מזה שני עשורים שאני מטפל בילדים, ונוער ומסייע להורים בהדרכת הורים.
לפני שבוע העניקה לי אמא של מטופל את המחמאה הכי מרגשת שקיבלתי: "הלוחש לילדים", כך היא כינתה אותי.
היא התכוונה לכך שממרום שנותיי, אני מצליח לפענח את "שפת הילד", זו המילולית וזו שאינה מילולית. עם כל ילד/ה, אני יודע איך ליצור קשר בטוח עבור הילד\ה נער\ה, ברגישות ואמפטיה, ולזהות איפה הילד צריך את התיקוף לחוויה שלו, איפה הוא צריך את החיזוק, איפה הוא צריך את ההחזקה, את הליווי, את תמונת המציאות, המיסגור מחדש, ריכוך ההתנגדות, דיאלוג, משחק. איך לתת לילד חוויה שהוא מובן, ושהוא אינו לבד, ושאני מעריך אותו על מה שהוא, ומאמין בו, ושהוא יכול להתגבר על המכשולים, גם אלו שנראים לעיתים בלתי עבירים, ושנעשה את זה ביחד, עד הרגע שהוא יוכל להמשיך לבד. ושמעבר להכל, זה יכול להיות גם כיף, הרפתקה.
בעשור האחרון בצד העבודה עם ילדים ונוער, הוספתי נדבך נוסף, עבודה עם מבוגרים והגיל השלישי בצל הטראומה. במסגרת 'עמך', ארגון שנותן סיוע נפשי לניצולי שואה, התוודעתי לטיפול מסוג שונה לגמרי. כזה שסובב סביב אירועי אובדן וחוויות בלתי אנושיות, שמטופליי חוו והביאו למרחב הטיפולי, כחוויות שמאיימות ומעוררות בהם פלצות ואימה, לעיתים גם מקץ חיים שלמים. ואיך ניתן להמשיך לחיות, להשיב את הנפש המיוסרת לעולם החיים, לחוש שמחה, הנאה, יצירתיות, קירבה ואינטימיות, על אף ולמרות הד הזכרונות הקשים, שמסרבים להניח.
מאז אירועי 7 לאוקטובר, העמדתי את השפה וההבנות הטיפוליות הייחודיות שפיתחתי, המיומנות, והמסירות, והאמונה באדם באשר הוא אדם, לרשותם של נפגעי הלם קרב לוחמי צה"ל וכוחות הבטחון. כמו כן עבור משפחות שפונו מביתן וסובלות תקופה ארוכה מתחושת פליטות וחוסר וודעות בלתי אפשריים.
רבים מהמטופלים שלי בתקופה זו, מגיעים לטיפול כשהם במצב רוח ירוד ביותר, אחוזים ייאוש, חרדה, ללא יכולת תפקוד או בתפקוד לקוי, חסרים יכולת לראות כל תקווה או עתיד. הטיפול שלי ממוקד בחיבור מחודש למקורות החוסן של המטופל, עיבוד הדרגתי ורגיש של הטראומה, ובעיקר השבת שמחת החיים והחיוניות הספונטנית והאמון ביחסים ואינטראקציה עם אנשים.
בתור ביבליותרפיסט אני מאמין מאז ומתמיד בכל מאודי בטקסט הספרותי, להוות "קול שלישי" בחדר הטיפולים. לכן בחרתי לסיים בשיר. כתב אותו גנן פשוט בשם אולב האוגה, שחי כל חייו בכפר נידח בשם אולויק (Ulvik), על שפת הפיורד הרדינגר-פיורד, שבנורווגיה. בשעת אחר הצהריים, היום נטה לערוב, או שמא זה היה עם ניצת החמה, יצאה קרן שמש אחת מבעד לעננים, האירה מפרץ קטן אחד, כמעט מעבר לטווח הראייה, מבעד לערפילים המתאבכים...וזה החלום...
זה החלום / אולב האוגה
זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה:
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם,
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.
MA תואר שני בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושליים, תואר שני בלימודי שפה תרבות והיסטוריה של מזרח אסיה - יפן.
MA תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה, טיפול באמצעות הבעה ויצירה - ביבליותרפיה.
בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
'תחנה לטיפול ילד ונוער בחיפה'.
'תחנה לטיפול ילד ונוער במועצה אזורית חוף כרמל'.
'עמך', עמותה ארצית לסיוע נפשי לניצולי שואה ובני הדור השני ומשפחותיהם, חיפה.
'המרכז הקליני הבינתחומי' באוניברסיטת חיפה.
קליניקה פרטית.
חבר ביה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באומנויות