הטרדה מינית בילדות: איך אנשי חינוך יכולים לעשות שינוי?

איילת גלעדי

מקרה שקרה במשחק גומי, ילדים בכיתה א' בהפסקה הגדולה

הילדים משחקים בכמה משחקים המחולקים לפי קבוצות מגדר. יש כמה קבוצות: בנים משחקים במגרש הכדורגל; בנות משחקות במספרה; בנות משוחחות ביניהן; בנים משחקים בקלפים; קבוצת בנים עוקבת אחרי הנמלים בחצר; שלושה בנים מסתובבים ומדברים ביניהם; ובנות משחקות בגומי. שלושת הבנים נראים משועממים למדי. הם משמיעים קולות חזקים ומסתודדים ביניהם. כעבור כשמונה דקות ניגש אמיר לכיוון הבנות המשחקות בגומי, עומד מאחורי ענבר, המחזיקה ברגלה את הגומי, ומנשקהּ על הלחי. ענבר מסמיקה מהנשיקה. היא אומרת לו מיד שהיא אינה אוהבת את הנשיקה ומזהירה אותו שאם יעשה זאת שוב היא תתלונן למורה התורנית. חברותיה ששיחקו עִמה מחליטות שכדאי להחליף מקום משחק. הן עוברות לקצה האחר של הרחבה. גם אני שיניתי את מקומי והתקרבתי לכיוון הבנות כדי לראות כיצד הן ממשיכות במשחקן. כאשר התיישבתי שמעתי את ענבר צועקת "די, תפסיק" ופורצת בבכי. אמיר שוב ניגש אליה מאחור ונישק אותה על הלחי. ענבר התיישבה על האספלט ובתנועות חוזרות ונשנות בידיה ניסתה למחוק את הנשיקה מהלחי. חברותיה התקרבו אליה וניסו לנחמה ולעודדה להפסיק לבכות. לבסוף, בכוחותיה האחרונים ובעידוד חברותיה, היא החליטה לגשת למורה התורנית בחצר ולהתלונן. כשהתפנתה אליה המורה מעיסוקיה האחרים סיפרה לה ענבר את שהתרחש. תגובת המורה: "הוא רוצה להיות חבר שלך, אולי תיתני לו את מספר הטלפון שלך?".

• פגיעה מינית - סיוע, טיפול ושיקום

  
• התעללות מינית בילדים 
  

  
• מהי פוסט טראומה מורכבת?

  

מקרה נוסף: הרמת שמלה בגן חובה

באחד הימים החליטה הגננת לוותר על ישיבה לארוחת עשר סביב שולחנות והורתה לילדים להביא את תיקי האוכל שלהם למקום המפגש (מעגל כיסאות) ולאכול שם. כל מי שסיים לאכול יצא לחצר. הגננת והסייעת נכנסו למטבח כדי לפרוס עוגה שנאפתה לקראת יום העצמאות והשאירו את הילדים ללא פיקוח. אי־סדר שלט בגן. מקצת הילדים ישבו ואכלו, מקצתם עמדו ואכלו, ואחרים זרקו את האוכל לפח ויצאו לחצר. צליל עמדה ודיברה עם חברותיה. עומר (אחד הילדים) התגנב מאחוריה, ולפתע, ללא הכנה מוקדמת, שלח ידיו וניסה לפשוט את תחתוניה. צליל שמטה את הכריך שהיה בידה וסילקה את ידיו של עומר ממנה. ניכר היה בפניה שהיא נבוכה מאוד ואינה יודעת מה לעשות. אבל היא התעשתה מיד ורצה לחצר לחפש את הגננת. הגננת שמעה את סיפורה של צליל ואמרה לה שהתנהגותו של עומר אינה הולמת.

מה ההבדל בין שני המקרים? וכיצד התנהגותם של אנשי החינוך משפיעה על הטרדה מינית בקרב ילדים?

