מה עושה פסיכולוג ואילו סוגי פסיכולוגים יש?

08.08.22

צוות בטיפולנט

מחפשים פסיכולוג? לא בטוחים איזה פסיכולוג יתאים לכם? בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על הכשרתם המקצועית של פסיכולוגים ועל ההתמחויות השונות הקיימות בפסיכולוגיה. כמו כן, תוכלו לקבל קווים מנחים להכוונה ראשונית בתהליך הבחירה של פסיכולוג מומלץ.

הכשרתם של פסיכולוגים העוסקים בטיפול

הכשרתם של פסיכולוג או פסיכולוגית העוסקים בטיפול היא ממושכת וכוללת לימודים תיאורטיים, מעשיים ותהליך התמחות.

1. לימודים אקדמיים

בשלב האקדמי, לימודי פסיכולוגיה אורכים כחמש שנים וכוללים לימודי תואר ראשון המקנים ידע כללי בענפי הפסיכולוגיה השונים, ולימודי תואר שני הכוללים לימודים תיאורטיים ומעשיים בתחום התמחות ספציפי מבין ענפי הפסיכולוגיה המחקרית או המעשית.

רק לאחר השלמת לימודי תואר ראשון ושני במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, רשאי אדם לכנות את עצמו פסיכולוג.

2. רישום בפנקס הפסיכולוגים

לאחר שהשלים אדם לימודי תואר ראשון ושני הוא רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולקבל אישור רשמי לעיסוק בפסיכולוגיה. יש לשים לב כי ההגדרה "אישור לעסוק בפסיכולוגיה" עדיין אין משמעה כי הפסיכולוג רשאי לטפל. העיסוק בטיפול מותר רק לפסיכולוג המצוי במהלך התמחות או לאחר השלמתה.

כך למשל, אם אדם עשה תואר שני מחקרי אשר התמקד בחקר פסיכולוגיה קוגניטיבית, הוא רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים ויכול להמשיך לעסוק במחקר או ייעוץ בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אך אינו מוסמך לעסוק בפסיכותרפיה שכן לא קיבל הכשרה רשמית לכך.

3. התמחות

כדי שפסיכולוג מכל סוג שהוא יקבל את התואר "פסיכולוג מומחה", עליו להשלים התמחות במוסד המוכר לכך על ידי משרד הבריאות וכן לעבור בסופה בחינת התמחות מטעם משרד הבריאות. ההתמחות אורכת כ-4 שנים, במסגרתן הפסיכולוג עוסק בתחום התמחותו תחת פיקוח והדרכה מקצועית מפסיכולוגים בכירים ממנו אשר עברו הסמכה להדרכה.

עם סיום ההתמחות, על הפסיכולוג לגשת לבחינת התמחות הנערכת מטעם משרד הבריאות. פסיכולוג אשר עובר בהצלחה את בחינת ההתמחות נחשב למומחה בתחומו ורשאי לכנות את עצמו פסיכולוג מומחה.

איזה סוגי פסיכולוגים קיימים?

ישנם 6 תחומי מומחיות שונים בפסיכולוגיה המוכרים על ידי מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות:
(1) פסיכולוגיה קלינית
(2) פסיכולוגיה חינוכית
(3) פסיכולוגיה התפתחותית
(4) פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית
(5) פסיכולוגיה שיקומית
(6) פסיכולוגיה רפואית

בהתאם לתחומי המומחיות השונים, כל פסיכולוג עוסק בתחום ידע ספציפי ומציע שירותים המותאמים לאוכלוסיית יעד בתחום זה. יש לציין כי לעיתים מתקיימת חפיפה מסוימת בין התחומים, אך כדאי להכיר את משמעותם על מנת להתאים את המטפל באופן מיטיבי לסוגיה סביבה אתם פונים לטיפול.

פסיכולוג קליני

כאשר אנו חושבים על פנייה אל פסיכולוג על רקע משברים נפשיים, סימפטומים של דיכאון או חרדה וכן הלאה, אנחנו בדרך כלל חושבים על פסיכולוג קליני. פסיכולוג קליני הוא פסיכולוג אשר הוכשר לאבחון וטיפול בבעיות נפשיות, רגשיות, התנהגותיות ובין-אישיות אשר מביאות למצוקה רגשית או לפגיעה בתפקוד. אלו עשויות להתעורר על רקע טריגר חיצוני כמו למשל אירוע טראומטי, אובדן של אדם אהוב או פיטורין, או לחילופין על רקע שינוי "ספונטני" במצב הנפשי.

