24.03.15
צוות בטיפולנט
כיצד התעצבה האישיות שלך? אילו אנשים ואילו גורמים השפיעו על תכונות האישיות שלך, וגרמו לך להיות מי שאתה היום? בדרך כלל, כאשר אנחנו חושבים על האופן בו האישיות, התפיסות, הדעות והעמדות שלנו מתעצבים - אנו נוטים להתייחס לגורמים מולדים ולהשפעות ההוריות שספגנו בילדותנו. אך היבט שאנו נוטים להזניח לא פעם בהקשר זה, נוגע דווקא לאופן בו השתייכותנו למעמד חברתי מסוים, והאופן בו אנו תופסים את המעמד אליו אנו משתייכים - מעצבים את אישיותנו ומשפיעים על גורמים פסיכולוגיים רבים ומגוונים.
מעמד חברתי - הרבה יותר ממה שחשבת
דר' פאול פיף מאוניברסיטת קליפורניה, אשר עוסק במחקר פסיכולוגי של הבדלי מעמדות, מציע כי המעמד אליו אנו משתייכים משפיע כמעט על כל היבט בחיינו: החל מבחירות יומיומיות של לבוש ותזונה, דרך בית הספר אליו נישלח כילדים ומידת הצלחתנו הלימודית ועד לבחירות הקרייריסטיות, הזוגיות והחברתיות שאנו עורכים בבגרותנו.
הנושאים של הבדלי מעמדות ושל השפעת הסטטוס הסוציו-אקונומי על היבטי חיים שונים החלו להעסיק פסיכולוגים רק בעשור האחרון. עד אז, תחום זה היה בדרך כלל נחלתם של סוציולוגים ואפידמיולוגיים, אשר בחנו את השפעת השתייכות למעמדות שונים על היבטי חיים נרחבים שביניהם בריאות ותמותה, ולאו דווקא היבטים פסיכולוגיים.
התפיסה הפסיכולוגית של נושא ההשתייכות המעמדית דוגלת בכך שההקשר החברתי בו כל אחד מאיתנו גדל מעצב ומשפיע באופן עמוק על התפתחות העצמי. תפיסה זו אף מציעה לראות את ההשתייכות המעמדית כמצויה על פני רצף, ולא כמבוססת על הבחנות חד משמעיות בין סטטוס נמוך, בינוני וגבוה.
המחקר מצביע על כך שככל שהאדם משתייך לסטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר - כך הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתפתחות אוריינטציה עצמית עצמאית. לעומת זאת, ככל שהשתייכות היא לסטטוס סוציו-אקונומי נמוך יותר - כך גדל הסיכוי שהאדם יגדל באופן מכוון-קבוצתית.
במאמר שפרסמו ב-2012, פיף ושות' טענו כי סטטוס חברתי (המוגדר כ"הקשר חברתי שהאדם רוכש בדרכים מתמשכות וחוזרות לאורך זמן") מהווה "עדשה" מרכזית דרכה אנו רואים את עצמנו ואת האחרים.
אחת הדוגמאות הבולטות לשוני תפיסתי הנובע מהבדלי מעמדות הוא האופן בו אנשים תופסים הצלחות וקשרים חברתיים. מאחר ולאנשים ממעמד כלכלי נמוך יש פחות משאבים ואפשרויות ביחס לאנשים ממעמד גבוה, הם נוטים להאמין שלכוחות חברתיים חיצוניים ובלתי נשלטים, ולכוחם של אחרים, יש יותר יכולת להשפיע על חייהם. לכן, הצלחה נתפסת על ידם בהקשר למידה בה הם יכולים להישען על אחרים ולסייע להם.
לעומת זאת, אנשים ממעמד גבוה חיים בהקשר המאפשר להם לחזק את כוחם ואת החופש האישי שלהם - הם מסוגלים להשיג לעצמם מקומות מחיה גדולים ובטוחים יותר, בעלי אמצעים לרכישת אביזרים נוחים ויוקרתיים וחוויות חיוביות ומשיגים בקלות יחסית השכלה המאפשרת להם גישה לאנשים בעלי השפעה, רעיונות ומאורעות. תנאים אלו מהווים קרקע להתפתחות גישת חיים ממוקדת-עצמי.
