החולה המדומה: תסמונת מינכהאוזן

צוות בטיפולנט

ב-14.7.09 פורסמה ידיעה מטרידה: אם הרעיבה את בנה בן השלוש במשך כשנתיים והביאה אותו להתאשפז שמונה פעמים במהלך חייו. צוות בית החולים, אליו הגיע הילד במצב קשה ובמשקל של שבעה ק"ג בלבד, זיהה במצלמות האבטחה כיצד היא מנתקת את צינור ההזנה אליו חובר.

מצבים של הרעבת קטינים נובעים במקרים מסוימים מהתעללות מכוונת אך במקרים אחרים מדובר בתסמונת מינכהאוזן - תסמונת המביאה את האדם לגרימת נזקים בריאותיים לעצמו או לאחרים הנמצאים בטיפולו במטרה לזכות בתשומת ליבם של הצוותים הרפואיים.

כדור תותח, חצי סוס והאחות הרחמניה: מהי תסמונת מינכהאוזן?

הברון הגרמני מינכהאוזן, אשר חי במאה ה-16, חזר משדה הקרב עם שלל סיפורים מופלאים. סיפורים אלו, אשר כללו רכיבה על חצי סוס וטיסה על כדור תותח, זיכו אותו בתואר השקרן הגדול ביותר בכל הזמנים. מלבד תואר מפוקפק זה, הביאו הגזמותיו לקריאת הפרעה פסיכיאטרית על שמו.

'תסמונת מינכהאוזן' היא אחת התסמונות הכלולות בקבוצת "הפרעות הזיוף" (Factitious Disorders) - קבוצת הפרעות המאופיינת בהמצאת סימפטומים רפואיים או נפשיים במטרה לזכות בתשומת לב טיפולית-רפואית. הלוקים בהפרעות הזיוף סובלים במרבית המקרים מקשיים נפשיים נוספים כהפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות והתמכרויות. המצאת הסימפטומים אינה מניפולציה המכוונת להשגת רווח משפטי, כספי וכן הלאה, אלא לזכייה בתפקיד החולה או המטפל המסור לחולה.

'תסמונת מינכהאוזן' מתייחסת למצבים של דיווח כוזב או גרימה מכוונת של סימפטומים פיסיולוגיים (חום, הקאות, זיהומים). ב'תסמונת מיכהאוזן באמצעות שליח', גורם האדם באופן מכוון לבעיות רפואיות אצל אדם קרוב, בעוד הוא מטפל בו במסירות במקביל, כביכול.

• מה עוצר אנשים מלפנות לטיפול?
  

  
• כיצד לבחור פסיכולוג?

  
• ילדים מוכים: סיפור של כאב

  

קשה להצביע בבירור על הגורמים להופעתן של תסמונת מינכהאוזן והפרעות הזיוף האחרות: הלוקים בהן נוטים להתמקד בתסמינים הרפואיים ולהכחיש את נחיצות ההתערבות הפסיכולוגית.

יחד עם זאת, נסיונות לאפיין את הלוקים בהפרעות אלו העלו שכיחות גבוהה של מקרי התעללות והזנחה בילדות אשר הביאו לאשפוז ממושך. כמו כן, במקרים רבים נתפס לפחות אחד מההוריו של הלוקה בהפרעות כדמות אשר דחתה את הילד והתרחקה ממנו. נתונים אלו הביאו להשערה כי חוויות ילדות אלו הפכו את בית החולים, בתפיסתו של האדם המתחלה, למקום אליו ניתן להימלט מהסביבה הביתית הקשה; יחסו המתעניין והדואג של הצוות הרפואי מדמה, כביכול, דאגה הורית אליה כמה האדם גם בבגרותו ובה הוא זוכה באמצעות גרימת סימפטומים רפואיים לו או ליקיריו.

במקרים של 'תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח' מביא "הטיפול" בחולה (בד"כ ילד) גם לחיזוק תחושת הערך העצמי עקב חווית ההורות המסורה. במקרים אלו, פעמים רבות ניתן להבחין כי ההורה מתקשה לתפוס את הילד כאדם נפרד ממנו, בעל צרכים ורגשות משלו.

מלבד לגורמים הפסיכו-סוציאליים הקשורים בהתפתחות התסמונת, מצביעים מספר מחקרים על לקות בתפקודים מוחיים מסוימים הקשורים בתהליכי עיבוד מידע.

מנת יתר של נפט ואהבה: השפעות תסמונת מינכהאוזן והטיפול בה

בשנת 1984 הורשע משה לוי לאחר שהואשם בגרימת מותה של אישתו ובפגיעה קשה בבת זוג נוספת באמצעות הזרקת נפט לורידיהן. הזרקת הנפט אפשרה לו לטפל בהן במסירות ובכך להוכיח את אהבתו ולמנוע מהן לעזוב אותו. לוי נידון ל-46 שנות מאסר אך עונשו הוארך בעשר שנים מאחר ובכלא הזריק נפט לאסיר נוסף איתו התיידד.

דוגמא זו מצביעה על מסוכנותן הרבה של הפרעות הזיוף אשר עלולות לגרום ללוקה בהן או לקרוביו לפגיעה קשה, השתתפות בפרוצדורות רפואיות מכאיבות ומיותרות ואף למוות.

אחד הקשיים המשמעותיים ביותר בטיפול בהפרעות הזיוף הוא נטייתם החזקה של הלוקים בהן להכחיש את בעיה. במרבית המקרים מתגלה ההפרעה על ידי צוותים רפואיים המטפלים לאורך זמן באדם או קרוביו, ונתקלים בבעיות רפואיות בלתי מוסברות ובלתי פתירות, כביכול. גם לאחר זיהוי ההפרעה על ידי הסביבה, מרבית הלוקים בה נותרים משוכנעים בצדקתם ותופסים את הצוות הרפואי כעוין, לא אמין ומתנכר.

ממצאים מחקריים לגבי יעילותם של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים שנויה במחלוקת: מטופלים רבים עוזבים את הטיפול ברגע בו הם מגלים כי התנהגותם נחשפה. לכן, כדי לצמצם את נזקי ההפרעה מומלץ טיפול משולב המורכב מצוותים רפואיים וטיפוליים. כך, למשל, הצוותים הרפואיים מונחים להתייחס ברצינות אך בענייניות לבעיות הרפואיות ולא להקצות לסובל מההפרעה תשומת לב יתרה ומוגזמת אשר מחזקת את נטייתו ליצור בעיות רפואיות.

כאשר מדובר בהורה הגורם לילדו לבעיות רפואיות, מתמקד הטיפול הן במניעה מיידית של גרימת נזקים נוספים והן בהרחבת הבנתו של ההורה את הגורמים להתנהגותו. במקרים בהם ההורה משתף פעולה, מסייע הטיפול בהפרדה בין צורכי ההורה לצורכי הילד והגברת המודעות לנזק הנגרם לילד.

מקורות