04.05.20
ד"ר נעמי אפל
המעבר מהסגר לחזרה לשגרה ושינויי ההנחיות המהירים בתקופת הקורונה מחייבים הסתגלות מהירה למציאות משתנה. מציאות זו מלווה בחוסר ודאות גדול המאתגר אותנו כהורים ואת ילדינו. התגובות למצב זה שונות מאדם לאדם - אצל חלק מאתנו יש געגוע למה שהיה ורצון עז לחזור לשגרה המוכרת, ואילו אצל חלק מאתנו החזרה לשגרה מלווה בחשש ואולי אף בחרדה, למשל לגבי הסיכון להידבקות במגיפה שלי או של הקרובים לי. בכל מקרה – מה שהיה הוא לא מה שיהיה. החזרה לשגרה אינה אותה שגרה שהיינו מורגלים אליה והיא דורשת הסתגלות מחודשת להגבלות שנכפות עלינו.
כדי שנוכל כהורים לסייע לילדינו בהסתגלות לחזרה לשגרה מומלץ לקיים אתם שיח מקדים, שיימשך גם לאורך תהליך ההסתגלות כולו, ומבוסס על מודל נת"ת (אפל, 2015, 2017) הכולל שלושה מרכיבים: נרמול, תוקף, תקווה.
מודל נת"ת מאפשר לנו להגביר משמעותית את חוויית הביטחון של הילד ביכולת לסמוך על עצמו ועל ההורה שלו ועשוי לסייע רבות בתהליכי הסתגלות בתנאים של אי ודאות. הורה מיטיב נותן תחושה לילדיו שמה שהם עוברים הוא נורמאלי, שהוא יכול להבין אותם ושיש מה לעשות כדי לשפר את המצב (אפל, 2015).
לפי מודל זה, בשלב הנרמול, אנחנו משתפים את ילדינו בכך שהמעבר חזרה לשגרה מביא איתו כל מיני תחושות אצל כל אחד מאתנו וזה נורמלי לגמרי לחוש ולהרגיש כל מיני דברים. הורה יכול למשל לומר לילדו: "אצלי יש חלק אחד ששמח ורוצה לחזור לעבודה אבל יש גם חלק קצת עצוב, כי לחזור לשגרה זה גם לחזור להרבה לחץ שלא הרגשתי אותו בזמן הסגר" ואז לפנות לילד ולשאול – איך זה בשבילך לחזור ללימודים בבית הספר?
השלב הבא הוא נתינת התוקף לחוויה של הילד – כלומר להכיר בכך שטבעי ומותר לו להרגיש את אשר הוא מרגיש. למשל אם הילד אומר: "אני לא רוצה לחזור לבית ספר (כי אני מפחד להדבק/ כי שוב יהיו מבחנים/ כי שוב צריך לקום מוקדם/ כי שוב אפגוש את הילד שאני שונא וכו')", ניתן לו להרגיש שהחוויה שלו מובנת לנו ונוכל לומר: "אני יכולה להבין את התחושה שלך" ואפשר לחזור ולנרמל: "ואני בטוחה שיש עוד ילדים שמרגישים ככה".
השלב הבא בתקשורת מול הילד הוא היכולת לראות קדימה ממקום של תקווה שכוללת את היכולת להתמודד עם הקשיים. נוכל לומר בהקשר זה לילד: "מה שמאוד עוזר לי במעבר חזרה לעבודה זה הידיעה שאחרי הצהריים אגיע הביתה ואחבק אותך חזק חזק ונאכל יחד ארוחת ערב טעימה", ואז לפנות אל הילד ולשאול מה יעזור לו במעבר ומה יקל עליו. כאן חשוב גם להשתמש במודל פתרון בעיות ולהציע ביחד עם הילד פתרונות אפשריים לבעיות הצפויות.
השימוש במודל נת"ת מאפשר לילד להרגיש ביטחון בקשר עם ההורה ובמעבר למצב החדש וכן מגביר את הביטחון שלו בעצמו, במסוגלות העצמית שלו ובאמונה שהוא יכול לפתור בעיות גם במצבי אי ודאות – בקורונה ובכלל.
רשימת מקורות
אפל, נ. (2017). כוחו של CBT בטיפול זוגי – טיפול התנהגותי קוגניטיבי בקונפליקטים זוגיים. הוצאת אח, קרית ביאליק.
אפל, נ. (2015). לדבר CBT עם הורים וילדים – מדריך למטפל ההתנהגותי קוגניטיבי. הוצאת אח, קרית ביאליק.
על המטפלת - ד"ר נעמי אפל
ד"ר נעמי אפל הינה עובדת סוציאלית מומחית ומדריכה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מנהלת מכון שיטות ומנהלת המגמה לטיפול הורי, זוגי ומשפחתי בתוכנית הישראלית להכשרת מטפלים בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית בתל השומר.
