26.01.23
עידו הלר
הורים רבים מעודדים את ילדיהם להשתתף בחוגי ספורט במחשבה שהם מסייעים להם בחיזוק הביטחון והדימוי העצמי ובפיתוח בשלות רגשית וחברתית. יתרון פחות מוכר של משחק ספורטיבי הוא היותו כלי נהדר לשיפור תפקודי חשיבה בקרב ילדים, דבר אשר עשוי לתרום גם להצלחה בלימודים. אילו יכולות קוגניטיביות משתתפות ומשתפרות במהלך חוגי ספורט? ומהו תפקידו של המאמן או ההורה בשיפור יכולות אלו?
האתגר הספורטיבי
במהלך תחרות, הספורטאי הצעיר מתמודד עם מגוון סיטואציות משחקיות – מספר יריבים בעלי סגנון שונה, חוקי משחק רבים ורמת התרגשות, לחץ ומתח גבוהים. בכל אחת מסיטואציות אלו, נדרש הספורטאי הצעיר לקבל החלטה באופן עצמאי, להתמודד עם תוצאות ההחלטה שלו ולפתח בקרה עצמית כדי לשפר את רמת המשחק שלו.
מועדוני ספורט מובילים בארץ ובעולם (כמו האקדמיה לכדורגל של אייאקס) מעודדים להקדיש יותר זמן אימון למשחקים חופשיים, על פני עבודה מונוטונית על טכניקה, בהם השחקנים מתרגלים סיטואציות שונות. המלצה זו רלוונטית במיוחד בחוגים עבור גילי בית ספר יסודי (7-11). המרחב היצירתי אשר מתאפשר במשחק הספורטיבי, מתכתב עם המלצתו של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה "לאמן צעירים לחשוב בעצמם ולא לקבל את הרעיון הראשון שבו הם נתקלים״.
אילו יכולות קוגניטיביות משתפרות?
1. שיפור מוטוריקה גסה ועדינה – מחקרים רבים מעידים כי בחוגי ספורט ילדים מפתחים יכולות של מוטוריקה גסה, זו האחראית על היכולת לרוץ, לבעוט, לזרוק וכדומה. בנוסף, הם רוכשים תחושת שליטה ומסוגלות בגופם, ומחזקים את חגורת הכתפיים המאפשרת לשבת בכיתה ביותר קלות לאורך זמן. אך לא מדובר רק בשיפור במוטוריקה גסה, נמצא שיפור גם ביכולות של מוטוריקה עדינה האחראית על יכולות גרפו-מוטוריות של כתיבה וציור.
2. שיפור תפקודים ניהוליים החשובים ללמידה – תפקודים ניהוליים הם יכולות קוגניטיביות גבוהות בהם אנו נעזרים בכל תחומי החיים, כמו למידה, ניהול עצמי וארגון. מדובר באותם תפקודים אשר נרצה לחזק בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
אלו הם חלק מן התפקודים הניהוליים אשר נמצאו כמשתפרים במהלך פעילות גופנית:
• זיכרון עבודה – שיפור ביכולת לשמור ולבצע מניפולציה במידע שנמצא בקשב הפעיל. למשל, חוקרים הראו כי כאשר ילדה לומדת לחבוט בכדור טניס או לזרוק בחוג כדורסל, היא מתבקשת להחזיק הרבה מידע בזיכרון בו זמנית – להקשיב להוראות המאמנת, לזכור את הדגשים של הטכניקה, ולהסיק מסקנות על מנת להשתפר לפעם הבאה.
• תפקודי קשב – שיפור היכולת להתמקד לאורך זמן בגירוי מסוים. למשל, במחקר נמצא כי 8 שבועות אימון של טאקוונדו שיפרו את יכולות הקשב הסלקטיבי (היכולת למקד קשב במידע רלוונטי תוך התעלמות מגירויים מסיחים) של ילדים המאובחנים עם ADHD במשימות לימודיות שונות.
