טיפים וכלים להתמודדות עם שחיקה בעבודה

מירב פירק

מה היא שחיקה בעבודה וכיצד היא מתבטאת?

שחיקה (Burn-Out) היא מצב נפשי שלילי כרוני, אשר נוצר כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמי לחץ. אדם החווה שחיקה בעבודה ירגיש תשישות נפשית, פיזית וקוגניטיבית, ולרוב גם ניכור כלפי מקום העבודה ותחושה שאין ערך לדברים אותם הוא עושה והם אינם מהווים הישג אישי שלו. במהלך הזמן, שחיקה מובילה לירידה רציפה ומתמשכת במשאבים האישיים, כך שלאדם השחוק קשה "לצאת מזה" והשחיקה הולכת ומחריפה במעגל המזין את עצמו.

שחיקה יכולה להיווצר בתהליך מזדחל והדרגתי או להתפרץ בפתאומיות בעקבות טריגר מסוים. כך או כך, היא חוויה אינדיבידואלית, סובייקטיבית ופנימית-נפשית, ולכן בפועל היא עשויה להתבטא באופן שונה בקרב אנשים שונים.

בעוד שתסמינים של שחיקה היו מצויים מאז ומתמיד, העיסוק בה כתופעה מודרנית עולה לאחרונה והיא אף הוגדרה כסינדרום רשמי במדריך התחלואה של ארגון הבריאות הבינלאומי (ICD11). זאת ועוד, בסקר אשר ערך המוסד לבטיחות וגיהות בשנת 2022, 49% מן העובדים בסקטורים תעסוקתיים שונים במשק הישראלי דיווחו על שחיקה גבוהה עד גבוהה מאוד. לאחרונה אף יצא תקן בינלאומי (ISO-45003) למניעת לחץ ושחיקה בארגונים, ובעקבותיו גם תקן ישראלי.

מה גורם לשחיקה בעבודה?

באופן הרחב ביותר, ניתן לומר כי לרוב אדם הסובל משחיקה הוא אדם שיש לו מחויבות כלפי העבודה. באופן ספציפי יותר, עובדים אשר מקום העבודה וההצלחה חשובים להם מאוד, באופן אשר אינו מאפשר וויסות של ציפיות ודרישות תובעניות שלהם ושל סביבתם, נוטים לצלול הישר אל גורמי הסיכון לשחיקה בעבודה.

לפי תיאוריית "שימור המשאבים" (Conservation of Resources) אשר פיתח ד"ר סטיבן א. הובפול בשנת 1989, לכל אדם ישנם דברים חשובים בחייו המהווים משאבים ואשר קשורים בדרכים שונות ליצירת חוויה של שחיקה. המשאבים יכולים להיות מוחשיים (בית, רכוש וכדומה), תכונתיים (יכולות, כישורים וכדומה) ומצביים (קידום בעבודה, סטטוס משפחתי וכדומה), אך גם מושפעים מאנרגיות וכוחות המאפשרים רכישה של משאבים אחרים בעתיד (זמן, ידע, בריאות ועוד).

לפי ד"ר הובפול, תחושת לחץ המקדמת שחיקה מתעוררת ב-3 מצבים:

1. מצב בו משאב חשוב נתפס כנמצא בסכנה (שינוי מצופה)

2. מצב בו ישנו אובדן בפועל של משאב חשוב (שינוי אמיתי)

3. מצב בו המאזן בין משאבים שהושקעו לבין התמורה הצפויה מצוי במגמה שלילית ("אני צפוי.ה להפסיד")

מעל לכל, מחקרים מצאו כי חשובה מאוד המשמעות שאנו מייחסים לפגיעה במשאבים. למעשה, ככל שנייחס לפגיעה במשאב מחיר אישי גבוה יותר, כך תחושת הלחץ שתיווצר אצלנו תהיה גבוהה יותר (The job-demands-resources model).

