חרדה - זיהוי והתמודדות

צוות שדות

חרדה נורמטיבית והפרעת חרדה

כאשר אדם זר מתקרב אלינו ברחוב חשוך אנחנו חווים פחד: תגובה לאיום חיצוני, ברור ולא קונפליקטואלי. לעומת זאת, כאשר אנו חשים פחד ללא כל איום ברור, ייתכן מאוד שאנו חווים חרדה: תגובה לאיום פנימי, בלתי ידוע, מעורפל או קונפליקטואלי.

כולנו חווים חרדה מדי פעם. במינונים נמוכים ומותאמים החרדה נחשבת ליעילה ומאפשרת לנו להתכונן לאירועים מאיימים כבחינה, עזיבה ע"י בן זוג וכד'. אולם, כאשר החרדה מתעוררת במינונים גבוהים ובהיעדר גורם מאיים של ממש, היא עשויה להביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים. החרדה מתבטאת, בד"כ, במישור הרגשי (תחושת פחד, עצבנות וכד') ובסימפטומים גופניים כהזעה, דפיקות לב וכד'. הסימפטומים הרגשיים והגופניים עשויים להביא לפגיעה זמנית בתהליכי החשיבה והתפיסה, המתבטאת בבלבול, קשיי ריכוז וקשיים בעיבוד המידע הסביבתי.

הפרעת חרדה מתייחסת למצבים בהם מופיעים סימפטומים שונים של חרדה בתכיפות ובאופן שמשבש את שגרת החיים. הפרעות החרדה נפוצות ביותר (אדם אחד מכל ארבעה יסבול במהלך חייו מאחת מהפרעות החרדה לפחות) וקיימות, כיום טכניקות טיפוליות רבות שנועדו לאפשר התמודדות עם חרדה, ועושות זאת בהצלחה ניכרת.

• כיצד נוכל לעזור לעצמנו
  להירגע?

  
• כיצד פעילות גופנית מסייעת בהתמודדות עם חרדה?

  
• על הקשר בין דיכאון לחרדה: סיבות אפשריות ודרכי טיפול

  

מהן הסיבות לחרדה?

הפרעות החרדה העסיקו פסיכולוגים ופסיכיאטרים כבר מראשית ימיה של הפסיכולוגיה, בתקופתו של פרויד  הפרעות החרדה הוסברו ע"י תיאוריות ביולוגיות ופסיכולוגיות, כאשר כיום מקובל להאמין שמרבית הפרעות החרדה נגרמות משילוב גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים.

גורמים פסיכולוגיים: גישות פסיכולוגיות שונות הציעו הסברים להפרעות החרדה:

גורמים לפי פסיכואנליזה: גישה זו רואה את החרדה כנובעת מקונפליקטים פנימיים המצויים בנפש האדם: משאלה או דחף אסורים מאיימים על ערכיו והתנהגותו המוסרית של האדם, אך מאחר והדחף אינו מודע, הוא מתבטא כחרדה. כך, למשל, אישה אשר חווה כעס רב כלפי ילדיה אך אינה מוכנה להכיר בלגיטימיות כעסה, עשויה שלא לחוות את הכעס באופן ישיר אלא לחוות סימפטומים של חרדה. ע"פ הגישה הפסיכואנליטית, רק כאשר האדם יהיה מודע לדחף האסור ויעבד אותו, תיעלם חרדתו. כמו כן, הניחו פסיכואנליטיקאים כי החרדות קשורות בשלבי התפתחות מוקדמים ולכן יש לחזור ולנתח את חוויות ילדותו המוקדמות של המטופל.

גורמים לפי פסיכותרפיה קוגניטיביות התנהגותית: גישות התנהגותיות ראות בחרדה תוצר של למידה בלתי יעילה, בה האדם לומד להגיב בחרדה לגירויים נייטרליים. גישות קוגניטיביות הדגישו את נטייתו של האדם החרד להעריך סכנות באופן מוגזם ולא מציאותי. כיום, גישות אלו רואות את החרדה כנובעת משילוב גורמים התנהגותיים וקוגניטיביים.

גורמים גנטיים: מחקרים מצביעים על השפעתו המשמעותית של הרכיב הגנטי, כאשר כחצי מהאנשים הסובלים מהפרעות חרדה הם בעלי קרוב משפחה הסובל אף הוא מחרדה.

גורמים ביולוגיים: גורמים ביולוגיים רבים מקושרים להפרעות החרדה, ביניהם מערכת עצבים רגישה מדי וחוסר ויסות בפעולתו של נוירוטרנסמיטור כלשהו, לרוב סרוטונין, נוראפינפרין או גאבא.

סוגים של הפרעות חרדה

ה-DSM מציע מספר הפרעות חרדה מרכזיות:

הפרעת חרדה מוכללת: תחושת דאגה מתמדת מפני סוגים שונים של תרחישים שליליים שעשויים לקרות. הדאגה הופכת לאחד המרכיבים הדומיננטיים בתחושת הפרט.

חרדה חברתית: מאופיינת בביישנות וחשש מפני מצבים חברתיים. במקרים מסוימים מתבטאת בהמנעות ממצבים אלו. לדוגמא פחד במה.

פוביה: תחושת פחד קיצונית מפני מצבים ואובייקטים שונים. למשל פחד גבהים או פחד מפני בעלי חיים.

הפרעת פאניקה: התקפים חוזרים של תחושת פחד עזה. להתקפים נלווית תגובה גופנית הכוללת למשל הזעה, רעד ודפיקות לב.

פוסט טראומה (PTSD): סימפטומים של חרדה אשר מופיעים לאחר טראומה כלשהי. כוללים למשל סיוטים, עצבנות, אי שקט מתמיד ופלשבקים.

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD): מחשבות טורדניות לא מרפות, המעוררת חרדה, אשר נלוות אליהן פעולות חוזרות, שנועדו לנסות ולהרגיע את החרדה. למשל פחד מחיידקים אשר מוביל לשטיפת ידיים חוזרת ומופרזת.

בעיות חרדה ספציפיות לילדים: למשל פחד מפני הליכה לגן או לבית הספר, או חרדת נטישה מול ההורים.

טיפול בחרדות

שכיחותן של הפרעות חרדה באוכלוסיית הבוגרים והילדים כאחד הביאה לפיתוח מגוון שיטות לטיפול גוף ונפש, אשר נמצאות כיעילות באופן משמעותי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד הממוקד בסימפטומים החרדתיים. במהלכו, נלמדות טכניקות להרגעה עצמית , זיהוי הנחות שגויות, שימוש בדמיון וכן הלאה. במקביל ללמידת טכניקות אלו, מתבצעת חשיפה הדרגתית לגורמים או הסיטואציות המאיימים.
ייעוץ פסיכיאטרי: סוג הטיפול התרופתי נקבע ע"פ סוג ההפרעה, חומרתה והופעתן או היעדרן של הפרעות נפשיות נוספות. טיפולים נפוצים במיוחד בהפרעה הם טיפולי באמצעות תרופות נגד חרדה מקבוצת ה-SSRI, בנזודיאזפינים וכן הלאה.
פסיכותרפיה: טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים ותרופתיים ממוקדים בסימפטומים החרדתיים, אך לעיתים יש להתייחס אליהם בהקשר רחב יותר (משבר, תקופת חיים מלחיצה במיוחד, הפרעת אישיות וכד'), ובמקרים אלו ניתן לשלב טיפול פסיכותרפי ארוך טווח כגון טיפול פסיכודינמי.