08.04.19
אילנה לוין ארד
"אלוהים תן בי את הכוח לשנות את מה שביכולתי לשנות, את החכמה לקבל מה שאין באפשרותי לשנות ואת התבונה להבחין בין שניהם".
אמרה זו, פשוטה ובסיסית ככל שתשמע היא עצה שלא קל ליישם בחיי היום יום. ההחלטה מתי לפעול לשינוי ומתי להשלים עם הקיים דורשת מאיתנו לבחון את המצב, לבחור נכון ולהפעיל את הכלים הנכונים בשני הכיוונים: הבחירה ליצור שינוי דורשת יוזמה, תכנון, הקצאת משאבים וקביעת עיתוי הולם ומידתיות; הבחירה לקבל את היש ולחיות איתו בשלום ושלווה (תכונות של בני משפחה, נכויות או מגבלות שלנו עצמנו) דורשת משאבים עמוקים של יכולת לאהבה, סליחה וחמלה וראיית הטוב בתוך "הזה מה שיש".
חיים טובים: בחירה או גורל?
הזוגיות היציבה, הילדים המוצלחים, מקום העבודה המקדם והמפרגן. האם כל אלו, והיבטים רבים אחרים של חיינו, הם תוצאה של בחירות ועבודה קשה או שמא "מזל משמיים"?
מסורות רוחניות ודתיות מאמינות "שהכול כתוב בשמיים": יום לידתו ומותו של אדם מן השמיים מוכתבים ("בעל כורחך אתה נולד ושלא ברצונך אתה מסתלק מן העולם"), הזיווג אף הוא מהשמיים ולדברי חז"ל - "כל ציץ של עשב הצומח יש מלאך שאומר לו גדל". בדומה, תפישות רוחניות הכוללות אמונה בגלגולי נשמות (במסורת היהודית ובמסורות המזרח) מדגישות את קיומם של קארמה או תיקונים שעלינו לעשות בחיינו הנוכחיים כתוצאה משיבושים שמקורם בגלגולים קודמים.
בתרבות המערב הרציונאלית, לעומת זאת, התפיסה הרווחת היא שנועדנו לממש עצמנו - גורלנו בידינו וזהו עולם של בחירה. הבחירות מיועדות לשדרג את הסיפוק ואיכות החיים וכל שעלינו להתבונן עליו הוא החישוב של תועלת או רווח מול עלות. זוהי גישה נכונה מבחינה רציונאלית, המעריכה את משאבינו ויכולתנו להשגת השינוי אל מול התועלת/הגברת האושר שנפיק מכך.
בתרבות המערבית אנו חווים את חירותנו ושליטתנו כאשר מתאפשר לנו לממש את רצונותינו. אך מהיכן נובעים הרצונות עצמם? ויתרה מזו, כמה הם אותנטיים לנו וכמה מעוצבים ע"י נורמות וערכים של זמן מקום חברה ותרבות?
למעשה, ההיבטים היותר עמוקים ומשמעותיים בחיינו נקבעים עבורנו ללא בחירה מודעת שלנו בהם. המקום והזמן בו נולדנו, האירועים ההיסטוריים בתקופה, המשפחה אליה נולדנו, הדת, התרבות, המדינה; גם גופנו ותכונות אופי מסוימות אינם נבחרים על ידנו: צורת הגוף, בריאותו, כשרונותינו, מגבלותינו, המזג הבסיסי שלנו, עוצמת רצוננו והיבטים גופניים ואישיותיים רבים אחרים.
בדיחה ישנה מספרת על אדם שהתפלל מדי יום לזכייה בלוטו אך מעולם לא מילא טופס הגרלה. ואכן, מרבית ההצלחות וההישגים בחיינו נובעים משילוב בין כשרון ויכולות בסיסיות לבין השקעה ומאמץ. החל מליאונרדו דה וינצ'י ועד בטהובן, מאפלטון ועד איינשטיין, ממשה רבנו ועד הבודהה - כל אחד מהם בחר להשקיע בפיתוח כשרונו הייחודי באופן שהביא אותו להישגיו המרשימים.
מהי בחירה נכונה וכיצד עושים אותה?
