21.07.11
בועז שביט
תפיסה תרבותית של טיפול
כשאנשים מדמיינים כיצד מתנהל טיפול נפשי מבלי שחוו אותו בעצמם הם לרוב נעזרים בדימוי התרבותי המוצג בטלוויזיה או בקולנוע, לפיו - המטפל יושב על הכורסא, מהורהר, ומביט בחטף במטופל, ששוכב על ספה ומספר כל שביב אסוציאציה שעולה במוחו הקודח. אם אותם אנשים ישאלו מטופלים כיצד באמת נראה הטיפול הנפשי שחוו, הם יקבלו דימוי שונה מאוד מזה שתואר. הטיפול הנפשי בימינו הוא שיוויוני יותר - ברוב המקרים המטופל והמטפל יושבים זה מול זה, וטכניקת האסוציאציות החופשיות, אם כי כבודה במקומה מונח, אינה הטכניקה היחידה שמקובלת לשימוש בטיפול. למעשה, מאז הפסיכואנליזה של פרויד, התפתחו גישות טיפוליות רבות ומגוונות, וחלקן מתייחסות גם לנוכחות הגופנית של המטופל.
התייחסות לגוף של המטופל
יש חשיבות רבה להתייחסות לגוף של המטופל בטיפול, שהרי הקיום שלנו הוא בראש ובראשונה קיום פיזי. מרגע היוולדנו אנו חווים חוויות בתוך גופינו כמו רעב וכאב, וחוויות באמצעות גופנו כמו מגע. הקיום הפיזי שלנו מאופיין בפעילויות של כיווץ והתרחבות כמו נשימה, פעילות הלב ופעילות שרירים, ויש משמעות למנח הגוף שאנו מאמצים בפעילויות שונות עם הזמן, לדפוס הנשימה שלנו, ולאופן בו אנו מאפשרים לעצמנו להרגיש דרך הגוף. ההנחה של פסיכותרפיה מכוונת גוף היא שהתייחסות לתהליכים גופניים תסייע להבנת והעמקת תהליכים נפשיים, ותיצור שינויים בדפוסים הנפשיים שפיתחנו עם השנים.
התמקדות ככלי טיפולי
התמקדות (Focusing) היא דוגמא טובה לכלי מכוון גוף שניתן לשלב בטיפול. התמקדות היא בראש ובראשונה תהליך טבעי בו אדם הופך להיות מודע לתחושותיו הגופניות, ומאפשר לעצמו להיות בקשר עם מה שעולה בתוכו. זהו תהליך שמסייע לאדם לקבל מידע מתוך גופו, להתחבר לתחושותיו, לאפשר לדברים להיות, ומתוך כך לאפשר צמיחה ושינוי. יוג'ין גנדלין, פסיכותרפיסט ופילוסוף אמריקאי התייחס לתהליך זה לראשונה ב-1960. גנדלין התעניין בגורמים שמסייעים לטיפול נפשי להיות יעיל. ממחקרו עלה כי טיפולים מוצלחים היו טיפולים בהם המטופלים אופיינו ביכולת עצירה, השתהות והקשבה למה שבתוכם. לעומתם, מטופלים בטיפולים פחות מצליחים היו מאוד מילוליים, לא עצרו כדי להתחבר למשהו שעלה מתוכם, ועבדו הרבה עם הקוגניציה. על סמך מחקר זה, גנדלין הבין את החשיבות של התייחסות המטופל לתחושותיו הגופניות, וניסח עקרונות על מנת ללמד אנשים לעשות התמקדות במידה ואינם עושים זאת באופן ספונטני.
התמקדות היא כלי טיפולי רב עוצמה, המאפשר למטופל להפריד בין מי שהוא לבין הסימפטומים שבעקבותיהם הגיע לטיפול (או בשפתו של גנדלין: בין ה'אני' ל'זה'). באופן זה נוצרת הפחתה ברגשות האשמה, פינוי מרחב פנימי והפחתה בתחושת הצפה רגשית. ההתמקדות מאפשרת יצירת דיאלוג פנימי אמיתי, התמודדות עם התחושות במקום הימנעות או בריחה מהם, הכרות עצמית מעמיקה ויצירת צמיחה. טיפול מוכוון התמקדות יכול להיות יעיל עבור מגוון מצבים וסימפטומים כמו חרדות, דיכאון, תחושת תקיעות וקשיים ביצירת זוגיות. למעשה, שימוש בהתמקדות יכול להאיץ תהליכים תרפוייטים ולסייע בשינוי דפוסים רגשיים.
סדנת התמקדות למתקשים ביצירת זוגיות
העבודה עם התמקדות יכולה להיות בטיפול פרטני או בטיפול קבוצתי, כאשר סוג הטיפול צריך להיות מותאם למטופל ולמטרות הטיפוליות. שימוש בהתמקדות בעבודה קבוצתית יכול להיות יעיל במיוחד עבור אנשים שמתקשים ליצור זוגיות. ההתמקדות ככלי טיפול כשלעצמו יכול מאוד לסייע בהבנת התחושות שעולות בנו ביחס ליצירת זוגיות ומערכות יחסים עם אנשים קרובים משמעותיים. מתן מרחב לתחושות הגופניות ביחס לנושא הזוגיות מאפשר תנועה פנימית עדינה והתחברות למה שיש שם בפנים המקשה על התקשרות עם אחרים. העובדה שעבודה טיפולית משמעותית זו נעשית בקבוצה מאפשרת למטופל לחוות את עצמו בהקשר של יחסים בינאישיים ב'כאן' ו'עכשיו', להבין את התפקיד שלו ביחסים בינאישיים, לקבל פרספקטיבה חדשה על קשייו, להפיק תובנות חדשות ולהתנסות בשינוי דפוסי יחסים בינאישיים בתוך הקבוצה. השילוב בין התמקדות לבין עבודה קבוצתית מאפשר למטופל להביא את עצמו לקבוצה, למקום בטוח ומכיל הן ברמה הנפשית והן ברמה הגופנית, ומזרז שינוי דפוסי חשיבה, התנהגות ורגש בהקשר ליצירת זוגיות ובכלל.
על הכותב - בועז שביט
המאמר נכתב על ידי בועז שביט, פסיכולוג, תרפיסט מכוון התמקדות, מנחה קבוצות טיפוליות וסדנת זוגיות.
ליצירת קשר: [email protected] או 052-2278154