אספקט חשוב נוסף בתיאוריה הוא כי מעמד הוא היבט סובייקטיבי ויחסי, כך שכל יחסים נבחנים דרך "סינון המעמד": האם אני ממוקם גבוה או נמוך יותר מאדם זה?
מחקרים מצביעים על כך שאנשים נוטים להעריך באופן מדויק למדי את מעמדם ואת מעמדם של אחרים, וכי להערכות מסוג זה ישנן השלכות. כך, למשל, אנשים אשר תופסים עצמם כבעלי סטטוס נמוך נמצאים במצב בריאותי פחות טוב ביחס לכאלו התופסים עצמם כבעלי מעמד גבוה יותר.
באופן לא מפתיע, אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה גם מחזיקים בעמדות ופועלים בדרכים אשר משמרות או מצדיקות את מעמדם. כך, למשל, נמצא כי אנשים התופסים עצמם כבעלי מעמד חברתי גבוה יחסית נוטים יותר לתפוס מעמדות כאינהרנטיים, פנימיים ויציבים יותר ביחס לאנשים ממעמדות חברתיים נמוכים יותר. כמו כן, אנשים במעמדות גבוהים נוטים יותר לתמוך בענישה ולא בשיקום של עבריינים, ולתפוס את העולם כמקום הוגן וצודק.
מעמד נמוך או מעמד גבוה? מצא את היתרונות הפסיכולוגיים
אנשים הרואים עצמם כבעלי מעמד גבוה ובעלי הורים משכילים יותר נוטים לחוות יותר תחושות של זכאות ויותר נטיות אישיותיות נרקיסיסטיות ביחס לאנשים ממעמדות נמוכים יותר. תחושה זו של זכאות ולגיטימיות עשויה לבוא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות שונים. כך, למשל, מחקרים אשר בחנו הבדלים בהרגלי הנהיגה של אנשים ממעמדות שונים מצאו כי נהגים ממעמד גבוה נטו יותר מנהגים ממעמד נמוך "לחתוך" נהגים אחרים ולהימנע מעצירה לקראת מעברי חציה על אף שהולכי הרגל כבר החלו בחציית הכביש. על סמך ממצאים אלו ודומיהם, חוקרים הצביעו על כך שאנשים ממעמדות גבוהים נטו פעמים רבות להתנהגות אגוצנטרית ופחות אכפתית ביחס לאנשים ממעמדות נמוכים יותר. מחקרים אחרים הצביעו גם על כך שאנשים ממעמד נמוך עשויים להיות מכווננים יותר לאנשים אחרים. במחקר שפורסם ב-2010, למשל, נמצא כי אנשים לא משכילים קוראים טוב יותר רגשות של אחרים על סמך הבעות פניהם ביחס לאנשים משכילים יותר. בדומה, נמצא כי אנשים בעלי השכלה נמוכה ומשכורות נמוכות נוטים להיות נדיבים, בעלי אמון ומסייעים יותר ביחס לאנשים משכילים ועשירים מהם.
למרות זאת, לא כל הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים במעמד חברתי גבוה הם שליליים.
אחד היתרונות הפסיכולוגיים הנלווים למעמד גבוה הוא שלאנשים בעלי כוח והשפעה יש יותר חופש להיות הם עצמם מבלי שיצטרכו לדאוג להתאים את עצמם באופן אידיאלי לציפיותיהם של אחרים. כך, למשל, נמצא כי אנשים עם חווית של כוח - היבט המקושר פעמים רבות להשתייכות למעמד חברתי גבוה - נטו לדווח יותר מאחרים על חוויה של תפיסה עצמית לכידה. כלומר, מעמד חברתי גבוה מאפשר לא פעם אותנטיות אשר אינה מתאפשר לאנשים בעלי פחות אמצעים אשר צריכים להתאים את עצמם באופן מסתגל לדרישות הסביבתיות.
