07.04.24
ד"ר רונית שלו
חג הפסח הקרב ובא פוגש משפחות רבות בעיצומה של התמודדות עם חוויות קשות של יגון, עצב, שכול ואבל בעקבות המלחמה. מעבר למשמעות האמונית, עבור רבים מאיתנו החגים מייצגים משמעות ערכית של אחדות והתאספות משפחתית. עם זאת, משפחות רבות עשויות להתקשות להתאסף כדי לחגוג או לציין את החג בשנה הנוכחית.
איך נוכל לשמוח על הניסים, לברך על הים שנחצה, לשתות מהיין ולספור את מכות מצרים בעת מלחמה? איך נוכל להיות 'כולנו מסובין' לנוכח אובדן של בן משפחה? איך נוכל לחגוג ולספר על גאולה ויציאה מעבדות לחירות כאשר חלק מאיתנו נמצאים בשבי? איך נצליח לשלב? למצוא את האיזון?
בכתבה הבאה, ד"ר רונית שלו, מטפלת וחוקרת בתחום האובדן והאבל, מציעה דרכים להתמודדות אישית ומשפחתית, לקראת ובמהלך החג, עבור משפחות שחוו אובדן או חוות היעדרות של בן משפחה עקב המלחמה ואירועי הטרור.
אבל ואובדן בימי חג
תקופת החגים עשויה להיות קשה ומורכבת עבור אנשים אשר חוו אובדן, חווים היעדרות של אדם יקר, איבדו את בתיהם וחוו אובדנים מרובים נוספים, בין אם בשנה האחרונה או זמן רב קודם לכן. אנשים אבלים לעיתים מתארים את השנה הראשונה לאובדן ככואבת במיוחד. במהלך שנה זו, המשפחה והחברים מציינים חגים ומועדים מיוחדים אשר כל אחד מהם מנכיח את האובדן מחדש בכך שהוא מציין את הפעם הראשונה שמועד זה או אחר מתקיים בהיעדרו של האדם שאיננו.
המודל הדואלי לאבל ושכול עשוי לסייע לנו בהבנת ההתמודדות הצפויה בחג. המודל מציע כי תהליך האבל כולל תנועה בין שני מצבים. הראשון הוא התמקדות באבל ובצער, בגעגועים לאדם היקר שנעדר או נפטר, מחשבות מתמשכות עליו ושהייה בחוויית האבל וההיעדרות. המצב השני, לעומתו, ממוקד בחיי היום יום, כמו התארגנות לחג, בישול, ניקיון הבית או מפגש ושיחה עם בן משפחה או חבר על נושאים אחרים שאינם קשורים לאבל ולאדם שנפטר.
המודל מציע גמישות, השתנות ותנועה בין המצבים האלו – בין מיקוד באובדן ובין מיקוד בתפקוד בחיי היום יום. כלומר, האדם יכול להתמודד עם הכאב ואז לנסות "להתעלם" ממנו ברגע אחר. מכאן, כי אם אנו בוחרים לקיים את החג, אין זה אומר ששכחנו או שהפסקנו לכאוב, אלא כי אפשר לקחת עצירה מהצער, מעין "פסק זמן", לבסס פעילות נוספת בחיים ובכך למעשה לווסת את עוצמות הכאב.
המלצות להתמודדות אישית ומשפחתית בחג
1. הכרה בקושי הצפוי במהלך החג: הצעד הראשון להתמודדות עם האבל והצער בעת החג, הוא ההכרה כי החג יהיה מורכב וקשה עבור המשפחות שחוות אובדן. הציבו ציפיות מציאותיות בנוגע ליכולת לחגוג את החג ולהתארגן לקראתו, הזכירו לעצמכם כי החג והשנה הזו עתידים להיות מורכבים.
2. תכנון ושיח פתוח לקראת החג: התכנון והשיח הפתוח יכולים להקל ולעזור למשפחה לבחור את הדרך המדויקת להן לחגוג או לציין את החג, כמו גם לבחור שלא לחגוג כלל. התכנון עשוי לאפשר לשמר תחושה של איזון בין האבל והצער ובין המשך החיים בתקופת החג. למשל, האם ישמרו המנהגים המסורתיים או שיחול בהם שינוי? האם בני המשפחה מעוניינים למלא את אותם תפקידים שמילאו בעבר או ירצו לשנותם?
3. קבלת מגוון דרכי ההתמודדות והרגשות הקיימים: האבל והצער הם אוניברסליים, אך כל משפחה וכל אדם בתוך המשפחה יכולים להגיב לאבל ולחוות אותו באופן ייחודי להם. אין דרך אחת נכונה ואין דרך אחת טובה או שאינה טובה. יהיה מי שיבחר להיות בחיק המשפחה ומי שיעדיף לא לצאת מביתו – לכל אחת מהבחירות יש מקום. בנוסף, חשוב לאפשר לכל בן משפחה את הדרך שלו להפגין ולחוש רגשות שונים נוכח החג הקרב, כמו כעס, עצב או אשמה.
4. ביסוס של מסורת או טקסים חדשים: כדאי לשוחח בפתיחות עם בני המשפחה ולבחור יחד אילו פעילויות יכללו בחג השנה. יש בני משפחה אשר השמירה על המסורת הקיימת מקשה עליהם ויש המוצאים בכך נחמה. אפשר לכלול בערב חג טקס אשר מתאים לתקופה הנוכחית, כמו סיפור על מי שאיננו, שירים שאהב, מוזיקה, מאכלים או תמונות שמזכירות אותו. אבל הוא אהבה בדרך אחרת לאדם שאיננו, מכאן כי לפעמים טקסים כאלו עשויים לעזור לתמוך בחיבור שלכם ליקירכם בדרכים חדשות.
