מה היא שקרנות פתולוגית והאם אפשר לטפל בה?

צוות בטיפולנט

אתם מצטרפים לשיחה בעבודה או באירוע חברתי. אחד מהנוכחים מספר לכולם סיפור גבורה על עצמו, אבל משהו נשמע לכם לא הגיוני. אחר כך אתם נזכרים שאותו אדם כבר סיפר באירועים שונים פרטים סותרים על עצמו, וידוע כמי שתמיד נחלץ ממצבים לא נעימים בזכות הסברים משונים. יכול להיות שנתקלתם בשקרן פתולוגי. כמעט כולנו משקרים לפעמים אבל קבוצה קטנה באוכלוסיה משקרת בלי הפסקה. הם מכונים "שקרנים פתולוגיים" או כפייתיים ולהתנהגותם יש השלכות שליליות על חייהם ועל סביבתם. מה היא שקרנות פתולוגית? ואיך אפשר להתמודד איתה? הכל בכתבה הבאה.

מה היא שקרנות פתולוגית?

שקרנות פתולוגית החלה לעורר עניין מדעי כבר בסוף המאה ה-19. למרות זאת, עד היום לא נעשה עליה מחקר רב ואין הגדרה מקובלת שלה. יחד עם זאת, ניתן לאפיין תופעה זו כדפוס התנהגות הכולל סיפור שקרים או סיפורים מומצאים באופן עקבי, נרחב ותדיר, וגורם לנזק:

היקף: לפי מחקרים, אדם נורמטיבי לא משקר כל יום, ומקסימום עד שני שקרים ביום, ואילו שקרן פתולוגי משקר כ-10 שקרים ביום בממוצע. השקרים יכולים לנוע משקרים קטנים עד להגזמות גדולות ואף להגיע לכדי הונאה.

בוחן מציאות תקין: השקרן או השקרנית הפתולוגים יודעים כי הם משקרים, ולא מדובר במצב פסיכוטי, רפואי או תחת השפעת חומרים המסביר זאת.

השלכות שליליות: לשקרנות פתולוגית יש מחיר. היא פוגעת בקשרים בין אישיים, בתפקוד בתחומים שונים כתחום החברתי והמקצועי, וברווחה הנפשית הכללית. דפוס התנהגות זה פוגע כמובן לא רק באדם עצמו אלא גם במי שמצוי בסביבתו. שקרים מסוימים אף יכולים להעמיד את האדם עצמו או את סביבתו בסכנה של ממש.

שקרנות פתולוגית אינה מוכרת כיום כהפרעה נפשית נפרדת, אף כי יש הסוברים כי יש להכירה ככזו. שקרנות כשלעצמה מופיעה כמאפיין של הפרעות נפשיות שונות כהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, נרקיסיסטית, גבולית, הפרעת התנגדות ועוד. כמו-כן, נמצא קשר במחקר בין שקרנות פתולוגית ובין פסיכופתיה. בפועל, במקרים רבים אדם עם שקרנות פתולוגית יתמודד עם הפרעה נפשית כזו או אחרת.

• מחיר הסוד: מתי סודות מזיקים
  ואיך כדאי לספר?

  
• ג׳פרי דאהמר ואחרים: על פסיכופתיה, נרקיסיזם ומה שביניהם

  
• האם חוויתי גזלייטינג? על סימנים והשפעות של המניפולציה הרגשית

  

למה הם משקרים?

מצד הסובבים, פעמים רבות נראה כי השקרים נאמרים ללא סיבה. לעתים גם השקרן עצמו לא יידע להסביר מדוע שיקר. כמו-כן, שקרנים פתולוגים רבים מדווחים כי הם לא שולטים בכך. בפועל, רוב השקרים משרתים מטרה כלשהי (כגון השגת רווח כספי, משרה, בן או בת זוג), מושכים תשומת לב רצויה, או מפחיתים חרדה בסיטואציות חברתיות.

נכון להיום, אין תיאוריה אחת המסבירה כיצד מתפתחת שקרנות פתולוגית. הוצעו במחקר השערות שונות, ביניהן כי הדבר נובע מחוסר בשלות קוגניטיבית או חברתית, או מהווה אסטרטגיית פתרון בעיות לא יעילה שהתקבעה. מחקר במדעי המוח הציג ממצאים ראשוניים כי לשקרנים פתולוגים יש צפיפות גבוהה יותר של חומר לבן באזורים מסוימים במוח, אך נדרש מחקר נוסף לבחינתם ולהבנתם.

בנוסף, הוצע במחקר כי שקרנים פתולוגים הם אנשים הנוטים יותר מאחרים לזהות הזדמנויות לעשיית רווח; פחות חוששים מהשלכות שליליות; וכי קל להם יותר להצדיק בינם לבין עצמם את מעשיהם. חלק מהשקרנים הפתולוגים, אך לא כולם, מזוהים כפסיכופתים, הפועלים בדרכים שונות כדי לנצל את הזולת, לפגוע ולשלוט בו.

האם שקרנים פתולוגיים יכולים להפסיק לשקר?

כדאי לזכור כי ברוב המקרים מדובר באנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים רציניים, ולא בעושי מניפולציות מרושעים. הטיפול בתופעה זו הוא מורכב ומאתגר, בין היתר משום שלא תמיד קיימת מוטיבציה לשינוי, והשקרנות מהווה חלק מרכזי ועמוק בזהות, שאף יכול לחלחל לטיפול ולחבל בו. אך לפי מחקרים, רוב השקרנים הפתולוגים היו רוצים להפסיק לשקר. כאשר ישנה נכונות לטיפול, ובשילוב הטיפול המתאים, יכול להתרחש שיפור משמעותי, והאדם יכול להפוך לכן יותר.

אין טיפול אחד המתאים לכולם, אך קיימות התערבויות טיפוליות שונות המוכחות מחקרית כיעילות. ביניהן, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר עוזר לזיהוי ולשינוי דפוסי מחשבה לא יעילים (למשל כמיהה ליצירת רושם טוב המעוררת את הדחף לשקר), ולמציאת דפוסי תגובה כנים יותר. שיטות יעילות נוספות הן טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), וכן טיפול קבוצתי או משפחתי, הלוקחים בחשבון את ההקשר החברתי של מעשה השקר. טיפול תרופתי יכול לסייע כנגד תסמינים נלווים כחרדה או דיכאון, אך לא מוכח כעוזר להפחתת השקרנות עצמה.

באשר לסביבה, אשר נפגעת כמובן גם היא מן השקר, פנייה לטיפול נפשי יכולה לסייע ולתמוך בהתמודדות הבין-אישית עם האדם עצמו ועם השלכות שקריו.

מקורות

Curtis, D. A. & Hart, C.L. (2020). Pathological Lying: Theoretical and Empirical Support for a Diagnostic Entity. Psychiatric Research and Clinical Practice

DSM-V (2013) American psychiatric association: diagnostic and statistical manual of mental disorders, Fourth Edition. American Psychiatric Press

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-red-light-district/202110/10-facts-about-pathological-lying

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-nature-deception/202203/why-pathological-liars-keep-lying

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-nature-of-deception/202304/can-pathological-liars-be-cured

https://www.psychologytoday.com/us/blog/pathological-lying-and-deception/202304/pathological-lying-a-psychological-disorder