10.06.08
צוות בטיפולנט
עבור חלק מהאנשים המשכילים והאינטליגנטיים ביותר, משימות כהשתלבות בשיחה או החלפת חולצה פגומה הן משימות כמעט בלתי אפשריות. לעומת זאת, חלק מהאנשים שמנת המשכל שלהם נמוכה הרבה יותר, עשויים להתיידד עם המורה שעד לפני רגע איימה להשהות את בנם מהלימודים ולנהל צוות עובדים בטבעיות מעוררת קנאה.
הפער בין מנת המשכל של חלק מהאנשים להצלחתם בחיי היום יום מעסיק בעשרים השנים האחרונות פסיכולוגים רבים, וכיום הוא משויך, במקרים רבים, לרמת האינטליגנציה הרגשית.
אאוט: אינטליגנציה; אין: אינטליגנציה רגשית - ההיסטוריה של האינטליגנציה הרגשית
מבחן האינטליגנציה הראשון נבנה במלחמת העולם הראשונה, בה התעורר הצורך להבחין בין אנשים מתאימים ושאינם מתאימים לגיוס. בהמשך, הורחבו מטרותיהם של המבחנים ומטלות שונות פותחו במטרה לקבוע את מנת המשכל של האדם ולזהות את נקודות החוזק והחולשה של יכולותיו הכמותיות והמילוליות. מבחנים אלו מתבססים על ההנחה כי קיימת יכולת כללית אשר ממנה נגזרת רמת ביצועיו של האדם בתחומים שונים, אך כבר בשנות ה-60' החלו להתעורר תפיסות שונות לגבי מרכיביה של האינטליגנציה: ת'ורנדייק, פסיכולוג התנהגותי, טען כי חלק ממנת המשכל של האדם כוללת רכיב של "אינטליגנציה חברתית", הקשור ביכולת להבין אנשים אחרים ולהחזיק במיומנויות בין אישיות. רעיונותיו של ת'ורנדייק לא זכו לתמיכה, אך שינוי משמעותי בתפיסת האינטליגנציה חל ב-1983, כאשר פרסם הפסיכולוג גארדנר את רעיונותיו בדבר קיומן של "אינטליגנציות מרובות". לטענתו, תפיסת האינטליגנציה כגורם יחיד אינה משקפת את טווח הכישורים האנושיים, ולכן הציע גארדנר כי קיים ספקטרום של שש אינטליגנציות הכוללות אינטליגנציה מילולית, לוגית מתמטית, מרחבית, מוסיקלית, תנועתית ובין אישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ובין אישי.
רעיונותיו של גארדנר היו - ועדיין - שנויים במחלוקת, אך בעשורים האחרונים מאמינים יותר ויותר פסיכולוגים כי אינטליגנציה "קלאסית" יעילה בניבוי הצלחה בתחום האקדמאי, אך יעילה הרבה פחות בניבוי "הצלחה בחיים" או חווית סיפוק ואושר: לא מעט אנשים בעלי רמת משכל גבוהה אינם מסוגלים להתמיד במקומות עבודה, ליצור קשר זוגי או לנהל שיחה קלילה ונעימה.
ב-1990 טבעו הפסיכולוגים מאייר וסלוביי את המונח "אינטליגנציה רגשית", בהתייחסם ליכולת התמודדותם של אנשים שונים עם רגשות. עבודתם הורחבה ופורטה ע"י הפסיכולוג דניאל גולמן, ומאז הפכה למונח מקובל ושכיח בשפת היומיום.
אז מה זה בעצם אינטליגנציה רגשית?
בשנות ה-60' נערך מחקר בו התבקשו אנשים להגדיר מהו אדם אינטליגנטי, ורבים מהם כללו בהגדרותיהם יכולת בין אישית ויחסי אנוש טובים. ואכן, לאורך השנים ניתנו הגדרות שונות למונח "אינטליגנציה רגשית", אשר רובן כוללות התייחסות ליכולות רגשיות בתחום הבין אישי.
גם היום אין הגדרה מוסכמת וחד משמעית למונח "אינטליגנציה רגשית", אך המודל הבסיסי שהציעו מאייר וסאלוביי מכיל אלמנטים רבים אשר נכללו גם בהגדרות מאוחרות יותר. המודל של מאייר וסאלוביי כולל חמישה רכיבים מרכזיים:
מודעות עצמית לרגשות: רכיב זה כולל את יכולתו של האדם לזהות כיצד הוא מרגיש ברגע נתון, ומהן המחשבות המלוות מצב רוח זה. לדוגמא, אדם בעל מודעות עצמית יזהה כי הוא עצבני ביום מסוים, ולא יניח כי "משום מה כולם מתנהגים היום באופן ממש בלתי נסבל".
