23.07.14
צוות בטיפולנט
פרויקטים גדולים, דד-ליין לוחץ, שמועות על קיצוצים, תחלופת מנהלים, עומס משימות, פרויקט שנכשל, בוס חסר סבלנות, פרזנטציות בפני קהל רב, תחרותיות בין קולגות... הסיבות ללחץ במקום העבודה יכולות להיות רבות ומגוונות ולהסתכם בכך שהחיים היומיומיים יהפכו לעמוסי לחץ, מתח וחוסר שקט אשר באופן טבעי אינם נשארים במשרד אלא נגררים גם אל מחוץ לשעות העבודה. כיצד, אם כן, מתמודדים עם לחץ במקום העבודה ומונעים ממנו להפוך לגורם למצוקה בחיינו?
בחן את עצמך: איך אתה מתמודד עם לחץ במקום העבודה?
כמעט כל מקום עבודה כולל מספר אלמנטים "אובייקטיביים" בעלי פוטנציאל מלחיץ כעומס משימות, דד-ליינים צפופים, בוסים וקולגות בעייתיים וכן הלאה. לגורמים ה"אובייקטיביים" נלווים גורמים אישיותיים או נסיבתיים אשר יכולים להעצים את חווית הלחץ. כך, למשל, נטייה אישית לפרפקציוניזם או מיומנויות בין אישיות לקויות הגוררות עימותים או בידוד חברתי במקום העבודה מגבירים את רמת הלחץ הבסיסית, וכך גם נסיבות חיים חיצוניות למקום העבודה כצורך כלכלי לשלב בין שני מקומות עבודה או הקושי לאזן בין קריירה להורות.
התמודדות מוגדרת כמחשבות והתנהגויות שאנשים מאמצים במטרה להתמודד עם דרישות פנימיות או חיצוניות הנחוות כמלחיצות (Lazarus &Folkman, 1984). יכולת ההתמודדות עם לחץ משתנה מאדם לאדם ומושפעת מגורמים אישיותיים, סביבתיים וכאלו הקשורים בניסיון קודם, אך ניתן לשפר את יכולת ההתמודדות עם לחץ במקום העבודה באמצעות עריכת שינויים קוגניטיביים והתנהגותיים.
KOVACS (2007) מתאר כי בספרות המקצועית העוסקת בסגנונות התמודדות עם לחץ מתוארות שלוש אסטרטגיות התמודדות מרכזיות. חשוב לשים לב כי כל אחת מאסטרטגיות אלו עשויה להיות מיושמת באופן חיובי אשר מקל על ההתמודדות או באופן שלילי אשר מגביל אותה.
• אסטרטגיות ממוקדות בעיה/משימה - אסטרטגיות המכוונות לשינוי הסביבה שלנו במטרה להפחתת הלחץ. למשל, האצלת סמכויות על עובדים נוספים או לקיחת משימות להמשך עבודה מהבית במהלך סוף השבוע.
• אסטרטגיות ממוקדות רגש - אסטרטגיות המכוונות לשינוי תגובתנו לסיטואציה המלחיצה. למשל, הבנה כי הצעקות של הבוס הן חלק מסגנון הניהול שלו ולא ביטוי לחוסר שביעות רצון אישי מאיתנו, אשר בעקבותיה אנו משקיעים פחות בניסיון לרצות אותו.
• הימנעות - הימנעות מחשיפה לסיטואציות המלחיצות. למשל, הימנעות מהתנדבות ללקיחת פרוייקטים נוספים אשר מייצרים לחץ ועומס לא סבירים או ויתור על הצגות בפני קהל רב או דרג בכיר.
התמודדות עם לחץ במקום העבודה: עוברים לסגנון פרו-אקטיבי
פעמים רבות אנו חווים סיטואציות של לחץ במקום העבודה כסיטואציות שנכפות עלינו מבחוץ: הבוס צועק, העומס רב, המשימות מצטברות ואנו מרגישים חסרי אונים מול הלחץ ההולך וגדל. עם זאת, מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שאנשים בעלי סגנון התמודדות המכונה סגנון פרו-אקטיבי המבוסס על הכרה בגורמי הלחץ והיערכות אפקטיבית להתמודדות איתם, מצליחים להתמודד עם לחץ באופן יעיל במיוחד. אנשים אלו נהנים לא רק מהתמודדות טובה יותר עם לחץ, אלא גם מהישגים טובים יותר בתחום הקריירה, משכורות גבוהות יותר ויותר אפשרויות קידום. סגנון ההתמודדות הפרו-אקטיבי מתבסס על מספר אלמנטים:
• ביסוס מוקדם של משאבים חברתיים, כספיים וכן הלאה אשר מהווים רשת ביטחון לשעת צרה.
• צפיית והערכת גורמי לחץ אפשריים מראש.
• עריכת מאמצים אקטיביים להתמודדות עם גורמי הלחץ הצפויים.
• הפקת פידבק על מאמצי ההתמודדות ושימוש בו להפקת לקחים.
כלומר, הסגנון הפרו-אקטיבי מבוסס על מודעות לקיומם של קשיים ועל היערכות אקטיבית להתמודדות איתם, תוך נכונות לבחינה עצמית ולהפקת לקחים לגבי אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר ופחות.
אך כיצד מבססים סגנון התמודדות פרו-אקטיבי? המחקר מצביע על כך שסגנון ההתמודדות הפרו-אקטיבי קשור בשתי תכונות אישיות ספציפיות - מצפוניות ומוחצנות (Crant & Bateman, 2000). מצפוניות בהקשר התעסוקתי מתייחסת לנטייה לאמינות והישגיות אשר מבססות גישה מכוונת משימה. במילים אחרות - נטייה ל"ראש גדול" וניסיון להשיג שליטה במשימות שמולכם יאפשרו לכם להתמודד עם לחץ טוב יותר מאשר גישה של "ראש קטן". מוחצנות מתייחסת לנטייה כללית להתנהגות חברותית, אקטיבית ואסרטיבית.
כמובן, סגנון אישיותי לא ניתן לשינוי ברגע, אך ניסיון לאמץ התנהגויות המאפיינות את סגנון אישיות זה ואת סגנון ההתמודדות הפרו-אקטיבי יכול להביא לשינויים חיוביים משמעותיים בחווית ההתמודדות היומיומית עם לחץ במקום העבודה.
מקורות
Charismatic leadership viewed from above: The impact of proactive personality. Crant, J. Michael; Bateman, Thomas S. Journal of Organizational Behavior, Vol 21(1), Feb 2000, 63-75
Stress and coping in the workplace. Kovacs, Mark. The Psychologist, Vol 20(9), Sep 2007, 548-550
Stress, appraisal, and coping. Lazarus, R.S. & Folkman, New York: Springer, 1984