מחקר חדש בודק מה אנחנו מרגישים כשאנחנו משקרים

צוות בטיפולנט

למרות שאנו רגילים לחשוב על אמירת אמת מול שקר במונחים דיכוטומיים, פעמים רבות אנשים מתוודים על חצאי אמיתות. כאשר מדובר בוידוי על "עבירות קטנות", היינו מצפים כי הודאה רק בחלק מהאמת תגרום להרגשה הטובה ביותר: מצד אחד, לא נרגיש אשמה קשה על הסתרת המעשה הרע שעשינו ומצד שני- לא נחווה את עצמנו כבלתי הגונים לגמרי. אלא שמחקר שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology בפברואר 2014 מצביע על ממצאים מפציעים.

במחקר, הנבדקים התבקשו להטיל מטבע ביחידות ולנחש קודם לכן על איזה צד ייפול. לאחר מכן, הנבדקים התבקשו לדווח על מספר הפעמים בהם צדקו כאשר כל ניחוש נכון זיכה אותם בעשרה סנטים. הנבדקים צולמו ללא ידיעתם במהלך הטלת המטבע כך שהחוקרים יכלו לפקח על מידת האמינות של הדיווח. כמו כן, בהמשך הניסוי ניתנה לנבדקים הזדמנות להתוודות לגבי רמייה ובמקביל- הם התבקשו למלא שאלון אשר בחן את תחושותיהם החיוביות והשליליות.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שנבדקים ששיקרו חלקית לגבי מספר הפעמים בהם צדקו בניחוש שלהם חוו יותר תחושות שליליות כאשמה, חרדה ובושה ביחס לנבדקים אשר התוודו על שקריהם במלואם- אך גם ביחס לנבדקים שלא הודו כלל שרימו. מעורר מחשבה, לא?