מדי יום אנו ניצבים בפני בחירות, חלקן שוליות ונעשות באופן אוטומטי (לשתות בבוקר קפה או תה, באיזה תוכנית טלוויזיה לצפות), וחלקן מהותיות ומעצבות את חיינו כבחירת מקצוע, ההחלטה האם ולמי להנשא, באיזה טיפול לבחור בעת מחלה, כיצד לחנך את הילדים וכן הלאה.
גם אם אנו מזהים כי חיי היום יום הם רצף נמשך ואינסופי של בחירות, דווקא בתחום הרגשי אנו נוטים פעמים רבות לפספס את חלקנו בהתרחשות.
כביכול, איננו בוחרים להרגיש אלא הרגשות בוחרים אותנו ובהתאם מפעילים את תגובותינו. כך, למשל, תגובתנו והתנהגותנו תהיה שונה אם נגיב לנזיפת הבוס בכעס ("הוא תמיד נטפל אלי!"), עלבון ("הוא חושב שאני לא שווה") או באופן נינוח ומושכל ("אני באמת מאחרת יותר מדי, לא פלא שהוא נוזף בי למרות שהוא מעריך אותי מבחינה מקצועית").
בדרך כלל אנו מקשרים בין תגובתנו הרגשית להתנהגותם של אחרים: "הוא עצבן אותי", "הוא סוחט אותי רגשית" "אני נמס בפניה", "אי אפשר להגיד לה לא". אלא שבפועל, החוויה הרגשית מתרחשת בתוכנו ולא בזולת. אנו בוחרים באיזה רגש להגיב לאירוע, באיזו עוצמה ולמשך כמה זמן. "בחירה" זו מושפעת מהאופן בו אנו מפרשים את הסיטואציות: אם נפרש את נטייתו של בן הזוג לפזר את בגדיו בסלון שוב ושוב כ"דווקא" או חוסר אכפתיות מאיתנו נחווה כעס ועלבון, בעוד שפרשנות כ"הוא בלגניסט/ חוזר נורא מותש מהעבודה" תביא לתחושה אוהדת ורגועה יותר.
שאלת השאלות, כמובן, היא כיצד ניתן לבחור ברגשות הנכונים לנו, אשר יובילו לתגובות שישרתו אותנו באופן הטוב ביותר. אנו נאלצים לערוך בחירות בסביבה משתנה, המאופיינת במידע חסר או סותר ובמגוון אלטרנטיבות; גם אנחנו עצמנו משנים את זווית ראייתנו וחווים לא פעם רגשות ורצונות מנוגדים.
קשה להצביע על דרך לעשיית בחירות נכונות. תפקידנו בעולם הוא, באופן סימבולי, לברור את האפונים, גרגרי האורז והעדשים, כל ערימה בנפרד. בירור מתמיד של "ניצוצות וקליפות" (לפי הקבלה והחסידות הבירור בין הטוב לרע), אשר באמצעותו נוצרות הצלחותינו, כישלונותינו ודרך ההתפתחות והצמיחה האישית שלנו.
תגובה טובה היא זו הגורמת לנו להרגיש טוב הן בטווח המיידי והן לאחר מכן, בפרספקטיבה של 24 שעות, שבוע או יותר. תגובה רגשית שגויה עשויה לגרום לפורקן מתח מיידי (מתח, עצבנות, תשובה חותכת) ולאחר מכן לחרטה, לאשמה ולסבל של מצב של נתק וברוגז. מתן פרשנות חיובית יותר מביאה לרגש נעים ולהתנהגות מקבלת ובונה יותר. כלומר, ייתכן והחלק המשמעותי ביותר בבחירותינו אינו דווקא עשייה/המנעות מהתנהגויות ספיציפיות, אלא בעיקר בתחום הפרשנות והענקת המשמעות. שינוי המשמעות שאנו מעניקים למצב משנה את רגשותינו, מחשבותינו והחוויה הקיומית שלנו, והוא אחד מכלי הצמיחה לכיוון חוויה של טוב והודיה על היש.
על מחברת המאמר - אילנה לוין ארד
אילנה לוין ארד היא פסיכולוגית קלינית מומחית, סקסולוגית ויועצת נישואין, מטפלת בגישה מולטי-דיסיפלינרית ועובדת במגוון שיטות, מפסיכולוגיית מעמקים ועד שיטות קוגניטיביות התנהגותיות ומערכתיות