בהתאם, מומלץ לפנות אל פסיכולוג קליני במקרים הבאים: עצב, חרדה, בדידות, קשיים ביחסים בין-אישיים, קשיים בתפקוד המיני, תחושת חוסר סיפוק, תסכול, התמכרויות, התפרצויות זעם, וגם תחושת מצוקה נפשית כללית וחסרת ״כותרת״ מוגדרת.

במסגרת הטיפול, הפסיכולוג הקליני יעריך את הקשיים ואת מקורם, ויציע התערבות טיפולית המתאימה לקשיי המטופל והעדפותיו. הפסיכולוג הקליני עשוי להציע שיטות טיפול שונות למטופלים שונים ובהתאם לגישתו התיאורטית, אך באופן כללי שיטות אלו יכוונו להרחבת הבנתו של המטופל את קשייו ולשיפור המיומנויות ויכולות ההתמודדות שלו בתחומים בהם הוא חווה קושי או חוסר סיפוק.

פסיכולוג קליני מתמקד בתחומים הבאים:

(א) טיפול נפשי (פסיכותרפיה): מתן טיפול בשיחה אשר מכוון להתמודדות עם הקשיים אשר הביאו את המטופל לפנות לטיפול והנעת תהליכי שינוי נפשי אשר יביאו לעלייה ברווחה הנפשית ו/או בתפקודו השוטף של המטופל בהיבטי חיים שונים.

(ב) אבחון פסיכודיאגנוסטי: לצד טיפול, פסיכולוג קליני עוסק גם באבחון נפשי. פסיכולוגים קליניים עורכים אבחון פסיכודיאגנוסטי הכולל סוללת מבחנים להערכת קונפליקטים ומשאבים קוגניטיביים ונפשיים, על מנת לאבחן באופן מדויק את הקושי ממנו סובל המטופל ולהתאים את תכנית הטיפול.

פסיכולוג חינוכי

פסיכולוג חינוכי הוא פסיכולוג אשר עוסק בקידום הסתגלותם והשתלבותם של ילדים ומתבגרים במערכת החינוכית מבחינה לימודית, חברתית ותפקודית. פסיכולוג חינוכי עובד בדרך כלל בגנים, בבתי-ספר, במוסדות לחינוך מיוחד ובשפ״ח (שירות פסיכולוגי חינוכי), בהם הוא מלווה את הצוות החינוכי ומציע אבחונים והתערבויות ייעוציות להורים ותלמידים.

פסיכולוג חינוכי מתמקד בתחומים הבאים:

(א) אבחון פסיכודידקטי והשתתפות בועדת השמה: כאשר מתגלים קשיים בהשתלבותו של הילד במערכת החינוכית, פסיכולוג חינוכי עשוי ליזום תהליכי אבחון והערכה שונים אשר יכוונו לזיהוי מקור הקשיים ובניית תכנית התערבות המותאמת לצרכי הילד. הפסיכולוג החינוכי יכול להציע אבחונים שונים, ביניהם אבחון פסיכודידקטי, תצפית על התנהגותו של הילד, וריאיון עם הילד, הצוות החינוכי או בני משפחה. כחלק מעבודתו האבחונית, פסיכולוג חינוכי לוקח חלק בוועדות השמה ומלווה את תהליך קבלת ההחלטות לגבי המסגרת המתאימה לתלמידים עם קשיים שונים.

(ב) הדרכת הורים: אחת ההתערבויות אשר פסיכולוג חינוכי עשוי להציע על רקע קשיי השתלבות של ילדים במערכת החינוכית היא הדרכת הורים. במסגרת ההדרכה, הפסיכולוג החינוכי יסייע להורים להבין את קשיי הילד ומקורם, ויקנה להם כלים להתמודדות עם קשיים כמו בעיות ארגון, קשיי התנהגות, היעדר מיומנויות חברתיות וחיזוק קשר הורה-ילד.

