תמורות החווית העצמי בהסתכלות בודהיסטית ופסיכואנליטית.
ראיונות עם נזירים בודהיסטים מן השורה אינם נפוצים, לא כל שכן אלה הכוללים חשיפה נדירה ומעמיקה של ילדותם, נערותם ובגרותם כאנשים רגילים בארצות המערב. בחפץ לב הם מספרים על התמכרויות ודיכאונות, על תחושות חוסר התוחלת, על יחסים שהם מתקשים לנווט אל חוף, וגם על השנים הראשונות של התרגול הבודהיסטי והבחירה לקבל על עצמם את נדרי הנזירות בזרם הטיבטי.
סיפורי החיים של הנזירים הם בסיס ספרה של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר נטע דביר, אשר מתחקה בכלים בודהיסטיים ופסיכואנליטיים אחר תמורות בחוויית העצמי של אותם הנזירים, לפני ואחרי קבלת הנדרים.
הבודהיזם והפסיכואנליזה עוסקים שניהם, ובהרחבה, באותו מבנה חמקמק שאנו מכנים "העצמי", ומייחסים לעצם תהליך הכרתו וידיעתו ריפוי והקלה מן הסבל. ניתוח הראיונות דרך הפריזמה של שתי הגישות מרחיב את הבנת הטרנספורמציה העמוקה שמחולל התרגול הבודהיסטי במבנה העצמי ובאופן ההתייחסות אליו, ומעורר דיון המצביע על קרבה רבה מכפי הנהוג להניח בין הרעיונות המונחים ביסוד שתי הגישות.
נזירים מדברים הוא תמצית מחקר הדוקטורט של דביר, המתרגלת בודהיזם במסורת הטיבטית מאז 1999. בספר היא מציעה מבט אישי על הפסיכואנליזה והבודהיזם, תוך שיתוף אישי ואנקדוטות מחדר הטיפולים. הרעיונות הבודהיסטיים מקבלים בו חיים כחוויות יומיומיות ואישיות של הנזירים ושל המחברת.
"בגיל שלושים ושבע היה לי כבר הרבה כסף, אבל הרגשתי תקועה בחיים שניהלתי. הכסף נסך בי תחושת ביטחון, אבל לא הייתי מאושרת. שאלתי את עצמי למה אני עושה את זה. למה אני ממשיכה לעשות משהו רק בגלל שזה נוח לי. כל בוקר קמתי עם הרגשה של ברררר... אני מניחה שאני מתכוונת לתחושת מיאוס עמוקה מהחיים המוצלחים לכאורה שניהלתי. זה נמשך כך שנה בערך, עד שהגיע היום ההוא שבו החלטתי לעצור הכול. אני חושבת שההחלטה עצמה נפלה בתוך חמש דקות. אני זוכרת אותן היטב. זה היה יום ראשון אחר הצהריים, ואני עצרתי ושאלתי את עצמי: 'אז מה את מתכננת לעשות עכשיו?'" (הנזירה סופיה).
ד״ר נטע דביר היא פסיכולוגית קלינית. "נזירים מדברים" הוא ספר הביכורים שלה.