פסיכולוגיה של הספורט: עכשיו יותר מאי פעם

ד"ר הילה שרון-דוד

אולימפיאדת טוקיו 2020 התקיימה בצל הנסיבות החריגות של מגפת הקורונה (COVID-19) העולמית. המשברים הנפשיים והאישיים שפקדו את כלל האוכלוסיה בתקופה זו לא פסחו על ספורטאי וספורטאיות העילית. בזכות ספורטאיות כסימון ביילס ונעמי אוסקה, אשר הביאו את בריאות הנפש לקדמת הבמה, הפכו המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים לנקודת ציון משמעותית במתן לגיטימציה לשיח על בריאות מנטלית של ספורטאים ומתן מענה פסיכולוגי הולם לקשיים אלו.

תחום הפסיכולוגיה של הספורט כענף מקצועי ומחקרי התפתח מאוד בשנים האחרונות. מטרתו המוצהרת והמוכרת היא לסייע לאנשים בתחומי ביצוע מגוונים, ובפרט ספורטאים, להגיע לכדי מימוש פוטנציאל, כך שברגע האמת יוכלו להציג את הביצועים הטובים ביותר שלהם. אך פסיכולוגיה של הספורט עוסקת בהרבה יותר משיפור ביצועים. היום, יותר מתמיד, המודעות לקשיים הנפשיים וללחצים המלווים עשייה ספורטיבית תחרותית חזקה מאי פעם. ספורטאים הם קודם כל בני אדם, וככאלה הם מתמודדים, כמו כולנו, עם מתח, כאב, לחץ, ציפיות, אכזבות וכישלונות. אך העבודה הספורטיבית מגבירה את כל זה – הצורך להגיע להישגים גבוהים ולהישאר בטופ, לעיתים מגיל צעיר שבפני עצמו מקושר עם הופעת תסמינים של בעיות נפשיות, לצד שעות ארוכות באימונים, מוסיפים מתח רב. כאן פסיכולוגים.ות של הספורט נכנסים לתמונה.

פסיכולוגים.ות של הספורט הינם למעשה מומחים ומומחיות לביצועים ולהעצמה מנטלית באמצעות כלים פסיכולוגיים ומוטיבציוניים שונים. הם עוסקים בהיבטים התפתחותיים וחברתיים של השתתפות בספורט ומגוון תחומי ביצוע, תוך מתן מענה מערכתי לסוגיות הקשורות לשיפור ביצועים והפחתת לחצים, הן לספורטאים והן לגורמים נוספים בסביבה הספורטיבית (למשל מאמנים, מנהלים, הורים). התהליך הייעוצי עשוי לפנות למגוון רמות וגילאים, החל מילדים ובני נוער ועד לספורטאים מקצועיים ואולימפיים (APA, 2008).

• מה התנועה שלי מספרת עליי? עבודת גוף-נפש בחיי היום-יום

  
• כיצד פעילות גופנית מסייעת בהתמודדות עם חרדה?

  
• על הקשר בין בריאות פיזית
  ובריאות נפשית

  

משברים נפשיים אצל ספורטאים: ניפוץ סטיגמות

שיעור חשוב שלמדנו מאולימפיאדת טוקיו לצד תחרויות ספורט נוספות בשנתיים האחרונות, הוא שמתח נפשי ומשברים מנטליים לא פוסחים על אף אחד, גם לא על הטובים ביותר. סימון ביילס נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים, עם ניצחונות כמעט בכל תחרות ותחת שיאי לחץ עצומים. היכולות הפיזיות והמנטליות שלה הולכות לפניה ומהוות חלק ממה שהפך אותה למודל עבור רבים. עם זאת, ביילס עברה לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות מבחינה אישית ומשפחתית. מלבד הדרישות הבלתי אפשריות של המקצוע, היא התמודדה בין היתר עם התעללות מינית מרופא בנבחרת, ופרשת האשמה של אחיה ברצח. בסופו של דבר הלחץ המנטלי הרב הכריע אותה, והוביל לפרישתה מגמר התעמלות הנשים באולימפיאדת טוקיו, תוך שהיא מקשרת זאת באופן גלוי ואמיץ למצבה הנפשי.

