על היכולת להנות

בטי ברגר

נראה לי שאין צורך להסביר עד כמה חשובה היכולת להינות מהחיים.

בדומה להיבטים אחרים הנוגעים לחיי הנפש, גם יכולת זו מושפעת מהמסרים שספגנו בילדות מהאנשים המשמעותים לנו, הורים ובני משפחה קרובים. כדי שתתפתח היכולת להינות, חשוב המגע עם הורים אשר יודעים להינות בעצמם ומפרגנים להנאות הילד.

סיבות מורכבות יכולות לגרום לקושי בתחום זה, והבנת הקושי יכולה לסייע בהתמודדות עמו.

"תהנה, אני כבר אסבול לבד...": ילדות, משפחה והיכולת להינות

אחת הסיבות היא קיומם של רגשות אשם הנובעים מהתחושה שהנאה אינה מוסרית מאחר ואנשים קרובים לנו אינם יכולים להנות כמונו. קיים פולקלור עשיר המתייחס לאם היהודיה או הפולנייה, בעלת האיפיונים הדכאוניים, שכביכול אומרת: 'תהנה, אני כבר אסבול לבד'... בדיחות עממיות פולקלוריסטיות וביטויים ב"סלנג" משקפים את חיי הנפש, וגם במקרה הזה הבדיחה מבטאת אמת פסיכולוגית אשר מתייחסת למקור הקושי להנות.

קשה להינות כאשר הקרובים לנו סובלים, וכאשר מתבססת בילדות תחושה של אשמה סביב הנאה, תחושה זו עלולה ללוות אותנו גם בבגרות.

גורם נוסף הקשור בקושי להינות קשור במערכות יחסים של קנאה עם דמויות משמעותיות בחיינו - בהווה או בעבר, ובפרט במסגרת המשפחה הגרעינית. חלק מהאנשים שמדווחים על חוסר הנאה בחייהם מתקשים לשמוח ולהינות מהישגיהם ומהאלמנטים החיוביים בחייהם (משפחה, חופשה, קריירה) מאחר והם חווים את ההנאה מההצלחה כמאיימת: ההנאה מעוררת חשש מקנאתם של אחרים ואשמה על כך שיגרמו להם לחוש מובסים. תחושה זו נובעת בין השאר מהקושי להתמודד עם רגשות קנאה ותחרות אשר בפועל מאפיינים את כולנו; קושי אשר עשוי לנבוע מתחרות וקנאה הרסניות בילדות, בין אם בתפקיד המקנא ובין אם בתפקיד מושא הקנאה.

• קשיים בהגשמת מטרות אישיות

  
• על הצורך הכפייתי לעבוד

  
• כיצד לבחור פסיכולוג?

  

עבור חלק מהאנשים, מקור הקושי להינות טמון בבחירה המודעת או הבלתי רצונית באימוץ עמדה פסימית של הנמכת ציפיות. אנשים אלו מעדיפים להמנע מאכזבות ולהכין עצמם מראש לכל צרה שלא תבוא, אך עמדה זהירה זו מביאה לחוסר יכולת להינות עקב העיסוק המתמיד בפורענות העתידה לבוא, גם אם זו לא התרחשה בפועל. במקרים אלה נחוצה לעיתים עזרה פסיכולוגית על מנת לסייע בהבנת המקור לגישה שלילית זו ובהרחבת האפשרות לחיבור לכוחות וליכולת להנות.

מעבר לגורמים האישיותיים והנסיבתיים אשר פוגעים ביכולת להינות, תקופות מסוימות בשנה הן רגישות יותר עבור חלק מהאנשים. אחת מתקופות אלו היא תקופת החגים. החגים, אשר הדת מצווה עלינו לשמוח בהם והתרבות מכוונת אותנו לראות בהם ימים של חופש והנאה, מעוררים לא פעם דווקא קושי.

אחת הסיבות לכך היא הציפייה הילדית הקיימת בכולנו למשהו שימלא את צרכינו עד תום. כפי שקורה לפעמים לילדים בימי הולדת, הציפיות למשהו "מושלם" בדרך כלל אינן מתגשמות: הערה שלא במקומה, תחושה של ניכור, מאבקים אשר צפים על פני השטח דווקא באירועים משפחתיים וכן הלאה מקשים על ההנאה. סיבה נוספת היא המגע עם החסר: החגים היהודיים מדגישים את האלמנט המשפחתי ורבים מרגישים את חסרון התא המשפחתי במיוחד בחג. חסרון זה יכול לנבוע מקיום החג לאחר נתק מהמשפחה המורחבת, אובדן במשפחה או קושי בהקמת תא משפחתי חדש.

המטרה: הנאה. איך עושים את זה?

