"לידה לחיים נפשיים" על פי ההקדמה של ד"ר איזבל בן אמו, עורכת מדעית של תרגום הספר לעברית. ספר זה נוצר בזכות שיתוף פעולה בין הפסיכולוג הקליני מרק לופיטל לבין אלבר סיקון, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי באוניברסיטת ליון. הוא יצא לאור בצרפת כבר לפני יותר מעשרים שנה, ולאור הצלחתו זכה להוצאה מחודשת בגרסה חדשה משופרת ומורחבת.מדובר בספר יקר-ערך, וזאת מטעמים רבים. ראשית, בשל נדיבותם של הכותבים אשר אימצו סגנון כתיבה בהיר ומובן, אך עדיין מבלי להשטיח או לפשט את התוכן. שנית, זהו טקסט תיאורטי דקדקני שיחד עם זאת נותר קליני ביותר, ועל כך יעידו הדוגמאות הרבות המובאות בו מתוך עבודה עם תינוקות, ילדים ומתבגרים.הספר מתבסס על שש טענות תיאורטיות אשר חולצו מטקסט של אסתר ביק העוסק בעור הנפשי. מבנה זה מאפשר לעקוב באופן דידקטי מעמיק אחר התפתחות החיים הנפשיים. כנהוג בחשיבה הפסיכואנאליטית הצרפתית, התפתחות זו מתוארת על סמך המושגים של פרויד, והיא מתבססת על עקרונות המטאפסיכולוגיה הקלייניאנית שעיקריה הם:1. האני ויחסי האובייקט מופיעים כבר בשלב קדום ביותר.2. הארגון הנפשי הוא ארגון דינמי אשר נע בין עמדה אחת לאחרת ובין קוטב נרקיסיסטי לבין קוטב אובייקטלי.3. ההזדהות ההשלכתית וההזדהות האינטרויקטיבית הן פונקציות מארגנות של הנפש.4. דחף המוות מובן כבא לידי ביטוי בעיקר באמצעות חמדנות, צרות עין, חוסר סובלנות מאסיבית לתסכול ומתקפה הרסנית על כל מה שעלול להביא לחוויה של נפרדוּת.
מטאפסיכולוגיה זו זוכה לפיתוח על ידי המחשבה הפוסט-קלייניאנית, אשר מדגישה את רעיונות הנרקיסיזם הראשוני, האוטיזם הנורמאלי, וכמו כן את הסימביוזה הנורמאלית. אינטרויקציה של אובייקט מכיל, המאפשר לעמוד בנפרדות ביחס לאובייקט ראשוני ולהגן על העצמי מן התוצאה הדיסאינטגרטיבית שהיא עלולה לגרום לה, נתפסת כקודמת למנגנונים של פיצול ושל אידיאליזציה של העצמי והאובייקט, שאותם מתארת מלאני קליין. מנגנוני הפיצול והאידיאליזציה מאפשרים להתמודד עם החרדה הנובעת מדחף המוות, והם מקנים לאובייקט איכויות של אובייקט טוב ורע, מה שמהווה את ראשיתם של יחסי האובייקט. התהליך שבו העצמי והאובייקט לומדים להכיל את עצמם בתוך "עורם" והכשלים שעלולים לחול בו הם חוט השני שעובר לכל אורך הספר.שלוש קונסטלציות נפשיות נובעות מתהליך זה, והן זוכות לתיאור מדוקדק: העמדה הדביקה או האוטיסטית, העמדה הסימביוטית או הסכיזו-פראנואידית והעמדה הדיכאונית.כן מתוארות אופנויות ההזדהות התואמות לכל עמדה ועמדה: הזדהות באמצעות דביקות, הזדהות השלכתית והזדהות באמצעות אינטרויקציה.