יש לציין כי כיום מומחים מציינים גורם נוסף שייתכן וקשור בשחיקה – פער הולך וגובר בין קצב אקספוננציאלי ואינטנסיבי של התקדמות טכנולוגית לבין קצב תפקוד לינארי של המוח האנושי. כלומר, תחת התבוננות זו, אנו למעשה נמצאים ב-"Data Overload" מרבית הזמן, והשינוי הטכנולוגי רק הולך ומאיץ את העומס הזה.

• על מצפון, אשמה וחמלה
  בחיי העבודה

  
• 6 טיפים להתמודדות עם
  לחץ בעבודה

  
• איך נעזור לעצמנו להפוך לאנשים
  שתמיד רצינו להיות?

  

כלים וטיפים להתמודדות עם שחיקה בעבודה!

ניתן וחשוב להתחיל לזהות התדרדרות ועלייה במפלס הלחץ, לפני שהיא הופכת לשחיקה מלאה. ישנם מספר היבטים, בחיים האישיים והמקצועיים, בהם ניתן להתמקד על מנת להפחית סטרס ועומס נפשי. אלו רלוונטיים לאינדבידואלים החווים לחץ אך גם למקומות עבודה אשר רוצים למנוע שחיקה של עובדים.

האינדבידואל – גורמים מונעי שחיקה בחיים האישיים:

• פעילות גופנית

• שינה טובה ואיכותית

• חיזוק קשרים חברתיים וטיפוח סביבה חברתית תומכת

• טיפוח חשיבה המתמקדת ברווח שניתן להשיג משינוי צפוי (לעומת מתן מקום נכבד יותר לפגיעה ולאובדן המשאבים)

• גיוס מקום העבודה לקידום רווחה ומניעת שחיקה

מקום העבודה – גורמים מונעי שחיקה בסביבת העבודה:

• סביבה התומכת בזיהוי כוחות ומשאבים של העובד 

• סביבה המאפשרת ביטוי ליכולות ולצרכים של העובד

• סביבה המציעה הכוונה לעתיד תעסוקתי

• תקשורת ותיווך של רווח במשאבים סביב גורמים הנתפסים כמעוררי לחץ (לדוגמא, תיווך חזרה לעבודה מן המשרד לאחר עבודה מהבית כתהליך המחזק קשרים חברתיים בעבודה)

באופן כללי ישנם הבדלים בין מה שעושה טוב לאנשים שונים ולכן חשוב להיות קשובים לעצמכם ולצרכים הספציפיים שלכם. על צרכים אלו ועל גורמים מונעי שחיקה ניתן לעבוד במסגרת תהליכי ייעוץ וטיפול תעסוקתי אצל פסיכולוגים תעסוקתיים וארגוניים. סביר להניח שאינכם היחידים שסובלים מכך, ולכן ניתן ומשמעותי גם לעודד תרבות מונעת שחיקה במקום העבודה שלכם. 

אם התשובות לשאלות הקודמות הובילו אתכם לחשוב כי ייתכן ואתם מתמודדים עם שחיקה בעבודה, חשוב לעצור, לא להתעלם מנורות האזהרה או לטמון את הראש בחול, ולהתייחס למצב. שחיקה עלולה ללכת ולהסלים כאשר היא נותרת ללא התייחסות, וכיוון שלרוב הבעיה מורכבת מגורמים רבים ישנו צורך במענה הולם. הצעד הראשון הוא הכרה בבעיה ופניה לסיוע!

על הכותבת – מירב פירק

פסיכולוגית תעסוקתית וארגונית מומחית במיון והערכת עובדים ובייעוץ קריירה. מלווה ארגונים בתהליכי ייעוץ למנהלים, ובניהול ופיתוח קריירה. מרצה ומנחת סדנאות בתחומי פיתוח קריירה ובניית תהליכי אבחון תעסוקתי ל-HR. בעלת קליניקה פרטית בת"א לייעוץ וטיפול תעסוקתי ובוגרת ההכשרה לטיפול בשחיקה ברמת הפרט והמערכת בהובלתה של ד"ר אירן דיאמנט מהמכללה האקדמית ת"א-יפו.