למה אנחנו קוראים ספרים? מהו פשר התהליך המסתורי, דרכו הסיפור הכתוב משפיע על סיפורנו הפנימי ועל סיפור חיינו?
הספר "מה קורה לקורא" מציע עיון פסיכואנליטי ביצירות ספרותיות שבהן גיבורי היצירה קוראים בעצמם, ובכך הוא חושף את התהליכים הנפשיים המרתקים המעורבים בקריאת ספרות, ומעניק את המפתחות אל סוד כוחה של הספרות לחולל בנו שינוי.
מה קורה לקורא? הוא מקיים יחסים סוערים עם דמויות הטקסטים המופיעים בספרים אותם הוא קורא. במעופו על כנפי הטקסט, הקורא חורג אל מעבר למגבלות זהותו וקיומו, לומד על אפשרויות חיים אחרות – ריאליות ודמיוניות. מהמעוף אל אפשרויות חיים אלו הוא שב אל קרקע האני מעט אחר. מתחים דיאלקטיים מתעוררים לחיים אצל הקורא ומוצאים איזון חדש: בין הנוכח לנעדר, בין הביתי לאל־ביתי, בין הסדר הסמלי לשיגעון ובין הוויה לעשיה. הקורא לומד על אחרוּתו של האחר, מתאבל בחיק הספרות על החולף ומכונן יכולת ליצור, להעניק משמעות ולחולל תיקון. תופעות אלה ואחרות מוארות דרך מובאות ספרותיות רבות ומבוארות בעין פסיכואנליטית.
לאחר מבוא הסוקר את התפתחות הרעיונות בתפיסת "הקורא" בתחומי ביקורת הספרות והפסיכואנליזה עד ימינו, נפתחים שלושה שערים מרכזיים דרכם נפרשת חוויית הקריאה:
השער הראשון עוסק ביחסי ההעברה של הקורא. בשער זה מתוארים ומודגמים שבעה תהליכים נפשיים, הנובעים מ"יחסי ההעברה" של הקורא כלפי דמויות הטקסט הספרותי (הגיבורים, המספר והמחבר): "פרדוקס ההרחקה"; מתן פשר וכינון משמעות; הזדהות; התנגדות; האדרה; עדות הדדית בין הקורא לדמויות; ושיקום העמדה האתית של הקורא.
השער השני עוסק בתופעת "הכמיהה לחריגה" (טרנסצנדנציה). תופעה זו מתארת את האופנים בהם הקורא משתמש בספרות על מנת לחרוג אל מעבר לשני מישורים בקיומו: האחד – אל מעבר לגבולות זהותו האישית, והשני – אל מעבר לגבולות ההוויה הקיומית החסרה, עוֹל-הגוף האנושי והמוות האורב בקצה השביל. הספרות מעניקה לקורא פנטסיות של אל-זמן, אל-מקום ואל-מוות, וציפור הנפש הקוראת, מאמירה באמצעותן הרחק מעבר לגבולות האפשר, וממסע זה הנפש הקוראת שבה אל עצמה מעט אחרת.
השער השלישי חושף את כוחה הדיאלקטי של הקריאה. קריאת ספרות מציפה ומעירה לחיים מתחים דיאלקטיים המתקיימים בחיי הנפש של הקורא, ובכך מהווה עבורו הזדמנות לנוע אל-עבר מאזן חדש ואינטגרציה טובה יותר בין כוחות נפש מנוגדים, המושכים בו ומעצבים אותו. מתוארים בהרחבה ארבעה מתחים דיאלקטיים שהספרות מתניעה: בין הנוכח לנעדר, בין הביתי לאל-ביתי, בין הסדר הסמלי לשיגעון ובין "העשייה המתמשכת" ל"נוכחות המתהווה".
בפרק אחרית-דבר, המסכם את כוחה הטרנספורמטיבי של קריאת ספרות, מוארים ומבוארים מחדש תהליכי ההזדהות, השימוש, האֵבֶל, התיקון וההשראה שהם מנת חלקו של האוחז בספר.
הספר כולל עיון ביצירותיהם של אהרן אפלפלד, מאיה בז'רנו, חיים-נחמן ביאליק, הנרי ג'יימס, אווה הופמן, יאיר הורביץ, נתן זך, ז'אן פול סארטר, מארק סטרנד, חורחה סמפרון, ש"י עגנון, אדגר אלן פו, לואיג'י פירנדלו, פרננדו פסואה, מרסל פרוסט, פאול צלאן, אוטו-דב קולקה וסרן קירקגור.
הספר מתבסס על עבודת דוקטורט בשם "מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בחוויית הקריאה", שנערכה בהנחיית פרופ' אבי שגיא בתכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.
הספר יצא לאור בסדרת הספרים "פסיכואנליזה, פרשנות ותרבות", בעריכת פרופ' אבי שגיא וד"ר ענר גוברין, בהוצאת כרמל.
פרופ׳ מירב רוט הינה פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, ראש מסלול קליין ומרכזת יחידת הדוקטורט בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.