דרכי טיפול בדיכאון

צוות בטיפולנט

אנשים רבים נוטים, לעיתים ב'עידוד' הסביבה, להתעלם מתסמיני דיכאון בטענה כי מדובר ב"תקופה קשה שתעבור". כך, בלי כוונה, הם מאפשרים לדיכאון להתקבע ולהתעצם במקום לטפל בו עם הופעתו.

הכתבה הבאה מתמקדת ב-3 שלבים שיש לנקוט בטיפול בדיכאון: (1) זיהוי הדיכאון, (2) בחירת הטיפול המתאים, ו-(3) התמודדות עם תקיעות אצל מי שהתחיל טיפול ומרגיש שמצבו אינו משתפר בצורה מספקת.

אילו סוגי דיכאון קיימים?

בראש ובראשונה, חשוב להבין כי ישנם מספר סוגי דיכאון, כאשר המשותף לכולם הוא מצב רוח ירוד או חוויה של חוסר הנאה. הסוג הראשון והמוכר ביותר הוא דיכאון מג׳ורי \ קליני אשר מאופיין בפגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי של האדם סביב אפיזודות ("התקפים") של דיכאון. מעבר לכך, ישנם סוגי דיכאון נוספים אשר עשויים להציג תמונה דומה לדיכאון הקליני אך שונים ממנו, למשל דיכאון לאחר לידה, או דיכאון עונתי (דיכאון השכיח יותר בחורף).

חשוב לזכור כי דיכאון יכול להתקיים על פני דרגות חומרה שונות. כך, גם במקרים בהם אדם מתפקד באופן מלא, ייתכן כי הוא סובל מדיכאון או מסימפטומים דיכאוניים. דיסתימיה למשל, היא הפרעה הדומה במאפייניה לדיכאון הקליני, אך במסגרתה הדיכאון נחווה בעוצמה מעט נמוכה יותר ומתמשכת (לא באפיזודות).

שלב 1 – זיהוי: האם אתם סובלים מתסמינים של דיכאון?

אמנם דיכאון יכול להתבטא בדרכים ועוצמות שונות, אך ישנם מספר סימפטומים משותפים אופייניים. במידה ותענו בחיוב על השאלה הראשונה ועל 4 שאלות נוספות (לפחות) ביחס לחווייתכם בשבועיים האחרונים, ייתכן כי אתם סובלים מדיכאון:

1. האם את/ה מרגיש עצוב, פסימי או מיואש?
2. האם את/ה חווה ירידה בעניין או בהנאה מפעילויות שמשכו אותך בעבר (פעילות פנאי, חברתית, משפחתית)?
3. האם את/ה מתקשה להירדם, לישון לאורך זמן, או להיפך, מרבה לישון באופן חריג?
4. האם את/ה מרגיש/ה עייפות וחוסר אנרגיות?
5. האם התיאבון שלך השתנה – חוסר תיאבון או אכילה רבה מהרגיל?
6. האם את/ה מתקשה להתרכז בעבודה, קריאה, צפייה בטלוויזיה, שיחה וכדומה?
7. האם אחרים העירו לך כי את/ה מגיב/ה באיטיות?
8. האם את/ה מרגיש/ה רע לגבי עצמך – חוסר ערך, אשמה או עול ומטרד לסביבתך?
9. האם את/ה חושב/ת לעיתים קרובות כי עדיף היה לך למות, או שוקל/ת לפגוע בעצמך?

לסימפטומים אלו עשויים להתווסף גם עצבנות והתפרצויות זעם או שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, בעיקר במצבי דיכאון אצל גברים, בהפרעת דיכאון אצל ילדים או הפרעת דיכאון אצל מתבגרים.

• דיכאון וחרדה - איך מטפלים?

  
• למה גברים לא פונים לטיפול?

  
• צפו עכשיו: על דיכאון אחרי לידה

  

שלב 2 – טיפול: לאיזה טיפול בדיכאון כדאי לפנות?

לאחר זיהוי כי מדובר בדיכאון, השלב הבא עלול להיות מאתגר לא פחות – לפנות לטיפול בדיכאון. ישנן סיבות רבות לנסות להימנע מכך, כמו למשל חשש מסטיגמה, חוסר אמון באפשרות להיעזר, קושי להודות בחומרת המצב, חשש מתופעות לוואי וסיבות אישיות נוספות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מחיר ההתלבטות עשוי להיות כבד. משום שדיכאון ממושך נוטה לקבע תחושות של פסימיות וחוסר ערך, ואף לפגוע בתפקוד התעסוקתי והבין אישי באופן שמגביר את הייאוש והדיכאון, לעיתים קרובות נוצר מעגל קסמים הרסני אשר משמר את הדיכאון. לכן, כאשר קיים חשש למצב של דיכאון, מומלץ להתייעץ בהקדם עם איש מקצוע.

