזמן אפקטיבי.
חשיבה נוקשה - פירוק התנגדויות לשינויים בלתי צפויים על ידי הפרדה בין הפן הרגשי לבין העובדות ומציאת פתרונות אופציונליים. בהביט זה האימון מסייע בתמיכה במעברים בין מקומות שונים (בית-עבודה-משפחה-חברה וכו').
מיומנויות תקשורת - עיבוד מיומנויות תקשורת בין אישית וחברתית ותמלול רגשי של תסכולים. חיזוק מיומנויות התקשורת מתמקד בשלושה מישורים: הבעת רגש, ביטוי צרכים ופתרון בעיות.
מיומנויות ויסות רגשי - הפרדה בין השפעת אירוע אחד על אירוע אחר, וגיוס כוחות להתמודדות רגשית עם אירועים המעוררים תגובות רגשיות. היבט זה מאפשר פתרון בעיות בבהירות ובמתינות.
מיומנויות של חשיבה גמישה ותכנון הצעד הבא - אימון לחשיבה גמישה ויצירתית, לצפיית אירועים ותכנון מראש.
מיומנויות חברתיות - חיזוק קשרים חברתיים קיימים ויצירת קשרים חדשים לעידוד תחושת השייכות.
כיצד יכולה פעילות גופנית להשתלב בכך?
תוכניות אימון אירוביות משפרות סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז ומקדמות התפתחות מוחית. סטיבן ס. פנטאם תומך בשיטה וטוען כי לפעילות האירובית יש השפעה דומה לריטלין ולתרופות פסיכו-סטימולנטיות אחרות בהגדלת פעילות הנוירוטרנסמיטורים, התורמת לשיפור היציבות הרגשית, ליכולת המיקוד, הערות והשקט הנפשי.
צארלס הילמן מאונ' אילינוי מדווח בספרו כי פעילות אירובית אינטנסיבית מגרה את המוח האנושי לגדל תאי עצב חדשים - תופעה שבמהלך העשורים האחרונים נחשבה לבלתי אפשרית.
מאמר זה מסכם בקצרה ממצאים עדכניים בתחום הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים ממחקרים שונים בעולם. בנוסף, התבססתי על ניסיוני המקצועי באימון ילדים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז לאורך שנים שבוצע בעזרת אסטרטגיות מאסכולות שונות.
יש לזכור שבכל יום נפתרות עוד תעלומות בתחום הפרעות הקשב והריכוז ומחקרי המוח ודרכי טיפול נוספות מתווספות, אך מזה עשרות שנים ידוע ומוכח שתפקודי המוח משתפרים לאין שיעור מאימון וחיזוק מיומנויות התנהגותיות ולכן, יותר מכל חשוב להפוך את תהליך התרגול לחוויה אימונית מהנה.
על המטפל - יואב אופק
יואב אופק עוסק בתחומי האימון, גישור ופסיכותרפיה. בוגר מכון אדלר והתוכנית לפסיכותרפיה של אונ' ת"א ונט"ל.
עוסק בתחומי יחסים זוגיים ומשפחתיים , פרידות וגירושים, והפרעות קשב וריכוז.
מנחה בעמותת דרייב לקידום הפוטנציאל האישי של בני נוער.
דוא"ל : [email protected]
yoavofek.co.il