לופיטל וסיקון סוקרים בהרחבה את תהליך בנייתו של מושג ההזדהות ההשלכתית אצל הכותבים הקלייניאנים והפוסט-קלייניאנים. הם מבחינים בין התהליך התקין אשר משרת תקשורת עם האובייקט החיצוני, לבין התהליכים הפתולוגיים שמהווים - במקרה של ההזדהות החודרנית - פלישה בפנטזיה אל תוך האובייקט הפנימי או החיצוני על מנת לשלוט בו או לשאול את זהותו, או לחילופין היפטרות מחומר מנטאלי טורדני. התהליכים הפתולוגיים מתרחשים ביחס לאובייקט הפנימי והחיצוני. השפעותיהם של מגוון תהליכים אלה, הן ביחס לבניית הזהות והן ביחס להעברה הבין-דורית, זוכות להתייחסות מנקודות מבט רבות ושונות.חשיבתם של הכותבים מקורית ביותר בשל המאמץ התמידי ליצור דיאלוג והשוואה בין תחומי מחקר שונים ובמיוחד בין הגישה הפסיכואנליטית הצרפתית לבין הגישה האנגלוסקסית. למרות שהן מנסות לחקור את אותן השאלות, מדובר בשתי גישות שהתפתחו במקביל, ולעתים קרובות מבלי שיכירו זו את זו. מטרתה של עבודה זו אינה לצמצם אותן אל המכנה המשותף שלהן, אלא דווקא להדגיש את מורכבותן.כך למשל משווים ונסקרים מושגים כמו "הפונקציה המכילה" של האובייקט החיצוני, אשר תיאר ווליפרד ביון בשנת 1962, "העור הנפשי" שעליו מדברת אסתר ביק בשנת 1967, ה"שד-אסלה" שטבע באותה השנה דונלד מלצר, וה"אני-עור" שפיתח במקביל דידייה אנזייה, ושזכה לפיתוח נוסף על ידי דידייה הוזל החל משנת 1988 עם מושג "המעטפת הנפשית" שלו. המעטפת הנפשית אינה מגדירה מְכל ככלי קיבול אלא כ"גורם מושך" (אטרקטור), השואב אליו את החיים היצריים והרגשיים של התינוק.ההשוואה השיטתית בין מושגים לבין תיאורטיקנים שונים מספקת אוצר בלום לקורא, ועל כך למשל מעידה הטבלה המקבילה בין :
עמדה, כפי שהיא מתוארת על ידי דניאל מרסלי, אסתר ביק ומלאני קליין.
ממד במרחב הנפשי, כפי שתיאר אותו דונלד מלצר.
שלב התפתחות, כפי שתיארה אותו מרגרט מאלר.
פנטזיה מארגנת, שאותה מתאר דידייה אנזייה.
אופן התפקוד הנפשי, על פי פיירה אולנייה.
מבנה המעטפת הנפשית, על פי דידייה אנזייה.
תהליכי ההזדהות, מנגנוני ההגנה אשר זוכים לעליונות ויחסי האובייקט, על פי זיגמונד פרויד, מלאני קליין, אסתר ביק ודונלד ויניקוט.
הקורא זוכה להיחשף אל צורת המחשבה הפסיכואנליטית הצרפתית, שעד כה טרם תורגמה לעברית, ותורגמה רק מעט לאנגלית. כך למשל ההיכרות עם ג'נבייב האג ודידייה הוזל עשויה לעניין במיוחד את מי שעובד עם ילדים אוטיסטים. כמו כן, עבודתם של ניקולה אברהם ומריה טורוק, אשר מחדשים את המונחים של אינקורפורציה ואינטרויקציה, תועיל למי מכם שמתעניין בנושא ההעברה הבין-דורית.
התרגום הנוכחי יאפשר לקורא העברי היכרות עם הספר שעשוי להפוך בעבורו, כפי שהיה בעבורי, למעין מדריך או מילון מונחים הכרחי לכל ספריה. ספר שיוכל לעודד, כלשונו של אלבר סיקון, את "התפתחות הרעיונות, או לפחות את התפתחות החשיבה, חשיבתו הייחודית של כל אחד ואחד".