5. הימנעו מהתבודדות: למרות שזה מפתה, מומלץ שלא "למחוק" את החג. זה בסדר להימנע מאירועים שלא מרגישים נוח להשתתף בהם, אך נסו שלא לבודד את בני המשפחה מאפשרות למתן קרבה ותמיכה. פנו זמן להתאבל ולהתייחד עם הכאב והזיכרונות, לצד שילוב של תוכניות מפגש עם חברים קרובים ומשפחה שאתם יכולים לחוות את קרבתם ותמיכתם.
6. שימת לב לגוף: לאבל ישנה גם השפעה פיזית וגופנית, האבל מעורר בגוף כאבים סומאטיים, מחליש את הגוף והופך את האנשים האבלים לפגיעים למחלות. פעמים רבות לקראת החגים מדווחים אנשים שחוו אובדן על עייפות ותשישות, כאבי שרירים, כאבי ראש ואף מפתחים מחלה לקראת החג עצמו. תחושות אלו עולות בשל האובדן עצמו, אך גם בשל המתח לקראת ימי החג ללא האדם האהוב.
7. דאגה עצמית: מומלץ לשים לב לבריאות, להיות עדינים עם צרכי הגוף והנפש, לאכול מזון בריא ומזין, לנוח ולקבל את התחושות האלו כחלק מתקופה מאתגרת שצריכים להיות קשובים יותר לנפש ולגוף. שהייה בטבע, טיולים הליכה או כל פעילות גופנית מיטיבה יכולה להקל בייחוד בימי החג והחופש המרובים. כתיבה, ציור או תחביב נוסף שמסב הקלה יכול להתאים אף הוא. אפשרו לעצמכם חוויות מיטיבות עם משפחה וחברים.
ומה עם הילדים בחג?
• שוחחו על המורכבות: הילדים זקוקים למבוגר לתיווך והיו רוצים שישוחחו איתם ויתארו להם את התקופה המורכבת של החגים. ילדים במשפחות שכולות לעיתים מתארים שתי דרכי התמודדות במשפחה – האחת מבטלת ומתעלמת מקיומו של החג והשנייה מהווה ניסיון להתנהג בחג כרגיל כאילו "כלום לא קרה". שתי הדרכים מבטאות קושי של המשפחה לדבר על המורכבות בחג, ומכאן גם אינן מאפשרות עיבוד ותיווך של ימי החג.
• שתפו אותם בהחלטות: ילדים זקוקים להיות חלק מההתלבטויות וההחלטות הנעשות לגביהם, כמו לגבי "איפה אנחנו בפסח השנה?". הילדים רגישים למתח בו נתונים המבוגרים ומפרשים כל אחד בדרכו את הלחץ המצוי בסביבתם. הסבירו להם לפי גילם והשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים את ההחלטות שלכם לגבי החג.
• הציעו דרכי התמודדות: נסו לשלב את הילדים במנהגי החג, באופן בו היו רוצים לשמר את המקום ליד השולחן למי שאיננו, בקישוט, עריכת השולחן או בהקראת חלק מהתפקידים בהגדה. שאלו את הילד על רצונותיו, איך היה רוצה להזכיר ולציין את האדם האהוב בחג, ואל תצפו לתשובה נכונה או שאינה נכונה.
• שמרו על שגרה בתוך חופשת החג: ילדים מרגישים בטוחים כאשר נשמרת עבורם השגרה הבטוחה והרגילה. החג והחופשה הארוכה מבית הספר מרחיקים את הרגלי השגרה ואת חבריהם. נסו גם בתקופה זו לצד נסיעות ואולי אף טיולים ואירוח, לשמור על שגרת ארוחות ושינה, לצד גמישות וסבלנות לשינויים.
כמילות סיכום,
ליל הסדר, חג הפסח והחירות, אשר מסמל את יציאת אבותינו מעבדות לחירות, משעבוד ושבי אל גאולה גדולה – לא יהיה שלם בלי השבת כל החטופים לביתם. מי ייתן וכל החטופים יצאו מחושך לאור גדול ונהיה כולנו מסובין.
על הכותבת – ד״ר רונית שלו
ד״ר רונית שלו היא ראשת החוג לחינוך ולתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מטפלת מרצה וחוקרת בתחום האבל והשכול, ופסיכותרפיסטית גוף נפש במרפאה לבריאות הנפש ילד ונוער בבית החולים העמק עפולה. יו"ר שותפה של הפורום לאבל, אובדן ושכול.
מקורות
שלו, ר' וגפני, נ' (בדפוס). הוא רזָה מְאֹד: אִבֵּד מִשְׁקַל בְּנו" - הממד הגופני באבל: תרגול צי' גונג כפסיכותרפיה גופנית באבל ושכול. בתוך: ר', שלו, קדוש, ש' וא', רז (עורכים): בגוף הטיפול. עמ' 497-499.
רובין, ש' מלקינסון, ר' וויצטום, א' (2016). הפנים הרבות של האובדן והאבל. תיאוריה וטיפול. פרדס.
Brinkmann, S. (2019). The body in grief. Mortality, 24(3), 290-303
DeSieno, L. (2022). Grief and loss throughout the holiday season. Speaking Of Health. https://www.mayoclinichealthsystem.org/hometown-health/speaking-of-health/grief-and-loss-throughout-the-holiday-season
Stroebe, M., & Schut, H. (1999). The dual process model of coping with bereavement: Rationale and description. Death Studies, 23(3), 197–224
