דיספוריה מגדרית היא מצב נפשי של מצוקה הנובע מחוסר הלימה בין הזהות המגדרית של אדם מסוים לבין הציפיות המגדריות מהמין אליו שוייך בלידה. בעמוד הנוכחי תוכלו לקרוא על מהי דיספוריה מגדרית, על האבחנה לפי ה-DSM ועל דרכי הטיפול במצוקה המאפיינת אותה.
דיספוריה מגדרית היא מצב נפשי שמאופיין בתחושת מצוקה, אשר נובעת מחוסר הלימה בין הזהות המגדרית של אדם מסוים, לבין הציפיות המגדריות מהמין אליו שויך בלידה. מצב זה יכול להיות מאובחן בילדות, בגיל ההתבגרות או בבגרות. הוא כרוך בכאב נפשי רב, ועלול להיות מלווה בדיכאון, חרדה ופגיעות עצמיות. חשוב להדגיש כי לא כל אדם שזהותו המגדרית אינה בהלימה עם השיוך המגדרי המולד מתמודד עם דיספוריה מגדרית, וכי המאפיין ההכרחי לאבחונה הוא קיומה של מצוקה משמעותית סביב הנושא.
מושגי יסוד
המונח מין, מתייחס בהקשר זה למכלול מאפיינים ביולוגיים של אדם, כגון הורמונים, מערכת רבייה פנימית ואיברי מין חיצוניים, אשר משייכים אותו לאחת משתי קטגוריות: זכר או נקבה. מין התינוק או התינוקת נצפה לרוב על פי מאפיינים פיזיים חיצוניים ונרשם בלידה.
המונח מגדר מתייחס לאופן שבו מצופה מנשים וגברים להתנהג, להרגיש ולהיראות בתוך תרבות או חברה מסוימת. בתוך כך, ישנה הנחה כי תפקידים, תכונות אופי והתנהגויות מסוימים הם טיפוסיים יותר עבור נשים וגברים. בעוד שלפי התפיסה החברתית מאפיינים אלה נגזרים ממין האדם, כיום ידוע כי הם אינם ניתנים לחלוקה בינארית כזו. החלוקה המגדרית המסורתית בין גברים לנשים באה לידי ביטוי באופנים שונים בחברה ובתרבות, ומופנמת כבר מגיל צעיר.
בפועל, אנשים נבדלים זה מזה במידה שבה הם מזדהים עם אותם תפקידים מגדריים מצופים או מקבלים אותם על עצמם. בהקשר זה, המושג זהות מגדרית, מתייחס לאופן בו אנשים מגדירים את עצמם ביחס לתפקידים המגדריים, או בנפרד מהם. עם זאת, חשוב לזכור שהחוויה המגדרית היא אישית ומגוונת, ולכן זהות מגדרית אינה בינארית, אלא נמצאת על קשת. כמו כן, זהות מגדרית לא מעידה על נטייה מינית.
אף שזהות מגדרית היא חוויה פנימית שלא ניתן בהכרח לזהות מבחוץ, אנשים שונים מביעים את זהותם המגדרית בדרכים שונות, כמו לשון פניה מועדפת, צורת לבוש, גידול או הורדת השיער, התנהגויות מסוימות, הליך להתאמה מגדרית ועוד.
מהי דיספוריה מגדרית?
כאמור, דיספוריה מגדרית היא תחושת מצוקה רגשית, אשר נובעת מחוסר הלימה בין הציפייה המגדרית מהמין המולד, לבין החוויה המגדרית הפנימית. בנוסף, דיספוריה מגדרית יכולה להתעורר גם עקב חוויית חוסר הלימה בין האפשרויות המגדריות הנובעות מהחלוקה הבינארית המקובלת (גבר/ אישה), לבין החוויה המגדרית האינדיבידואלית. כאמור מצב זה אינו מאפיין כל מי שחש חוסר הלימה מגדרית ומוגדר רק במקרים בהם כרוכה בכך מצוקה משמעותית. לפי מחקרים, שכיחות האבחנה באוכלוסייה הכללית נעה בין 0.17–1.3%.
דיספוריה מגדרית יכולה להתאפיין בעצב, בושה, ערך עצמי נמוך, כעס, תסכול ופחד להמשיך ולחוות את אותן תחושות. בפועל, תחושות אלה עלולות להתעורר סביב החוויה שאופן הלבוש המועדף על האדם, המראה, ההתנהגות והגינונים שלו או שלה, לא תואמים את הציפייה המגדרית המקובלת או לחלופין מכך שדרכי הביטוי העצמי המגדרי המצופות ממנו, בהן הוא נוהג בשל קושי או חשש מתגובת הסביבה, אינן מבטאות את זהותו המגדרית.