ניהול רגשות: רכיב זה מתייחס ליכולת לווסת ולמתן רגשות, באופן שמונע "הצפה רגשית" ומצוקה קשה. כך, למשל, יכולת זו עשויה לסייע בהפחתת חרדה לפני מבחן ובתגובתיות פרופורציונלית לפרידה (עצב, אבל לא ייאוש ומחשבות אובדניות, לדוגמא).
מוטיבציה עצמית: היכולת לרתום רגשות (כהתלהבות, אמון במטרה וכד') לשם השגת מטרה, והיכולת לדחות סיפוקים המעכבים את המטרה.
זיהוי רגשות: רכיב זה מבטא את היכולת לזהות אותות חברתיים ואת רגשותיהם של אנשים אחרים. ברכיב זה כלולה, לדוגמא, היכולת להשתלב בשיחה קבוצתית באופן זורם ונעים, לשער את רגשותיו של אדם אחר בסיטואציה מסוימת וכן הלאה.
ניהול מערכות יחסים: יכולת זו כוללת שליטה במיומנויות חברתיות, ביטוי רגשי הולם, שליטה עצמית והבעת אמפתיה לרגשותיו של האחר.
ניתן לראות, אם כן, כי אינטליגנציה רגשית מתייחסת ליכולתו של האדם לשלב בין חשיבה לרגש באופן שיאפשר פתרון בעיות אישיות-רגשיות, בין אישיות וחברתיות.
לאורך השנים פותחו שיטות שונות למדידת והערכת רמת האינטליגנציה הרגשית, אך תחום זה שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי המונח מופשט מכדי שניתן יהיה למדוד אותו באופן יעיל. עם זאת, מחקרים אשר השוו בין אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית לאלו שאינם בעלי אינטליגנציה רגשית הצביעו על מספר הבדלים: אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית נמצאו כבעלי יכולת טובה יותר להתמודדות עם מצבי לחץ, תחושת רווחה גבוהה יותר במקומות עבודה ובמשפחה, הערכה עצמית גבוהה יותר ונטייה פחותה למצבי רוח שליליים.
"זה לא שלא אכפת לי, פשוט אין לי אינטליגנציה רגשית" - הבדלים בין גברים לנשים באינטליגנציה הרגשית
בפעם השלישית ברציפות, הוא שוב שכח את יום ההולדת שלך. הוא גם לא מצליח להבין למה את בוכה מכל סרט ("אבל הם התחתנו בסוף..!") ומה כל כך מעליב בלהגיד לאמא שלך שאמא שלו, ברוך השם, מבשלת הכל בעצמה ולא קונה שום דבר מוכן. ובקיצור, כמו שאת אומרת בפעם המי יודע כמה לחברה שלך- הוא אולי מבריק במחשבים, אבל אינטליגנציה רגשית אין לו.
ואכן, אחד האמרות השגורות היא שנשים עולות על גברים ביכולותיהן הרגשיות וביכולתן להזדהות ולהפגין אמפתיה לרגשותיהם של אחרים. למרות שטענה זו עשויה לקומם גברים רבים, מרבית המחקרים בתחום מצביעים על כך שנשים אכן ניחנו באינטליגנציה רגשית וביכולות אמפטיות גבוהות יותר.
על אף האמונה כי גברים ונשים "שונים במהותם" באופן בו הם מתייחסים לרגשות, נראה כי יכולותיהן הרגשיות הגבוהות יותר של נשים נובעות בעיקר מהשפעות סביבתיות. כבר בגילאים צעירים, הורים המשחקים עם ילדיהם נוטים לחשוף בפני הבנות טווח רגשות רחב יותר ולהרחיב את הדיון באלמנטים הרגשיים שבסיפורים. כמו כן, בגילאים מאוחרים יותר ישנה ציפייה לתגובות רגשיות שונות מבנים ובנות: בנים שנפצעים בעת משחק, למשל, מצופים לזוז בכדי שלא להפריע למשחק ואילו בנות נוטות להפסיק את משחקן ולסייע לילדה שנפגעה. באופן לא מפתיע, הבדלים אלו מלווים גברים ונשים גם בבגרותם וייתכן והם האחראיים לאי הבנות ותסכולים רבים בין גברים לנשים: נשים הופכות "מקצועניות" בזיהוי אותות רגשיים ובביטויי רגש, ואילו גברים "מתמחים" בצמצום ביטויי רגש שלילי ככאב או פחד.