בעוד שרבים מאיתנו ישתכנעו בקלות כי היכולת להינות מהחיים היא יכולת משמעותית, רבים אחרים יתקשו לזהות כיצד להשיג יכולת זו. כאמור, כאשר היעדר ההנאה נובע מגורמים רגשיים כאשמה, פסימיות ותחרות, לא פעם יש צורך בסיוע מקצועי אשר יאפשר זיהוי של אותם אלמנטים רגשיים אשר חוסמים את היכולת להינות. עם זאת, במקרים רבים ניתן להגביר את יכול ההנאה גם באופן עצמאי:

השקעה בהנאה: יש אנשים שמפיקים הנאה רבה מהמגע עם הטבע, מספורט, מתחביב, מאומנות. השקעה בהתפתחות עצמנו, בקשר עם הזולת, במטרות שחשובות לנו, באהבה - היכולת להשקיע במה שקרוב ללב, היא אשר נותנת טעם לחיים. בספר "הנסיך הקטן" של סנט אקסופרי, למשל, בהתייחס לאהבה של הנסיך הקטן לשושנה, ההשקעה הרבה של הנסיך הקטן בשושנה היא אשר הפכה אותה לכה מיוחדת ושונה משאר השושנים בעיניו.

אימוץ גישה פעילה גורמת לחיוניות ומחזקת אותנו: חווית חוסר אונים היא חוויה קשה ושוחקת אשר פוגמת ביכולתנו להינות מהחיים. גישה פעילה, לעומת זאת, מגבירה את תחושת השליטה, ומרככת תחושות של תלות בגורל. כפי שעבור יקירינו וילדינו נהיה פעילים ונחפש פתרונות ככל שידרש, כך מוטל עלינו לפעול עבור עצמנו.

להמנע מדאגת יתר, בלי להכחיש סכנות מציאותיות: אחד הגורמים הפוגעים ביכולתנו להינות הם הדאגה לעתיד, לעצמנו וליקרינו ובישראל, גורמים לדאגה בוודאי לא חסרים. עם זאת, היכולת לאזן בין הכחשה של המציאות ("לי זה בחיים לא יקרה") לבין המנעות מעיסוק יתר בדאגות ופינוי זמן ומשאבים גם להנאות הקטנות של היומיום, היא שמאפשרת לנו לחיות חיים מהנים גם בנסיבות לא פשוטות.

בניית מערכת תמיכה: התמודדות עצמית עם מטלות ואירועי חיים שונים עלולה ליצור עומס כבד על כל אחד מאיתנו ולכן, השקעת אנרגיות בפיתוח מערכת חברתית, שיתוף אחרים בקשיים, יצירת חלוקת תפקידים מאוזנת במשפחה ופיתוח יכולת לבקש עזרה הם חיוניים ליכולתנו להקל על העומס ולהתפנות להנאות.

על אשמה, כבר דיברנו? בעוד שרובנו לא חווים אשמה סביב הצורך שלנו לישון ולאכול, הרי שרבים מאיתנו נוטים לשכוח שגם הנאה, פינוי זמן לעצמנו ולפעילויות שמעבר לפעילויות החובה - הם אלמנטים חיוניים ליכולתנו לחיות לא רק מבחינה פיסית אלא גם מבחינה נפשית. לכן, בין אם אתם זוג הורים אשר מתקשים לנסוע לצימר ולהשאיר את הקטנצ'יק לסוף שבוע עם סבא וסבתא, אנשי קריירה מצליחים או סטודנטים שמתמרנים בין עבודה ללימודים - זכרו שהיכולת להינות תלויה במידה רבה במוכנות האמיתית שלנו להתמסר להנאה. יש לנסות להפיק כוח מחוויות טובות, אשר מאפשרות לנו "להטעין בטריות" וכך להתחזק.

בהמשך, שני שירים שכתבתי, אחד על שמחה, ושני על קושי ומזור:

*LOCA

היא לוקה באופטימיות.

תוך קלות דעת מסוכנת

כשעוגן שירתה תלוי באויר,

שטה קרוב לנברשת בארמון

פרי הזיתה.

*"משוגעת" בספרדית

ירח רחוק

אין לשכח את כוח הכבידה הנובע

מהמצולות, במיוחד במקומות בהם הים

עמוק. מספר שקראתי לבני, נודע לי שההרים

הכי גבוהים הם מתחת למים.

וכשהירח רחוק, אפילו לגלים אין

כוח. לכן יש צורך בצלילות,

חלומות.

על המטפלת - בטי ברגר

בטי ברגר היא פסיכולוגית קלינית בכירה, מטפלת בכל הגילים בטיפול דינמי-גם אינטנסיבי (לרבות בעיות תקשורת PDD ומשפחות עם תינוקות). עוסקת גם בטיפול זוגי.
מקבלת בתל אביב ובהרצליה. טל 0523-900683