שלום רב,
לא בטוחה שזה הפורום הנכון אך אנסה בכל זאת:
כפסנתרנית, הפחד הגדול ביותר הוא לטעות בהופעה,קראתי המון מאמרים וצפיתי בהרבה הרצאות באינטרנט בנושא ואני יודעת שיש שיטות שונות ומגוונות לפיתרון הבעיה,בין השיטות ניתקלתי בהסבר שאשמח אם אוכל לקבל עליו בהירות כי לא ככ הבנתי אותו:
כעיקרון הוא לקוח מחשיבה שכל מה שאומרים לעצמינו המוח רואה זאת כתמונה ומכאן כייעד להגשמה:
כלומר ,אם אני מנגנת ותוך כדי אומרת לעצמי "רק לא לטעות", המוח רואה זאת כיעד ,ולכן יש טעויות .
הביסוס של המסקנה הזו מגיעה מדוגמא נפוצה- "לא לחשוב על הפיל הוורוד" וחושבים על הפיל הוורוד.
האם יש בסיס לטענה זו ? האם אכן כך המוח עובד ?
זה לא סותר את העובדה שלעיתים יש פעמים שאומרים לעצמינו לא לעשות פעולה מסויימת ולא עושים אותה ?
האם יכול להיות שהמוח עד כדי כך "מטומטם"?
תודה
שלום תהילה.
לצערי איני וידעת להשיב לך "מדעית" לגבי תפקודו של המוח, אך נשמע מדברייך שהאפשרות לטעות מעסיקה אותך בצורה אינטנסיבית שמפריעה לך ומייצרת "מודעות יתר" בלתי נעימה. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי שאולי יסייע לך להבין מה עומד בבסיס הפחד העז לטעות. לא פעם, הבנה מסוג זה מביאה להקלה משמעותית ולהפחתת הלחץ מטעויות, ולכן גם לתפקוד ולחוויה טובים יותר.
ליטל