כיצד מתפתחת אינטליגנציה רגשית?
אינטליגנציה רגשית נתפסת בד"כ כתכונה אישיותית ("הוא תמיד היה ילד רגיש...") אך בפועל, מדובר ביכולת הנלמדת ומתפתחת לאורך החיים. בהתאם, אחד השלבים המרכזיים בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית הוא שלב הילדות. ילדים רוכשים אינטליגנציה רגשית באמצעות התבוננות וחיקוי של הוריהם ובאמצעות הפנמת המסרים אשר ההורים מעבירים להם.
הורות יעילה לפיתוח אינטליגנציה רגשית מאופיינת בכיבוד רגשותיהם של הילדים ("זה באמת מעליב שהוא קרא לך טיפש"), הכוונת הילדים להתבוננות ברגשותיהם ("אתה עצוב בגלל שאבא נוסע לחו"ל?") ובסיוע במציאת פתרונות חיוביים להרגעת רגשות ותסכולים ("אז אולי תשחק בלגו עד ששוב תרצה להיות חבר שלו, במקום להרביץ?"). הורות שאינה מעודדת אינטליגנציה רגשית, לעומת זאת, מאופיינת בזלזול או התעלמות מרגשותיו של הילד או בקבלת כל התנהגות בה בוחר הילד להביע את רגשותיו, כולל התנהגויות שליליות כהכאה.
השפעת סגנון ההורות בתחום האינטליגנציה הרגשית משמעותית ביותר: ילדים אשר הוריהם מכווננים לרגשותיהם נוטים להסתגל טוב יותר לסביבתם, להסתדר טוב יותר עם הוריהם, להתרגז פחות ולשלוט באופן יעיל יותר ברגשותיהם וכעסם.
על אף השפעתו הרבה של סגנון ההורות על התפתחות האינטליגנציה הרגשית, גם אנשים שלא למדו את הא"ב הרגשי מסוגלים לשפר את מיומנויות האמפתיה והאינטליגנציה הרגשית שלהם: תוכניות "למידה רגשית" המועברות במסגרת בית הספר עשויות לשפר את מיומנויותיהם הרגשיות של תלמידים. בהתאם, מחקרים אשר בדקו את השפעותיהן של תוכניות אימון מובנות להעלאת האינטליגנציה הרגשית הצביעו על שיפור משמעותי. תוכניות אימון אלו לא רק שיפרו את האינטליגנציה הרגשית, אלא גם את תחושת הרווחה הכללית של האדם ואת יכולתו להתמודד עם לחצים. כמו כן, יש לציין כי גם טיפולים פסיכותרפיים אשר אינם מתמקדים באינטליגנציה רגשית באופן ספציפי תורמים לשיפור היכולת לזהות ולווסת רגשות.
מקורות
אינטליגנציה רגשית/ דניאל גולדמן, הוצאת מטר 1997.
אינטליגנציה רגשית - תיאוריה ויישום/ קלודי טל, הוצאת מופ"ת ואח, 2005.
Characteristic emotional intelligence and emotional well-being, Nicola& Al, cognition and emotion, Vol 16(6) Nov 2002, 769-785
An examination of the role of emotional intelligence in work and family conflict, Lenaghan& Al, Journal of managerial issues, Vol 19(1) spring 2007, 76-94
The effects of sex and grade-point average on emotional intelligence, Tapia & Marsh, Psicothema, Vol 18(Suppl) 2006, 108-111.
Gender Differences in Emotional Intelligence, Bindu,-P; Thomas,-Immanuel, Psychological-Studies. Vol 51(4) Oct 2006, 261-268
Can Emotional Intelligence be developed? Dulewicz,-Victor; Higgs,-Malcolm, International-Journal-of-Human-Resource-Management, Vol 15(1)
Emotional intelligence training and its implications for stress, health and performance, Slaski,-Mark; Cartwright,-Susan, Stress-and-Health:-Journal-of-the-International-Society-for-the-Investigation-of-Stress. Vol 19(4) Oct 2003, 233-239
