מתי פונים לאבחון דידקטי, פסיכודידקטי או אבחון קשב וריכוז

עושים סדר: לאיזה אבחון כדאי לפנות בעקבות קשיים לימודיים?

13.12.24

צוות בטיפולנט

הורים רבים מכירים את הרגע הזה בו הילד או המתבגר יושב מול שיעורי הבית מתוסכל, והמבט שלו זולג לחלון או למסך הטלפון. אף כי לכולנו קשה לפעמים להתרכז, יכול להיות שמדובר בקשיים לימודיים אשר דורשים אבחון מקצועי. אז איך יודעים אם הילד או הילדה צריכים אבחון דידקטי, פסיכודידקטי או אבחון להפרעות קשב וריכוז? ואיך כל אבחון יכול להקל על הלימודים בבית הספר ואף בהמשך? הכל בכתבה הבאה.

מתי יש צורך באבחון?

הצורך באבחון עולה כאשר מתגלים קשיים בלמידה אשר המקור להם אינו ברור, או כאשר יש פער בין היכולות לבין ההישגים בפועל. קשיים אלו יכולים לנבוע מגורמים שונים, למשל:

• הפרעות קשב וריכוז

• ליקויי למידה

• נסיבות חיצוניות (היעדרות עקב מחלה, פערי שפה וכדומה)

• גורמים רגשיים (היעדר מוטיבציה, חרדה, דיכאון וכדומה)

האבחונים השונים יכולים לעזור להבין מה עומד מאחורי הקשיים בלמידה. כל אבחון מתמקד בהיבטים שונים, כמו יכולות לימודיות, רגשיות או קשביות, וכך מאפשר להתאים תוכנית התערבות. אף כי קשיים לימודיים יכולים להופיע בכל שלב בחיים, ואף כי נעשים אבחונים גם למבוגרים, בכתבה זו נתרכז באבחונים הנפוצים לקשיי למידה במערכת החינוך: אבחון דידקטי, אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון הפרעות קשב וריכוז.

מה ההבדל בין האבחונים?

אבחון דידקטי

מהו אבחון דידקטי? אבחון דידקטי נועד לזהות ליקויי למידה (כמו דיסלקציה או דיסקלקוליה), והוא מתמקד במיפוי הקשיים והיכולות של התלמיד בתחום הלימודי. במסגרת האבחון נבחנות מיומנויות למידה בסיסיות כגון קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל פה, חשבון ואנגלית בהתאם לגיל הנבדק, לצד הערכת דפוסי ההתנהגות והחשיבה של התלמיד בתהליך הלמידה.

במה הוא יכול לעזור? תוצאות האבחון משמשות בסיס לבניית תוכנית חינוכית לתלמיד, היכולה לכלול הוראה מתקנת, התאמה של תנאי הבחינה והפנייה לאבחונים נוספים במידת הצורך.

מתי כדאי לפנות? לאבחון זה כדאי לפנות כאשר מתעוררים קשיים ברכישת מיומנויות למידה, בעיקר סביב תחום מסוים (כמו קריאה, כתיבה או חשבון) ונראה כי הקשיים אינם נובעים ממקור רגשי או מרמת אינטליגנציה נמוכה מהממוצע.

מתי אינו מספיק? כאשר יש חשד להפרעות קשב וריכוז, קשיים רגשיים משמעותיים או קשיים בתפקודים השכליים (למשל מנת משכל נמוכה מהממוצע), וכשיש צורך בהתאמות נרחבות יותר במסגרת החינוכית.

אבחון פסיכודידקטי

מהו אבחון פסיכודידקטי? אבחון פסיכודידקטי, הנקרא גם אבחון משולב, משלב בין האבחון הדידקטי, לבין אבחון פסיכולוגי, הבוחן את התפקוד הרגשי, החברתי והקוגניטיבי של האדם. באמצעות אבחון זה ניתן להעריך כוחות וקשיים לימודיים בנוסף ליכולות קוגניטיביות והשפעת גורמים רגשיים וסביבתיים.

במה הוא יכול לעזור? האבחון מספק המלצות מעשיות בתחום הלימודי ורגשי, כמו הוראה מתקנת או הפנייה לטיפול מתאים. כמו-כן, ניתן באמצעות אבחון זה לקבל התאמות חריגות בבחינות שלא ניתן לקבל באמצעות האבחון הדידקטי, וסיוע ממשרד החינוך, לדוגמא בקבלת סייעת או הפנייה למסגרת חינוך מיוחד.

מתי כדאי לפנות? אבחון פסיכודידקטי מומלץ כאשר יש צורך בהבנה רחבה ומעמיקה של הקשיים, לדוגמא במקרים בהם יש השפעה של גורמים רגשיים, כשיש חשש כי מנת המשכל נמוכה או לאי התאמה למסגרת החינוכית וכדומה.

מתי אינו מספיק? כשיש חשד להפרעות קשב וריכוז או הפרעות נוירולוגיות אחרות.

אבחון הפרעות קשב וריכוז

מהו אבחון הפרעות קשב וריכוז? אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD), כולל שלבים שונים, בהם הערכה קלינית מקיפה, שימוש בכלים אבחוניים מגוונים כגון שאלונים, ראיונות עם הילד והוריו (במקרה של ילדים), ולעיתים גם מבחנים ממוחשבים, על מנת להעריך תפקוד בתחומי חיים שונים (לימודי, חברתי, רגשי, קשבי).

במה הוא יכול לעזור? אבחון מדויק מאפשר להבין את מקור הקשיים ולבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית. הוא יכול להוביל להתאמות לימודיות, פתרונות תרופתיים, טיפולים התנהגותיים, ולסייע בשיפור התפקוד היום-יומי.

מתי כדאי לפנות? כאשר הקשיים כוללים קושי בריכוז ונטייה להסחות דעת, קושי לשמור על קשב לאורך זמן, רשלנות ושכחנות, קשיי התארגנות, דברנות או תנועתיות מוגברת וקשיים חברתיים על רקע הצקות, "הידחפויות" וכדומה.

מתי אינו מספיק? כשיש חשד לליקויי למידה או קשיים ממקורות רגשיים, אשר עשויים להתקיים לצד הפרעת קשב וריכוז.

לסיום, כאשר עולה צורך באבחון עבור ילדיכם חשוב לפנות לגורם מוסמך לכך, בין אם לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי, ובין אם לאבחון הפרעות קשב וריכוז. בנוסף, כאשר הקושי הלימודי נובע מקושי רגשי, או מוביל אליו, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מתחום הטיפול.