(ג) ליווי והדרכת צוותים חינוכיים: חלק מעבודתו של פסיכולוג חינוכי במערכת החינוכית הוא הדרכה וליווי של הצוותים החינוכיים באופן שיסייע להם להתמודד עם סוגיות חברתיות (למשל חרם או הטרדות), מצבי חירום ומשבר (למשל אסון, מלחמה, מחלה או מוות של תלמיד), ובעיות התנהגות וצרכים ספציפיים של תלמידים הזקוקים לחיזוק, תמיכה או סיוע.

(ד) בניית תכניות קידום, העשרה ומניעה: פסיכולוגים חינוכיים לוקחים חלק בבניית תכניות מערכתיות להתמודדות עם קשיים ואתגרים ספציפיים איתם מתמודדים תלמידים וצוותים חינוכיים.

פסיכולוג התפתחותי

פסיכולוג התפתחותי הוא פסיכולוג המציע שירותי אבחון, טיפול וייעוץ בתחום של התפתחות הילד בגיל הרך. פסיכולוג התפתחותי עשוי לעסוק הן במחקר והן בטיפול סביב סוגיות הנוגעות להתפתחות לאורך החיים ובפרט בגיל הרך.

פסיכולוג התפתחותי מתמקד בתחומים הבאים:

(א) איתור ואבחון קשיים התפתחותיים: פסיכולוג התפתחותי לוקח חלק בתהליכי אבחון במקרים בהם יש חשד ללקות התפתחותית. כך, למשל, אבחון התפתחותי יכול לסייע בזיהוי הפרעות התפתחותיות מולדות (למשל, אוטיזם), בעיות נוירולוגיות ופיסיולוגיות, עיכובים התפתחותיים וכן הלאה. על בסיס ממצאי האבחון, פסיכולוג התפתחותי יבנה תכנית טיפול כוללנית המתאימה לקשיי הילד ומכוונת לשיקום וקידום תהליכי ההתפתחות המעוכבים.

(ב) טיפול דיאדי והדרכת הורים: הורים לילדים עם הפרעות התפתחותיות משמעותיות, והורים אשר חווים קשיים באינטראקציה עם הילד בינקות ובילדות המוקדמת יכולים להיתרם מטיפול והדרכה אצל פסיכולוג התפתחותי. טיפול אצל פסיכולוג התפתחותי עשוי לכלול הדרכת הורים במטרה להקניית מיומנויות להתמודדות עם קשיי הילד או טיפול דיאדי בו הילד וההורה משתתפים יחד במטרה לשפר את דפוס היחסים ביניהם.

פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני

פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני עוסק ביחסי הגומלין של האדם עם הקבוצה, המעסיק והארגון. ברמה הפרקטית, פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית עוסקת באבחון ויישום התערבויות פסיכולוגית במרחב העבודה. של הפרט, הקבוצה והארגון.

כיוון שהתחום בו עוסקת פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית הוא רחב ומגוון, התמחות זו מחולקת ל-3 ענפים מרכזיים:

(א) מבחנים, הערכה, מיון וברירה: ניהול תהליכי מיון והערכה, המכוונים להשמה ובחירת אנשי המקצוע המתאימים ביותר לתפקידים ספציפיים, הערכת ביצועים ועוד.

(ב) ייעוץ תעסוקתי: מתן ייעוץ קריירה פרטני לאדם המבקש לקדם, לשנות או לשפר את תפקודו בתחום התעסוקתי. במסגרת תהליך ייעוצי, הפסיכולוג יסייע למטופל לזהות את התחום התעסוקתי המתאים לו, להבין את המקור לקשיים ותחושות חוסר סיפוק בתחום התעסוקתי ולשפר את תפקודו בהתמודדות עם אתגרים אשר מגבילים את תפקודו (למשל, היעדר אסרטיביות, קושי בקבלת סמכות וכן הלאה).

(ג) ייעוץ ופיתוח ארגוני: פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני עשוי להשתלב בארגונים שונים ולקדם תהליכים של ייעול ושיפור הארגון, באמצעות ייעוץ ארגוני. כך, למשל, פסיכולוג ארגוני יכול לזהות את מקורותיהם של קשיים ארגוניים, ולפעול לשיפור יכולות ניהול, קידום מוטיבציה ופתרון קונפליקטים בין אישיים.

