על משעולי יגון: מה זה שכול ואיך מתמודדים איתו?

מאז מתקפת השבעה באוקטובר, התרחבו בישראל מעגלי הכאב והצער, עם הצטרפות רבים למשפחת השכול. ביניהם, קרוביהם של נפגעי המתקפה, כמו גם קרוביהם של חיילים אשר נהרגו בקרבות הגנה על המדינה וכן של חללי פעולות איבה שהתרחשו בצל המצב הביטחוני.

האובדן של אדם קרוב באופן טרגי ובטרם עת, מעורר מטבע הדברים התמודדות קשה ברמה הנפשית. לצד זאת, אובדן כזה לעתים קרובות מציב אתגרים לא פשוטים גם ברמה המשפחתית והקהילתית עת מתמודדים רבים במקביל, כל אחד בדרכו, עם תהליכי האבל הכרוכים באובדן.

על אובדן ושכול

המונח שכול שזור בנימי התרבות הישראלית-יהודית, וייחודי ללשון העברית. מקורו בתנ"ך, בו נעשה שימוש במונח בעיקר (אך לא רק) ביחס לאובדן צאצאים של נשים או בעלי חיים ממין נקבה, בין היתר בהקשר של לידה או מלחמה. בעברית בת ימינו, חל מחד צמצום בשימוש במילה, כאשר זה נעשה בעיקר בנסיבות של מוות על רקע צבאי או ביטחוני, אולם, בה בעת גם הורחב השימוש הציבורי במונח להקשרים נוספים.

כך, כיום יש הנוהגים להשתמש במונח לא רק בהקשר של הורים שאיבדו את ילדם בנסיבות ביטחוניות, אלא גם ביחס לבני משפחה נוספים ואף לאחרים קרובים, כדוגמת חברים, אשר איבדו את יקיריהם באותו הקשר, כמו גם בנסיבות פתאומיות אחרות. יש לציין כי מבחינה מקצועית, למונח העברי שכול אין מקבילה בשפה האנגלית, כך שההמשגה של תהליכים נפשיים ודרכי הסיוע במקרי מוות פתאומי של אדם קרוב, נעשית דרך ההבנה של תהליכי אבל ואובדן.

איך מתמודדים עם שכול?

האובדן של אדם קרוב ואהוב מלווה במקרים רבים בתחושת יגון, עצבות עמוקה, כמו גם בקשיים כדוגמת בעיות שינה, תיאבון ירוד ולעתים אף אובדן משקל. בעוד שתחושות וקשיים מעין אלה בתקופת האבלות עשויים לשקף תגובת אבל נורמלית וטבעית, חשוב להבחין בינה לבין מצבים בהם תגובת האבל חריפה וממושכת מאוד.

תחת זאת, מצב בו האבל כבד מאוד ומקשה על הקרובים השכולים להתאושש ולשוב לתפקודי חיים שונים זמן רב לאחר האובדן (לפחות 12 חודשים בקרב מבוגרים ושישה חודשים בקרב ילדים), עשוי לאפיין הפרעת אבל מורכב. מעבר לסיכון הקיים לפיתוח הפרעה זו, במצבי אובדן פתאומי בנסיבות טראומטיות כדוגמת אירועי מתקפת השבעה באוקטובר, עלולה להתפתח גם הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב הקרובים השכולים.

לצד הסיכון המוגבר להתמודדות עם קשיים נפשיים, ניצבים בפני בני משפחות שכולות וקרובים שכולים מגוון אתגרים נוספים, משפחתיים וקהילתיים. ביניהם, ההתמודדות עם כך שדווקא בשעה שכל אחד מבני המשפחה או הקהילה הכי זקוק לתמיכת האחרים, במקרים רבים ובאופן טבעי, מרבית משאביהם מופנים להתמודדותם האישית עם האובדן.

כמו כן, לצד האבל על האובדן נאלצים בני המשפחה או הקהילה להתמודד עם השלכות היעדרו של יקירם על מארג היחסים החדש: למשל, כאשר במצב של אובדן אח בכור סדר האחים במשפחה משתנה, או כאשר בעל תפקיד מרכזי בקהילה נהרג. הכרה במורכבויות אלה ומאמץ לשמירה על תקשורת כנה בין הקרובים השכולים, יכולים לסייע בהסתגלות למצב החדש, הפגיע והשברירי בו כולם מצויים.

מהן דרכי הטיפול במצבי שכול?

בכוחו של טיפול נפשי להיות לעזר רב בעיבוד האובדן, ובהתמודדות עם השכול על השלכותיו השונות. ניתן לפנות לקבלת מענה נפשי ותמיכה במרכזי טיפול ציבוריים או פרטיים כאשר עולה צורך בסיוע מקצועי בעיבוד האובדן, ובייחוד כאשר מתעורר חשש להתפתחות הפרעות כדוגמת אבל מורכב או הפרעת דחק פוסט טראומטית. בתוך כך, ישנן דרכי טיפול מקובלות במצבי אבל ושכול, ביניהן:

• גישות טיפול נרטיבי: גישות כדוגמת שיקום הנרטיב או הבניית משמעות לאובדן מתמקדות בעיבוד משמעות המנוח עבור הקרוב האבל, תוך שאיפה להטמעתה בנרטיב שלו. תהליך העיבוד עשוי לכלול עיסוק באירוע האובדן והשלכותיו על חיי הקרוב האבל, כמו גם בעיבוד היחסים בין הקרוב האבל למנוח על מנת לאפשר מרחב לפתרון קונפליקטים שליוו את יחסיהם ומעסיקים את הקרוב האבל.

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול מסוג זה עשוי לכלול פסיכו-חינוך ביחס לתהליכי אבל טבעיים, עבודה על דפוסי מחשבה הקשורים באובדן, טיפוח מיומנויות התמודדות עם הרגשות הקשים אשר יכולים להתעורר וכן קידום מעורבות בתפקודי חיים שונים.

• קבוצות תמיכה למשפחות שכולות וקרובים שכולים: עשויות לספק תחושת חיבור לאחרים אשר מתמודדים גם הם עם נסיבות דומות, ומתוך כך לייצר רשת תמיכה חברתית. מחקרים מצאו כי קבוצות אלה מפחיתות התרחקות מאחרים, וכך גם מורידות את הסיכון להתפתחות הפרעת אבל מורכב.

מקורות

האקדמיה ללשון העברית (2025, 7 ינואר). על המילה שכול ומשמעה.

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). American Psychiatric Publishing

Neimeyer, R. A. (2019). Meaning reconstruction in bereavement: Development of a research program. Death studies, 43(2), 79-91

Peri, T., Hasson-Ohayon, I., Garber, S., Tuval-Mashiach, R., & Boelen, P. A. (2016). Narrative reconstruction therapy for prolonged grief disorder—Rationale and case study. European Journal of Psychotraumatology, 7(1), 30687

https://www.nia.nih.gov/health/grief-and-mourning/coping-grief-and-loss

https://www.psychiatry.org/patients-families/prolonged-grief-disorder