תאוריות התפתחות רבות שמות את הילד במרכז ומתעלמות מתפקידו החשוב של ציבור המחנכים. לפי תאוריות אלו, מחנכים אמורים לקבל כל התנהגות של ילד אגב התעלמות מן העובדה שכמה מההתנהגויות האלה אינן טבעיות והן תוצר של שיח חברתי פטריארכלי. לא מעט סטודנטיות – גננות ומחנכות בבתי ספר יסודיים – ניגשות אליי בסוף שנת הלימודים ואומרות לי שהסבת תשומת לבן לכוחניות שבהתנהגות ילדים שינתה את אופן הסתכלותן בחברת הילדים ובמשחקם. סטודנטיות אלו עברו תהליך של התפכחות בכל הנוגע לתפיסתן את עניין המגדר ויחסי הכוח. הן יצאו נשכרות מן הכלים שקיבלו להפעלת פרקטיקה חינוכית שיש בה כדי לנטרל יחסי כוח חברתיים בכלל ויחסי כוח מגדריים בפרט. לא אחת הן ציינו בפניי את החשיבות הגדולה בהכשרת צוותי חינוך נוספים שיפעלו בראייה חינוכית מגדרית זו ויתרמו להבנת תפקיד המבוגר במניעת הטרדה מינית בקרב ילדים.

חוקרות רבות מדגישות את חשיבותה של המודעות ל"עיוורון למגדר" בקרב מחנכים במסגרות החינוך השונות (Macnaughton, 2000). לטענתן, על המחנכים להיות ערים לגילויים של יחסי כוח מגדריים בפעולותיהם של הילדים. עיוורון זה מוֹנע ממחנכים להפעיל שיקול דעת, להתערב – ולעתים אף להתעמת במצבים קיצוניים של מאבקי כוחות.

כדי לפתח מודעות זו לא די ב"פיקחון מגדרי". יש להקדים לו הקניה חשובה ומהותית – הקניה ערכית – שהיא הבסיס לכל התנהגות אנושית. הקניה זו נחוצה כיום בחברתנו הבוגרת והצעירה כאחד.

התצפיות של משחק הגומי והרמת השמלה שתוארו לעיל הן רק דוגמאות בודדות מבין שלל מקרים של הטרדה מינית במערכת החינוך. מן הדוגמאות עולה הצורך להגביר את המודעות למניעת תופעת ההטרדה המינית בקרב ילדים. מניתוח הממצאים עולה שלחוסר תגובה מצד מחנכים בגן ובבית הספר היסודי חשיבות מכרעת ברמת המיקרו והמקרו כאחד.

ברמת המקרו התייחסות כזו אינה מונעת אלימות, אלא להפך, היא מעצימה את חוסר השוויון בחברת הילדים. המחנכת ששגתה בתגובתה למקרה הנשיקה הלא רצויה שפטה מקרה זה בעין של מבוגר. היא התעלמה מהקול של הילדה וניתחה את הסיטואציה על פי הדרך שבה היא – בהיותה אישה בוגרת – הייתה נוהגת. יתרה מזאת, אילו השתתפה מחנכת זו בהשתלמויות לשוויון בין המינים והייתה לומדת על תופעת ההטרדה המינית ועל הדרכים למניעתה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים כאחד, סביר להניח שלא הייתה מגיבה על תלונתה של ענבר במילים: "הוא רוצה להתחיל אתך, תני לו את מספר הטלפון שלך".

חוסר מודעותה של מחנכת זו, בדומה לחוסר תגובתה של הגננת במקרה של הרמת השמלה, משקף את היעדר הכלים המגדריים, או כפי שאנו מכנים זאת – היעדר "הרכבת המשקפיים המגדריים". צוותי החינוך לומדים בהשתלמויות אלו לשים לב לנקודת הראות המגדרית־כוחנית, המתבטאת בסיטואציות יום־יומיות בחיי הגן ובית הספר. הם גם לומדים כיצד ליישם ידע זה בחייהם האישיים. המחנכים מעריכים את החיבור ההכרחי לערכי הכבוד, היושר והשוויון. בדיונים שנערכים בהשתלמויות, צוותי החינוך משתחררים ומצליחים לדבר בחופשיות על סיטואציות בעלות אופי מיני. שחרור זה מאפשר להם להתמודד עם מקרים של אלימות ואלימות מינית בגנים ובבתי הספר בדרך יעילה הרבה יותר.

