מדוע אנחנו משקרים לעצמנו?

צוות בטיפולנט

בואו נודה בזה: כולנו משקרים מדי פעם, בין אם מדובר בשקר לבן ("וואו... בחיים לא טעמתי כזאת פשטידה משגעת!"), בשקר המכוון להציל אותנו מעונש, כעס או תגובה שלילית ("בחיי שזאת פעם ראשונה שאני עוברת את ה-90 קמ"ש, לא יודעת איך זה קרה לי") או בשקר שפשוט הופך את החיים לקלים יותר ("אם אמא שלי מתקשרת תגיד שאני ישנה"). שקרים אלו, בדומה לשקרים המכוונים להסתרת התנהגויות בעייתיות או מביישות, מובנים לנו: הרווח הנלווה להם ברור, ובדרך כלל הם אינם מותחים באופן מוגזם את גבולות המוסר שלנו. אך מה לגבי המקרים בהם אנו משקרים לעצמנו? מדוע אנו נוטים לשקר לעצמנו ומהם המחירים?

הבל החן, שקר היופי: השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו

אילו הייתם שואלים את זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, האם אנו נוטים לשקר לעצמנו - סביר להניח שהוא היה טוען שלא רק שאנו נוטים לשקר לעצמנו, אלא שחיי הנפש והתרבות שלנו מבוססים על רמייה עצמית. פרויד, אשר הביא אל התרבות המערבית את מושג הלא מודע, טען כי החל מגיל צעיר אנחנו מתמודדים עם קונפליקט פנימי בין הרצון לבטא את יצרינו ודחפינו הטבעיים (בעיקר דחפים הנוגעים למין ותוקפנות) לבין הרצון להישאר נאמנים לנורמות החברתיות-תרבותיות אותן מייצגים ההורים. כדי להישאר נאמנים לנורמות אלו ובכך לזכות באהבתם ובשביעות רצונם של ההורים, אנחנו מפתחים מנגנון הגנה אשר מבוסס, למעשה, על שקרים עצמיים: הדחקה.

הדחקה מאפשרת לנו לדחוק מחשבות, רגשות, משאלות ופנטזיות הנחווים כמתנגשים עם דרישות ההורים והתרבות אל האזור הלא מודע בנפש. לצד ההדחקה מתפתח מנגנון של סובלימציה אשר מאפשר לנו למצוא דרכים לביטוי הדחף בדרכים מקובלות חברתית. כך, למשל, עיסוק בספורט יכול לתת ביטוי לגיטימי ומקובל חברתית לדחפים התוקפניים, ועיסוק באומנות עשוי להיות הדרך שלנו לבטא דחפים מיניים בדרך אומנותית עקיפה. כלומר, פרויד הציע כי ההדחקה היא שקר עצמי יעיל המאפשר לנו לבטא דחפים אסורים באופן מקובל תרבותית - ומבלי להיות ערים לדחפים והמשאלות העומדים מאחורי פעולותינו התמימות, לכאורה.

• למה אנחנו מרכלים ומי נוטה
  לרכל יותר?

  
• איך נהפוך לאנשים שתמיד
  רצינו להיות?

  
• מדוע זוגות בוגדים? וכיצד יכול טיפול זוגי לעזור?

  

עם זאת, יש להודות כי אנו משקרים לעצמנו לא רק כדי ליישב את הקונפליקט הפנימי בין הדחף לבין הדרישות החברתיות. אחד מסוגי השקרים העצמיים הנפוצים ביותר מתייחס לשקרים המכוונים לשמירה על הערך העצמי. מחקרים מצביעים על כך שכשחצי מהאנשים נוטים להעריך את עצמם באופן מוגזם, ולדרג את יכולותיהם ואת הופעתם החיצונית באופן חיובי יתר על המידה. שקרים אלו מאפשרים לנו לשמר תחושה עצמית חיובית ומצב רוח טוב יותר, וייתכן שגם עומדים בבסיס יכולתנו לקחת על עצמנו אתגרים ומטרות אשר הערכה עצמית מדויקת היתה מביאה אותנו להימנע מהם. במילים אחרות, התבוננות עצמית מדויקת ומפוכחת עשויה להוות לא פעם חוויה מכאיבה ולא נוחה. לא קל לנו להכיר בהיבטים הפחות אטרקטיביים של אישיותנו, ונוח לנו הרבה יותר לחשוב על עצמנו טובות.

שקריים עצמיים: לא רק בינינו לבין עצמנו

למרות שמם, שקרים עצמיים אינם קשורים רק ליחסים שלנו עם עצמנו אלא גם ליחסים שלנו עם אנשים אחרים. למעשה, שקרים עצמיים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים אנשים אחרים ו/או על הערכתנו את רגשותיהם ויחסם כלפינו, הם שמאפשרים לנו להישאר ולתפקד במערכות יחסים מסוימות. לסוג זה של שקרים יש היבטים חיוביים ושליליים. קחו לדוגמה את האם הטרייה והגאה אשר משוכנעת שהתינוק שלה הוא היפה בתינוקייה, וכי הילד שלה הוא הילד המצחיק, החכם והמתוק ביותר. יש לשער כי האם משקרת לעצמה לפחות בחלק מההיבטים אך שקר זה חיוני לביסוס ההיקשרות העמוקה שלה אל ילדה. בדומה, חווית ההתאהבות מערבת לא פעם עיוותים באופן בו אנו תופסים את הפרטנר החדש אך עיוותים אלו מאפשרים לנו להתמסר ולהיסחף בהתאהבות ולהתחיל לתפוס את הפרטנר באופן מציאותי יותר רק לאחר שהקשר הזוגי כבר מבוסס ויציב.

ההיבט הפחות יפה של שקרים מסוג זה נוגע לאופן בו אנו עשויים לעצום עיניים ולהתעלם מחלקים נצלניים, הרסניים ופוגעניים בבן הזוג או מהעובדה המכאיבה שהוא אינו מרגיש כלפינו מה שאנו מרגישים אליו. כך, למשל, אנשים עשויים להתעלם לאורך שנים ארוכות מרמזים ברורים לבגידה של בן/בת הזוג ולפרש באופן מוטעה לגמרי התנהגויות בעייתיות שלו ("הוא מרים עלי יד רק כי הקנאה אוכלת אותו... עד כדי כך הוא אוהב אותי"). שקרים עצמיים מסוג זה נובעים בדרך כלל מקושי עמוק להכיר במציאות ולהתמודד עם השלכותיה של הכרה מוג זה: ההכרה בכך שהאדם שאיתנו אינו מי שאנו מספרים לעצמנו שהוא היא הכרה כואבת אשר יכולה "להפוך את עולמנו" ולגרום לנו לחוות תחושות קשות כאשמה, החמצה ורצון בשינוי.

לסיכום, ניתן לראות כי יש לנו סיבות טובות למדי לשקר לעצמנו: שקרים עצמיים עשויים לשפר את הרגשתנו, לחבר אותנו לאנשים אחרים ובעיקר - לשמר את הסטטוס קוו. לשימור זה של הסטטוס קוו יש רווחים ומחירים, כאשר המחיר המשמעותי ביותר נובע מכך שכל עוד אנו משקרים לעצמנו, אין לנו סיבה לשנות ולהשתנות.