מצוקה סביב תחושת חוסר התאמה מגדרית יכולה להתעורר בנסיבות שונות, ביניהן חברתיות ופיזיולוגיות. כך למשל, דיספוריה מגדרית יכולה לנבוע מסטיגמה הקשורה לציפיות ולהנחות החברתיות בנוגע למגדר של אותו אדם. לדוגמה, סביב שימוש חוזר של הסביבה בלשון פנייה שאינה תואמת את זהותו, כמו לשון זכר או נקבה. כמו-כן, דיספוריה מגדרית יכולה לנבוע גם מתחושת חוסר נוחות ומצוקה המתעוררת ביחס לחלקי גוף ספציפיים שאינם תואמים את הזהות המגדרית, כמו איברי המין של האדם.
אבחנה לפי ה-5-DSM
לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), דיספוריה מגדרית מאובחנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
א. תחושת חוסר התאמה בין הזהות המגדרית לבין השיוך המגדרי בלידה אשר מתקיימת לפחות 6 חודשים, ובאה לידי ביטוי ב-2 או יותר מהדרכים הבאות:
1. תחושת אי התאמה משמעותית בין המגדר כפי שהוא נחווה ומבוטא אצל האדם, לבין המאפיינים הגופניים המיניים. למשל, איבר המין, או מאפיינים המעידים על בשלות מינית, כמו התפתחות חזה וצמיחת שיער (או אצל מתבגרים צעירים, המאפיינים אשר צפויים להתפתח).
2. רצון עז להיפטר ממאפייני המין המולד עקב חוויה של אי התאמה למגדר (או אצל מתבגרים צעירים, רצון למנוע את התפתחותם של מאפייני המין אשר צפויים להופיע בגיל ההתבגרות).
3. רצון עז במאפייני המין של בני או בנות המין השני.
4. רצון עז להשתייך למגדר השני (או כל מגדר אחר השונה מהשיוך המגדרי בלידה).
5. רצון עז לקבל יחס התואם למגדר השני (או כל מגדר אחר השונה מהשיוך המגדרי בלידה).
6. תחושה חזקה כי האדם חווה את התגובות והרגשות האופייניים למגדר השני (או כל מגדר אחר השונה מהשיוך המגדרי בלידה).
ב. המצב הנידון מעורר מצוקה נפשית משמעותית, או פגיעה ניכרת בתפקוד.
דיספוריה מגדרית ניתנת לאבחון גם אצל ילדים, כאשר גם בגיל צעיר היא מתאפיינת במצוקה נפשית או בפגיעה בתפקוד בתחומי חיים שונים, כמו התחום החברתי והלימודי. בנוסף, בדומה למבוגרים ולמתבגרים, לא כל ילד או ילדה שזהותם המגדרית אינה בהלימה עם השיוך המגדרי המולד מתמודדים עם דיספוריה מגדרית, ולעיתים בסביבה חברתית התומכת ברצונותיהם להתנהג ולהתלבש כפי שיבחרו, תחושת מצוקה כלל לא תעלה.
עם זאת, אצל ילדות וילדים חוסר ההלימה המגדרית בא לידי ביטוי בצורה שונה מאצל מבוגרים ומתבגרים, ומכך נגזרים גם קריטריונים מעט שונים לאבחנה. בין היתר, ניתן לראות העדפה לתפקידים שאינם מזוהים עם השיוך המגדרי המולד בזמן משחקי דמיון ופנטזיה, דחייה של צעצועים, משחקים ופעילויות המזוהים עם המגדר המצופה, והעדפה למשחק עם בני או בנות המין השני.
דרכי טיפול
טיפול פסיכותרפי, ובאופן ספציפי טיפול לקהילה הטרנסית, יכול לסייע בהתמודדות עם המצוקה, בעבודה על הערך העצמי ובבניית חוסן נפשי אשר יכולים להקל בתורם בהתמודדות עם תפיסות מגדריות סטריאוטיפיות. כמו-כן, הטיפול יכול להוות מרחב בטוח לבחינת הרצון ולליווי בצעדים שונים, כגון הליך להתאמה מגדרית.
בנוסף, דיספוריה מגדרית עלולה לעורר בלבול, חשש ושאלות רבות גם אצל בני ובנות המשפחה והסביבה הקרובה, דבר אשר עלול להעצים את מצוקת האדם המתמודד עמה. פנייה לטיפול משפחתי עשויה לסייע ביצירת שיח תומך ובטוח, לשפר את הדינמיקה המשפחתית סביב הנושא ולתמוך באדם ובמשפחתו.
מקורות
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Gülgöz, S., Glazier, J. J., Enright, E. A., Alonso, D. J., Durwood, L. J., Fast, A. A., ... & Olson, K. R. (2019). Similarity in transgender and cisgender children’s gender development. Proceedings of the National Academy of Sciences, 116(49), 24480-24485
Lindley, L., Pulice-Farrow, L., & Budge, S. (2023). The antecedents of gender dysphoria and the associated thoughts, emotions, and ways of coping: A qualitative analysis and clinical implications. Counselling Psychology Quarterly, 36(4), 592-614
Skordis, N., Kyriakou, A., Dror, S., Mushailov, A., & Nicolaides, N. C. (2020). Gender dysphoria in children and adolescents: an overview. Hormones, 19(3), 267-276
Wood, W., & Eagly, A. H. (2009). Gender identity. Handbook of individual differences in social behavior, 109-125