• עיבוד חזותי מרחבי – שיפור היכולת לנתח, לארגן, לאחסן, לשלוף, לשנות ולחשוב על דימויים חזותיים. למשל, במחקר בקרב שחקני כדורגל, נמצא כי יכולת זו, הייתה גבוהה יותר בקרב ילדים בגילאי 9-17 בהשוואה לילדים שלא השתתפו בפעילויות העשרה אחרות. במחקר, הוסבר כי יכולת זו השתפרה הודות ליכולת לזהות את מיקומי שחקני קבוצתו ושחקני היריב, להחליט במהירות על הפעולה האידיאלית (לדוגמה, למי למסור את הכדור) ולצפות את מהלכי היריב.
מהו תפקידו של המאמן או ההורה?
כל ענפי הספורט עשויים לשפר משמעותית חשיבה ביקורתית, גמישות מחשבתית, אינהיביציה, זיכרון שמיעתי, זיכרון חזותי, יכולת קבלת החלטות וקשב. אולם, מובן כי קיים צורך בתיווך, הדרכה והכללת הלמידה לשאר תחומי חיים על ידי דמויות משמעותיות, כמו מאמנים ואף הורים. זאת, על מנת שחוגי הספורט יטיבו עם תפקודי החשיבה של הילדים באופן האופטימלי ביותר.
כחלק מהדרכת מאמנים והורים לספורטאים צעירים, אני מבקש מדמויות אלה לאתגר את החשיבה של הספורטאי הצעיר. בדומה למשחק שחמט, לאחר תחרות ספורט, אפשר לבקש מן הספורטאי לתאר סיטואציות משחק ולשחזר אותה לפרטי פרטים. פעולות אלה מפתחות זיכרון צילומי (חזותי) וזיכרון עובד כי הספורטאי מתבקש לשים לב לפרטים הקטנים בסיטואציות משחק שונות.
לאחר מכן, מאמנים והורים מתבקשים לעודד חשיבה ביקורתית וגמישות מחשבתית של הספורטאי על ידי שאילת שאלות כמו "מה יכולת לעשות אחרת באותה סיטואציה?", או "האם יכולת לבצע משהו שונה, מעט טוב יותר?". חשוב כי ההתבוננות זו תלווה ב״רוח ספורטיבית״ במסגרת סביבה בונה, תומכת ורגישה. במערכת החינוך, מורה למתמטיקה ומורה לאזרחות ישאלו שאלות דומות לגבי תהליך פתרון של בעיה גיאומטריה וטיעונים לגבי חוק אזרחי שנחקק לאחרונה בישראל.
על הכותב – עידו הלר
עידו הלר הוא פסיכולוג בהתמחות חינוכית בשפ"ח תל אביב, ופסיכולוג בתחום הספורט והביצועים. מחבר המוצר ״להתבונן מחוץ למגרש״.
מקורות
דסקל א' (חסר תאריך). איך אייאקס יכולה לשפר את תוצאות מבחני פיז"ה בישראל?. מוסף כלכליסט. https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-12-12-19/m11.html
Armstrong, T. (2006). The Best Schools: How Human Development Research Should Inform Educational Practice. Alexandria, VA: Premium
Grissmer, D., Grimm, K. J., Aiyer, S. M., Murrah, W. M., & Steele, J. S. (2010). Fine motor skills and early comprehension of the world: two new school readiness indicators. Developmental psychology, 46(5), 1008-1017. doi : 10.1037/a0020104
Felix, E., Silva, V., Caetano, M., Ribeiro, M. V., Fidalgo, T. M., Rosa Neto, F., ... & Caetano, S. C. (2020). Excessive screen media use in preschoolers is associated with poor motor skills. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 23(6), 418-425. doi: 10.1089/cyber.2019.0238
Kadri, A., Slimani, M., Bragazzi, N. L., Tod, D., & Azaiez, F. (2019). Effect of taekwondo practice on cognitive function in adolescents with attention deficit hyperactivity disorder. International journal of environmental research and public health, 16(2), 204. doi: doi.org/10.3390/ijerph16020204
Roebers, C., Röthlisberger, M., Neuenschwander, R., Cimeli, P., Michel, E., Jäger, K. (2013). The relation between cognitive and motor performance and their relevance for children’s transition to school: A latent variable approach. Human movement science. 33, 284-297. doi: 10.1016/j.humov.2013.08.011ש
