צוות בטיפולנט

מגפת הקורונה הערימה קשיים רבים על ילדים בכל הגילאים. לאחרונה, צפים יותר ויותר מקרים של בעיות התנהגות בבתי הספר, ילדים רבים סובלים מתסמינים של דיכאון וחרדה, ובאופן כללי - נראה כי הם ממש לא כתמול שלשום. כהורים, יתכן כי שמתם לב שהילדים שלכם בוכים יותר מן הרגיל, מפוחדים יותר מן הרגיל, מביעים דאגות וחרדות, מתקשים להתרכז בכיתה או לעמוד בקצב של שיעורי הבית. 

מה קורה לילדים שלנו?

אם נחשוב על כך, זה הגיוני. הילדים מושפעים ממגפת הקורונה. חשבו עד כמה החיים שלהם השתנו במהלך השנתיים האחרונות. בתי הספר פועלים, ואז נסגרים. וחוזר חלילה. ההנחיות בנוגע לבידוד, מסיכות וריחוק חברתי משתנות ללא הרף, לפעמים על בסיס יום-יומי. הילדים מבולבלים, חוששים, ומצויים תחת עננה של חוסר וודאות. יתרה מכך, המרחק מן החברים ומדמויות משמעותיות כמו סבא וסבתא, והשעמום אשר נלווה לימים הארוכים שהילדים נאלצים לבלות בין כותלי הבית, נותנים את אותותיהם ומשפיעים באופן עמוק על רווחתם הנפשית של ילדים. כל אלו עוד לא מגרדים את קצה הקרחון – חשבו על הקשיים של ילדים אשר איבדו אדם קרוב למחלת הקורונה, או ילדים המתמודדים עם קשיים כלכליים בהשפעת המגפה. האתגרים הם רחבים, מגוונים, ומתמשכים.

ילדים זקוקים ליציבות וקשר

הדברים הבסיסיים אשר ילדים זקוקים להם נותרו ללא שינוי. יציבות וקשר עם אנשים משמעותיים עוזרים לתמוך בתחושת הביטחון של הילד. לפי תאוריית ההתקשרות, הורים זמינים ותגובתיים מצליחים לייצר עם ילדיהם היקשרות בטוחה. ילדים בעלי דפוס היקשרות בריא ובטוח מצליחים להרגיע את עצמם, להתמודד טוב יותר עם אתגרים, והם בעלי יכולת טובה יותר לוויסות רגשי.

• איזה פחד! איך להתמודד
  עם פחדים של ילדים?

  
• 10 כלים להורים: התמודדות עם
  חוסר וודאות והיעדר שגרה

  
• צפו עכשיו: התמודדות של הורים
  עם חרדות אצל ילדים

  

מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור לילדיכם?

לתקשר! 

פעמים רבות אנו נוטים להניח כי אנו יודעים מה הילדים שלנו מרגישים או חושבים. ההנחות הללו עשויות לגרום לנו לפספס הזדמנויות ליצירת קשר וחיבור, ולהקשות עלינו לספק לילדים הבנה ותמיכה. למשל, ילדים אשר הוריהם נדבקו בקורונה עשויים לבטא חרדה איומה ממותם של הוריהם, לפתח דפוסים תלותיים ולסבול מסיוטי לילה.

זכרו כי לא כל הילדים מבינים לגמרי את פרטי המחלה, וניתן להרגיע רבות מהדאגות שלהם על ידי שיחה פתוחה ומתן מידע מדויק המתאים לגילם. כמו כן, כדאי לנסות לברר קודם מה ילדיכם כבר יודעים, על מנת לתקן אותם במידת הצורך, ולספק להם מידע נוסף. תוכלו לשאול למשל: ״אני משערת שכבר שמעת על האומיקרון. אתה יודע מה זה? במה הוא שונה מסוגים אחרים של נגיף הקורונה?״.

ספקו להם מרחב בטוח

ספקו לילדים שלכם מרחב בטוח כדי לדבר על הרגשות שלהם. תוכלו להיעזר בחמשת הכללים הללו:
1. שאלו שאלות פתוחות (במקום שאלות של כן או לא). למשל: ״ספר לי מה מעסיק אותך בזמן האחרון?״
2. לפני שתגיבו, עצרו רגע כדי לחשוב ולהרהר על מה שילדכם סיפר לכם.
3. שימו לב להבעות הפנים של הילד ולשפת הגוף שלו.
4. תנו לגיטימציה ותוקף לרגשות של ילדכם, עזרו לו לחוש שזה בסדר להרגיש את מה שהוא מרגיש.
5. הגיבו ללא שיפוטיות.

עודדו אותם להשתמש באסטרטגיות התמודדות אדפטיביות

אסטרטגיות התמודדות הן כלי המסייע לנו להרגיע את עצמנו ולהרגיש טוב יותר. המטרה היא לא להדחיק את הרגשות או להתרחק מהם, אלא לסייע לנו להתמודד עם רגעים קשים. להלן כמה אסטרטגיות פשוטות שכדאי להכיר:
1. אסטרטגיות הרגעה: לנשום נשימות עמוקות, לצבוע בספר צביעה, ללחוץ כדור לחיצה.
2. אסטרטגיות גבוהות באנרגיה: לצאת להליכה או ריצה, לקפוץ במקום, לרקוד, לפוצץ נייר בועות (״פצפצים״).
3. פעילויות מהנות: לצפות בסרט, לקרוא ספר, לשחק במשחק קופסא, לעסוק בתחביב.
4. אסטרטגיות חשיבה: קרקוע (למנות חמישה דברים שאנו רואים סביבנו, ארבעה דברים ששומעים, שלושה דברים שניתן להרגיש, שני דברים שניתן להריח, דבר אחד שניתן לטעום), לדבר עם אדם קרוב, לכתוב או לצייר את מה שמרגישים.

זכרו,

ילדים רבים מתמודדים כעת עם קשיים רגשיים והתנהגותיים. זה נורמלי, אך גם דורש תשומת לב ותמיכה. אם אתם חשים שילדיכם זקוק לעזרה, שקלו להתייעץ עם יועצי בית הספר, עם השירות הפסיכולוגי החינוכי, או לפנות לטיפול.

מקורות