את הטיפול בדיכאון ניתן לחלק ל-2 סוגים מרכזיים:

1. פסיכותרפיה: טיפול רגשי המבקש לספק תמיכה, ליווי וסיוע בהבנת מקורות הדיכאון (למשל נסיבות חיים או סגנון חשיבה), למידת דרכי התמודדות חדשות ושיפור מיומנויות של ויסות רגשי. בין גישות הטיפול הבולטות –

א. טיפול פסיכודינמי המתמקד בהבנת באירועי החיים שהובילו להתפתחות הדיכאון וניסיון ליצירת חוויה רגשית חדשה ושונה בהווה. מתאים יותר למי שרוצה להעמיק בתהליך הטיפול ולתת מענה לגורמים רגשיים נוספים ורלוונטיים, מעבר לסימפטומים הדיכאוניים.

ב. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות אשר משמרים את הדיכאון על מנת להקל על סימפטומים. מתאים יותר למי שמעוניין בתהליך קצר מועד ומוכן לעבודה אקטיבית מחוץ לחדר הטיפול בהתאם להנחיות המטפל/ת.

2. ייעוץ פסיכיאטרי: דיכאון מאופיין לרוב בחוסר איזון מסוים במערכת הנוירו-כימית שבמוחנו, הנקשר במצב רוח ירוד והגבלת היכולת לחוש הנאה ושמחה. לפיכך, תרופות נגד דיכאון מכוונות להקלה בסימפטומים דרך יצירת איזון מחודש במערכת הנוירו-כימית. על אף הסטיגמות הנלוות להם, מרבית התרופות לטיפול בדיכאון אינן ממכרות, אינן מלוות בתופעות לוואי חמורות (לעומת הסיכון שבהתמודדות עם דיכאון) ואינן "משנות את האישיות". מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי במיוחד במצבי דיכאון קשים המלווים במצוקה עזה, אובדנות או פגיעה תפקודית, אך גם במצבים ממושכים של סימפטומים דיכאוניים מתונים.

מחקרים מראים כי הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי. זאת כיוון שהטיפול התרופתי מביא להקלה מהירה יחסית בסימפטומים הדיכאוניים, ומאפשר להשקיע כוחות רגשיים כדי להיעזר באופן אפקטיבי יותר בפסיכותרפיה.

שלב 3 – תקיעות: התחלתי טיפול בדיכאון וזה לא עוזר, מה עושים? 

הסבל הרב לצד הפסימיות והייאוש המאפיינים מצבי דיכאון, עומדים לא פעם בבסיס הנטייה הרווחת להתייאש, להפסיק טיפולים טרם זמנם או לעבור בין טיפולים לפני שאלו מיצו את השפעתם. לכן, כאשר סימפטומים של דיכאון אינם משתפרים למרות קבלת טיפול, חשוב לזכור כי טיפול בדיכאון לוקח זמן! בעוד שטיפול תרופתי מתחילים להשפיע רק לאחר שבועיים-שלושה מרגע התחלתו, שינויים רגשיים כתוצאה מפסיכותרפיה עשויים לקחת זמן רב יותר כתלות בסוג הטיפול.

עם זאת, כאשר לא נראית הטבה לאחר מספר חודשים, או כאשר הסימפטומים הדיכאוניים חריפים, עד כדי סיכון אובדני, ניתן לשקול את אחד הצעדים הבאים:

1. שינוי אסטרטגיה טיפולית: ניתן להתייעץ עם הפסיכיאטר/ית לגבי שינוי סוג הטיפול התרופתי (קיימים הבדלים בהשפעה בין סוגי תרופות) או עם הפסיכותרפיסט/ית לגבי התאמת הגישה הטיפולית.

2. אשפוז פסיכיאטרי: מצבי דיכאון קשים עלולים להביא לסיכון אובדני ולמצוקה עזה. אשפוז פסיכיאטרי מספק הן הגנה מפני פגיעה עצמית והן קבלת טיפול אינטנסיבי ומקיף על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאות בעיסוק ועוד. בנוסף, האשפוז מסייע במצבי דיכאון ממושכים מאחר והוא גם מספק הפוגה זמנית מהמאבק היומיומי לתפקוד, כך שניתן להתמקד בטיפול בדיכאון.

3. טיפול בנזעי חשמל (ECT) או גרייה מגנטית (TMS): טיפולים אלו ניתנים למטופלים הסובלים מדיכאון עמיד אשר אינו מגיב לטיפול בדרכים אחרות. טיפולים אלו מלווים בסטיגמות קשות וחששות עקב היותם פולשניים יותר מטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, אך עדויות רבות מצביעות על יעילותם ובטיחותם, וישנם מטופלים אשר עבורם מדובר בטיפול מציל חיים.

מקורות 

אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press