באופן דומה, הודיעה נעמי אוסקה, טניסאית מוכשרת ובין הטובות כיום בעולם, כי היא פורשת מתחרות הרולאן גארוס היוקרתית ב-2021, באופן שהותיר לא מעט אנשי מקצוע המומים. אוסקה הודיעה, כמו ביילס, כי בריאותה הנפשית חשובה לה יותר מכל ולאחר תקופות לא פשוטות של דיכאון החליטה לפרוש. מצבה הנפשי של אוסקה בלט גם באולימפיאדת טוקיו ממנה הודחה בשלב מוקדם מהצפוי.

ביילס ואוסקה הן בטח לא ספורטאיות העילית הראשונות שחוות משבר מנטלי ברגעי השיא של תחרויות. מה שמייחד אותן הוא האופן בו הן מובילות מהפכה משמעותית בניפוץ הסטיגמה אודות בריאותם הנפשית של ספורטאים והאפשרות לקחת הפסקה לשיפור ושיקום מצב הנפש, כאמצעי לחיזוק הגוף. ביילס אף הוכתרה כספורטאית השנה של מגזין טיים לשנת 2021, בין היתר על כך ששמה את בריאותה הנפשית בחזית. בכך, הן מדגישות את החשיבות בפנייה לגורמי מקצוע חיוניים, כמו פסיכולוגים של הספורט, כדי להגביר את החוסן הנפשי ואת כשירותן הפיזית והמנטלית, במטרה להתמודד עם מכלול הלחצים והאתגרים המגולמים בצורך להציג ביצוע מיטבי.

פנייה לפסיכולוג.ית ספורט כרפואה מונעת

ממש כשם שאנחנו לא רוצים להמתין למחלה כדי להתחיל לטפל בגופנו, כך גם איננו רוצים לחכות ללחץ או משבר מנטלי שיכריעו אותנו כדי להתייעץ עם פסיכולוג של ספורט וביצועים. תחרויות ואימונים בתחום הספורט, כמו גם הצורך להציג ביצועים מיטביים בעבודתם של רופאים, שחקנים, זמרים או אנשי צבא, יכולים להציף לא מעט לחצים ואתגרים, היכולים להתבטא בגוף (תחושת מחנק, כאבים בחזה, כאבי ראש, עייפות) ובנפש (חוסר ריכוז, מחשבות שליליות, כבדות מנטלית, חוסר מוטיבציה ועוד).

על מנת לתפקד באופן מיטבי, בין אם בתחרות או בחיי היומיום, על הפרט לסגל לעצמו מיומנויות שיסייעו לו להתמודד עם מגוון האתגרים הנובעים מתוך הצורך לתפקד ברמה גבוהה, כך שיוכל להפוך לעמיד יותר בפני לחצים ואף ללמוד לצמוח מהם. פסיכולוגים.ות של הספורט מתמחים בהקניית כלים מנטליים כאלו, כמו שינוי גישה, פיתוח יכולת הויסות הרגשי ואימוץ מיומנויות הפחתת וניהול לחצים. מיומנויות אלו ניתנות ללמידה ופיתוח ממש כשם שניתן לחזק שרירים וסיבולת פיזית. המוח שלנו לומד מהר ולכן תהליכים להעצמה מנטלית, כל עוד מתמידים בהם, יכולים לבוא לידי ביטוי בשיפור ביצועים גם לאחר זמן קצר.

כיצד פסיכולוג ספורט מסייע?

פסיכולוג.ית הספורט עושה שימוש בשיטות מבוססות ומבוקרות היטב שנבחנו לאורך שנים והוכחו יעילות במגוון תחומי ספורט וביצוע. מיומנויות אלו מבטיחות שמי שמחפש שירותים להעצמת ביצועים, מוטיבציה והעצמה מנטלית, יקבל אותם מאנשי מקצוע מוסמכים. פסיכולוגים של הספורט עושים שימוש בין היתר בכלים הבאים:

• ויסות עוררות – שימוש בכלים כמו ביו-פידבק או טכניקות הרגעה אחרות כמו מדיטציה ומיינדפולנס, על מנת לפתח יכולת שליטה בלחצים. באמצעותן, הספורטאי נעשה מודע יותר לחוויית העוררות הגופנית (דופק, נשימה, הזעה, מוליכות עורית וכדומה) והיכולת להשתמש בה באופן המועיל לביצועים.

