דניאל גלר לוי

שמי דניאל גלר־לוי, פסיכולוג קליני מומחה. לצד עבודתי במרפאה לבריאות הנפש בהרצליה, אני מקבל מטופלים בקליניקה פרטית בזמנהוף 29, הרצליה. אני מטפל במבוגרים, מתבגרים וילדים, ומביא לעבודה ניסיון קליני שנצבר במסגרות ציבוריות, אשפוזיות, חינוכיות ופרטיות.

גישתי הטיפולית נשענת בעיקר על המסורת הפסיכואנליטית, המתמקדת בעולמו הפנימי של האדם, בדפוסים החוזרים ביחסים עם עצמו ועם אחרים, בחוויות מוקדמות והשפעתן על ההווה, ובאפשרות לשינוי בתוך מרחב טיפולי בטוח ויציב. לצד העבודה האנליטית, כאשר יש צורך במענה ממוקד יותר, אני משלב גם היפנוזה וכלים מהעולם הקוגניטיבי־התנהגותי (CBT). הכשרתי המתמשכת כוללת גם קנדידטורה במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.

פנייה לטיפול יכולה לנבוע ממשבר חד או מסבל מתמשך, אך גם מרצון להבין דפוסים שמלווים את החיים לאורך זמן. לעיתים המצוקה מופיעה כחרדה, דיכאון, אובדן ואבל או פוסט־טראומה, ולעיתים כתחושת תקיעות, בדידות, הימנעות, קשיים ביחסים או פגיעה בתחושת הערך העצמי. בטיפול ננסה להבין מה גורם לדפוסים מסוימים לחזור — בעבודה, בזוגיות, בהורות, בקשרים חברתיים וביחס של אדם לעצמו — ומה עשוי לאפשר שינוי פנימי.

הטיפול מציע מרחב שבו אפשר להתבונן גם באזורים פחות גלויים בנפש: רגשות שלא קיבלו מקום, זיכרונות, משאלות, פחדים וחלקים שנלמד להרחיק, אך ממשיכים להשפיע על היחסים עם עצמנו ועם אחרים. ההתקרבות לאזורים אלו נעשית בהדרגה, בקצב שמאפשר לשאת את המפגש איתם, להבין אותם ולתת להם מילים.

אני מאמין ששינוי משמעותי הוא מסע מתמשך, שלעתים כרוך בכאב ובפרידה הדרגתית ממה שהיה מוכר עד כה, אך גם עשוי לפתוח אפשרות לפגוש את עצמנו ואת החיים מעמדה פנימית אחרת. בעיניי, פנייה לטיפול אינה סימן לחולשה, אלא ביטוי לבגרות, אומץ ורצון כן בשינוי. הקשר הטיפולי אינו מכוון ליצירת תלות, אלא לפיתוח חופש פנימי, מודעות ויכולת לבחור.

תחילת טיפול עשויה לעורר אמביוולנטיות: מצד אחד רצון להיעזר ולהיכנס לתהליך משמעותי, ומצד אחר חשש מהתמסרות, מתלות, ממפגש עם כאב או מהתחייבות למסגרת קבועה. לעיתים דווקא לאחר הקלה ראשונית מתעורר דחף לסיים במהירות, כאילו “הכול כבר הסתדר”; ולעיתים הקושי מופיע דרך הסטינג עצמו — שמירה על יום ושעה קבועים, רציפות המפגשים והיכולת לתת מקום קבוע לעבודה הנפשית. בפגישות הראשונות ננסה להכיר גם את הקושי שהוביל לפנייה וגם את האופן שבו מתאפשר — או מתקשה — להתחיל טיפול. טיפול הוא מערכת יחסים ייחודית: אף שאינה סימטרית, היא מבוססת על נוכחות ומחויבות הדדית.

במקביל לטיפול, אני מציע אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים, מתבגרים ומבוגרים. האבחון מספק מעין תמונת רנטגן של העולם הפנימי — מוקדי קושי לצד כוחות, משאבים ודפוסי התמודדות. הוא מסייע כאשר יש צורך להבין את שורשי הקושי הרגשי או ההתנהגותי, לחדד שאלה אבחונית, או להכווין למסגרת חינוכית או טיפולית מתאימה.

תהליך האבחון נפרש על פני מספר מפגשים, ומשלב בין חלקים קבועים המהווים את ליבת האבחון לבין רכיבים המותאמים לשאלת האבחון. לרוב הוא כולל ראיון קליני ואיסוף רקע, מבחן אינטליגנציה להערכת התפקוד הקוגניטיבי, וכלים השלכתיים כגון מבחן רורשאך (כתמי דיו), TAT (מבחן אפרצפציה נושאי), ציורים, שאלונים וכלים קליניים נוספים. שילוב הממצאים מאפשר לגבש הבנה אינטגרטיבית של התפקוד הקוגניטיבי, העולם הרגשי, מבנה האישיות והאופן שבו האדם מתמודד עם מצבי מצוקה, קונפליקטים ויחסים. בסיום התהליך נערכת שיחת משוב, ובה מוצגים הממצאים המרכזיים והמלצות להמשך טיפול, ליווי או מסגרת מתאימה.