פסיכולוג שיקומי

פסיכולוג שיקומי הוא פסיכולוג אשר מתמחה באבחון, ייעוץ וטיפול לאנשים המתמודדים עם מגבלות תפקודיות ורגשיות הנובעות מבעיות גופניות, רפואיות ו/או נפשיות. במסגרת עבודתו, פסיכולוג שיקומי מתמקד בשיפור התפקוד בהתאם ליכולותיו ולפוטנציאל של המטופל, במטרה לאפשר לו חיים בריאים, מספקים ועצמאיים ככל האפשר.

פסיכולוג שיקומי מתמקד בתחומים הבאים:

(א) אבחון נוירופסיכולוגי: אבחון שיקומי כולל הערכה רחבה של מאפייני אישיות, כישורים קוגניטיביים ומשאבים, תוך שימוש במבחנים נוירופסיכולגיים. זאת, על מנת לתכנן את תהליך הטיפול והשיקום של אדם המתמודד עם נכויות ואתגרים פיזיים/ בריאותיים.

(ב) טיפול שיקומי: טיפול אצל פסיכולוג שיקומי יכלול הערכה מקיפה של יכולותיו ומגבלותיו של האדם, תמיכה נפשית במקרים של אובדן יכולות (למשל, לאחר תאונת דרכים או מחלה) ובניית תכנית טיפולית-שיקומית מקיפה. כמו כן, פסיכולוג שיקומי ילווה במקרים רבים את בני משפחתו של המטופל ויסייע להם ברכישת מיומנויות אשר יאפשרו להם לקדם את תפקוד המשתקם של הפרט.

פסיכולוג רפואי

פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג העוסק בקשר בין היבטים אישיותיים-פסיכולוגיים לבין היבטים בריאותיים ופיסיולוגיים. זאת, על בסיס הידע המחקרי המצטבר אשר מצביע על השפעתם של היבטים רגשיים-אישיותיים על התמודדות עם מצבים רפואיים שונים, נטייה לתחלואה, איכות ההחלמה ממחלות ופרוצדורות רפואיות ורמת הבריאות הכללית.

פסיכולוג רפואי מתמקד בתחומים הבאים:

(א) התערבות ממוקדת לליווי והכנה לפרוצדורה רפואית: פסיכולוג רפואי הוא בעל ידע והכשרה המאפשרים לו להכין חולים ובני משפחותיהם לקראת פרוצדורות רפואיות שונות, ללוות אותם בתהליך של קבלת אבחנה ותכנית טיפול, וכן לסייע להם בהתמודדות עם הקשיים הנלווים להליכים הרפואיים. כחלק מתהליך זה, הפסיכולוג הרפואי יהווה מקור תמיכה וידע, יקנה לבני המשפחה כלים לליווי החולה באופן המיטבי ויסייע לחולה להתכונן להתמודדות הפיסית והרגשית עם המצב.

(ב) טיפול מלווה התמודדות עם מצבים רפואיים מתמשכים ומחלות כרוניות: התמודדות ממושכת עם מצבים רפואיים כמו מחלות כרוניות, טיפולי פוריות או כאבים כרוניים היא התמודדות מאתגרת ומורכבת. פסיכולוג רפואי מוכשר ללוות מצבים אלו ולהעניק טיפול רגשי המסייע לחולה להתמודד עם ההשלכות התפקודיות, הרגשיות והבין-אישיות של מצבו הרפואי.

פסיכולוגיה מחקרית: פסיכולוג חברתי, פסיכולוג קוגניטיבי ופסיכו-ביולוג

בעוד שמרבית הפסיכולוגים המתוארים לעיל עוסקים בעבודה בשטח, חלקם גם עוסקים במחקר אקדמי בתחום מומחיותם. כך, פסיכולוג קליני עשוי לחקור גורמים המובילים לדיכאון, פסיכולוג חינוכי עשוי לחקור את יעילותה של תכנית למניעת אובדנות המוטמעת בביה"ס, פסיכולוג רפואי עשוי לחקור את לחקור את השפעותיהם של משתנים אישיותיים ורגשיים על הסיכון לפריצת מחלות וכן הלאה.