תגובתו של צוות החינוך לתלונתן של הבנות שהוטרדו משקפת את רמת המיקרו. תגובה זו בעלת משמעות רבה – לא רק לנפשה של הילדה שהוטרדה מינית אלא גם לעיצוב תפיסתן של חברותיה ושל חבריו של המטריד. הילדה שהעזה להתלונן הפכה למלשינה, וכך גם חברותיה שעודדו אותה להתלונן, ומעתה הן עלולות לסבול מסנקציות חברתיות. מנגד, הבן המטריד קיבל לגיטימציה להמשיך בהתנהגותו, שכן היעדר תגובה מצד צוות החינוך חיזקה את התנהגותו זו גם בקרב חבריו. תגובה נכונה מצד צוות החינוך, כלומר המסר האישי והחברתי של צוות זה, יש בה כדי לתקן התנהגויות שליליות בקרב ילדים צעירים ולעצב נורמות התנהגות שעשויות למנוע בעיות חמורות בהמשך החיים.

לא רק מקרים קשים של פגיעות מיניות משפיעים על חיי הילדים בהמשך חייהם. גם להטרדה מינית עלולות להיות השלכות קשות: הפסקת דיבור למשך שנים, קושי רב לקום בבוקר ולצאת מהמיטה למסגרות החינוך ורצון להישאר בבית, ואפילו הרטבה – מקצת הילדים המוטרדים בגיל צעיר חוזרים להרטיב בלילה אף שכבר עברו את שלב הגמילה.

מכאן שמניעת התופעה חשובה מאין כמוה לטווח הארוך, וחשוב להעלותה למוּדעות כבר בגיל צעיר (בעזרת כלים נכונים ומתאימים שיוצגו בפרק השביעי). מניעה נכונה היא מכרעת בגיל הרך. ילדים שלא השתתפו בתכנית מניעה ועולים לכיתות בית הספר היסודי גם הם חשופים להטרדה מינית מצד חבריהם. בגילים אלה ההשפלה, הבושה והאשְׁמה חזקות יותר בקרב הילדים, ולכן גם הטראומה קשה יותר.

הקטע הנ"ל לקוח מהספר, "הטרדה מינית - לא משחק ילדים", מאת איילת גלעדי. הפרק מובא באדיבות הוצאת רסלינג והמחברת. הספר בא לבחון באיזה גיל מופיעה לראשונה הטרדה מינית בקרב ילדים וכיצד מתפתחת התופעה בין הילדים והמתבגרים תחת כותרת תמימה של "משחק". הספר מציע התבוננות רחבה בבריונות ובבריונות מקוונת, לצד הטרדה מינית, והוא מציג דרכים למניעת התופעה ולניהולה בתוך מערכת החינוך כבר בגיל צעיר. ספר זה דן לראשונה בהשלכות של תופעת ההטרדות המיניות גם בחברה ההומוסקסואלית והטרנסג'נדרית, תוך כדי שהוא מעלה תהיות רבות על אודות חינוך ילדינו.

לקבלת מידע נוסף ומטפלים בתחום פגיעה מינית

לקריאה נוספת ולרכישת הספר: www.resling.co.il

אודות המחברת - ד"ר איילת גלעדי

ד"ר איילת גלעדי היא בעלת דוקטורט מאוניברסיטת (ARU (Anglia Ruskin University, אנגליה; בוגרת ומוסמכת האוניברסיטה העברית; מייסדת ומנכ"לית של עמותת "קול הילד"; סוציולוגית חינוכית, יועצת למניעת הטרדה מינית, חלוצה בעבודתה למניעת הטרדה מינית בקרב ילדים קטנים. גלעדי היא המנהלת האקדמית של "מלידה לאוניברסיטה": תכניות מניעה חינוכיות לגיל הרך במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית.