שלום מור,

התופעה שאת מתארת מוכרת בפסיכולוגיה האנושית - מים גנובים ימתקו. השאלה מודע תופעה זו הינה כה שכיחה וחזקה היא באמת מאד מעניינת. 

אחד האיפונים האנושיים הוא לשאוף אל הבלתי אפשרי. תשוקה הרבה פעמים מוגדרת על ידי השגת מה שהוא בלתי מושג. יש הטוענים כי זהו היצר ההשרדותי הדוחף את האגם להגיע אל מה שמעבר לגבול יכולתו. שזוהי הנטיה ששמרה ופתחה את המין האנושי. זוהי טענה כי לכמיהה אל הבלתי מושג יש ערך השרדותי. 

טענה אחרת כורכת את הכמיהה אל הבלתי אפשרי בתסביך האדיפלי שנמצא במרכז הפסיכואנליזה של פרויד. פרויד טען שהמשיכה האסורה של הבן אל אימו ושל הבת אל אביה ובכלל כל משיכה מינית אסורה בין ילד והורה במשפחה נמצאת בבסיס המשיכה של האסור בשל טאבו גילוי העריות. לטענתו, האדם נולד עם כמיהה מינית במיוחד להורה בן המין השני. בשל החוקים החברתיים מתפתחת אשמה סביב משיכה זו וחל עליה טאבו, אולם המשיכה אל הבלתי אפשרי ובלתי מושג נשארת ברמה ההתפתחותית כמהיה נפשית עמוקה הנובעת מהאיסור על קרבה פיסית להורה בן המין השני. גם בבגרותו ממשיך האדם לחפש את הבלתי אפשרי כהמשך למשיכה הלא מודעת להורה בילדות. טיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי מנסה לפתור מצב זה על ידי הגברת המודעות לתופעה ושחרור המיניות האגורה בקונפליקט דרך השיח הטיפולי. הסבר זה הוא גם ההסבר לדחף של לקיים יחסי רומנטיים ומיניים אסורים. 

מקווה שהתשובה עונה על שאלתך. בברכה, שרון