• דיבור עצמי – טכניקה ידועה לפיתוח יכולות וביצועים ואף להגברת מוטיבציה. סוגי הדיבור העצמי יכולים להשתנות מדיבור חיובי-מוטיבציוני ("אני מסוגל לעשות את התרגיל!") לדיבור שלילי ("תתחיל לזוז כבר, אתה כזה גרוע"). כמו כן, יש דיבור מוטיבציוני הממוקד בטכניקה וכולל הסבר של הספורטאי לעצמו מה עליו לעשות. בעבודה עם פסיכולוג הספורט, ספורטאים לומדים לזהות את הדיבור הפנימי ולהשתמש בו באופן יעיל. מחקרים מראים שדיבור חיובי מוטיבציוני הוא בעל סיכויים גבוהים לשפר ביצועים ולהוביל לתחושות חיוביות.

• הדמיה – הדמיה הינה כלי שימושי ביותר לפיתוח מסוגלות עצמית. פסיכולוג הספורט עובד עם הספורטאי ליצירת דימוי של מה שהיה רוצה להשיג, בין אם במשחק מסוים, בתחרות, או בכלל בחזון הכללי. תוך כדי ההדמיה, הספורטאי לומד לעשות שימוש בכל חמשת החושים על מנת להביא את עצמו לאמונה ברורה בדימוי. הדמיה נמצאה אפקטיבית ביותר בשיפור ביצועים ומשמשת ספורטאים מן השורה הראשונה.

• לכידות קבוצתית – אחד הגורמים המשמעותיים להצלחה של קבוצות הוא תחושת השייכות והקשר הבינאישי בין חברי הקבוצה והצוות המקצועי. לכן, פסיכולוג הספורט משלב בעבודתו פעילויות קבוצתיות רבות על מנת להגביר את תחושת הלכידות, ה"ביחדנס" הקבוצתי. לכידות קבוצתית נמצאה בעלת תרומה משמעותית לשיתוף פעולה, דינמיקה קבוצתית חיובית והצלחת הקבוצה.

זמן ומשך המפגשים עם פסיכולוג הספורט עשוי להשתנות בהתאם לענף הספורט, צרכי הקבוצה או היחיד, ואף שיטתו הייחודית של הפסיכולוג. האמונה הרווחת בענף טיפולי זה, היא שאין נוסחה אחת לשיפור ביצועים וכי יש להכיר ולהבין את צרכי הלקוח ועל פי זאת להתאים את השירותים וסוג הייעוץ. היום אנחנו כבר יודעים ומבינים שכולנו, כולל הטובים והמקצועיים ביותר, מתמודדים עם סטרס סביב הצורך להיות הישגיים ובעלי יכולות גבוהות בתחומנו. פנייה לפסיכולוגים.ות של הספורט יכולה לסייע להוציא לאור את האיכויות שגם כך גלומות בנו, אך לא תמיד נגישות עבורנו נוכח חסמים שונים.  

על הכותבת – ד"ר הילה שרון-דוד

ד"ר הילה שרון-דוד הינה מומחית בפסיכולוגיה של הספורט, בריאות וכושר גופני. היא מפתחת שיטת "גופרגש" לתהליכי העצמה והתפתחות אישית על בסיס תנועה בשילוב פסיכולוגיה. ד"ר שרון-דוד משלבת בעבודתה ייעוץ פסיכולוגי לספורטאים בתהליכי מימוש פוטנציאל ושיפור ביצועים.

מקורות

American Psychological Association (2008). Sport Psychology. https://www.apa.org/ed/graduate/specialize/sports

Wadey, Ross, Roy-Davis, Kylie, Evans, Lynne, Howells, Karen, Salim, Jade and Diss, Ceri (2019). Sport Psychology Consultants’ Perspectives on Facilitating Sport Injury-Related Growth. The Sport Psychologist, 33 (3). pp. 244-255. ISSN 0888-4781 DOI: https://doi.org/10.1123/tsp.2018-0110