לצד זאת, ישנם פסיכולוגים אשר השלימו לימודים אקדמיים ואף נרשמו בפנקס הפסיכולוגים, אך מתמקדים בפסיכולוגיה מחקרית בלבד. פסיכולוגים אלו לרוב למדו תואר שני מחקרי, שאינו כולל שלבי הכשרה מעשית ואינו מכוון להשלמת התמחות לאחר מכן.

כך למשל, פסיכולוג אשר השלים תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מתמקד בחקר התנהגות בקבוצות, התנהגויות חברתיות והשפעות החברה על הפרט; פסיכולוג אשר השלים תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית מתמקד בחקר תהליכי הקוגניציה של למידה, קבלת החלטות, תפיסה וזיכרון; ופסיכולוג אשר השלים תואר שני בפסיכו-ביולוגיה מתמקד בחקר הקשר בין במנגנונים ביולוגיים ופסיכולוגיים. בתחומים אלו לא קיימות תכניות התמחות, ופסיכולוגים חוקרים (שלא עברו התמחות טיפולית) אינם מורשים לטפל.

איך לבחור בין פסיכולוג לאיש מקצוע אחר?

חשוב להדגיש כי בעוד שבישראל קיים "חוק הפסיכולוגים", המגדיר את ההכשרה הנדרשת כדי להיות פסיכולוג הרשאי לעסוק בטיפול, במדינת ישראל לא קיים "חוק פסיכותרפיה" המגדיר את ההכשרה הנדרשת כדי להיות פסיכותרפיסט. לכן, בשטח קיימים גם מטפלים המציגים עצמם כפסיכותרפיסטים כאשר לא עברו בהכרח הכשרה אקדמית מעמיקה בתחום.

יחד עם זאת, ישנם כמה בעלי מקצועות מלבד פסיכולוגים אשר בהינתן ולמדו פסיכותרפיה באופן מסודר מעבר להכשרתם המקצועית הראשונית, מציעים טיפול נפשי המקובל על ידי משרד הבריאות. ביניהם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים בעלי תואר שני, מטפלים באמנות בעלי תואר שני, וקרימינולוגים קליניים. כאשר פונים אל מטפל אשר אינו פסיכולוג לצורך פסיכותרפיה, כדאי לברר כי אכן עבר הכשרה מקיפה בתחום על ידי מוסד מוכר.

פסיכולוג או פסיכיאטר?

פסיכיאטר הוא דוקטור לרפואה אשר רשאי לרשום תרופות פסיכיאטריות המיועדות לטפל בסימפטומים רגשיים כגון דיכאון וחרדה. חלק מהפסיכיאטרים מציעים גם שירותי פסיכותרפיה המבוססים על שיחה, אך מרביתם מציעים טיפול תרופתי בלבד ומפנים את מטופליהם לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגים.

פסיכולוג, לעומת זאת, מציע טיפול בשיחה בלבד ואינו רשאי לרשום תרופות פסיכיאטריות. במידת הצורך, פסיכולוג יכול להפנות את המטופל לייעוץ פסיכיאטרי, על סמך התרשמותו כי טיפול תרופתי יכול לסייע בהתמודדות.

פסיכולוג או מאמן?

טיפול פסיכולוגי הוא טיפול אשר ניתן אצל פסיכולוג ומכוון לטיפול בקשיים רגשיים, נפשיים, התנהגותיים ובין-אישיים, הגורמים למצוקה או פגיעה בתפקודו של האדם. בהתאם, פסיכולוג מומחה הוא בעל ידע והכשרה בעולם בריאות הנפש, בהבנת קשיים רגשיים וקונפליקטים עמוקים, ובטיפול בהם.

אימון, לעומת זאת, הוא התערבות ייעוצית קצרה המכוונת לקידום מטרותיו של המתאמן בתחום ספציפי בו הוא אינו מסופק מהישגיו. אימון מתאים, למשל, לאנשים המעוניינים בשינוי קריירה, מתקשים לנהל באופן יעיל את תקציבם הביתי, מבקשים לשפר ולייעל את יכולות הניהול שלהם או מעוניינים לקיים אורח חיים בריא יותר. בהתאם, הכשרתו של מאמן אישי, בניגוד להכשרתו של פסיכולוג, אינה נוגעת להבנת קשיים רגשיים וטיפול בהם, אלא להנעת תהליכי קידום ושיפור בהיבטי חיים נקודתיים.