שלום.
שלחתי אליכם שאלה לפני מס' ימים, על מחשבת שווא שהתעוררה לי בעקבות שאלת המטפלת.
מחשבה שאולי נפגעתי מינית ע"י אדם כלשהוא, על אף שאני לא זוכרת באופן ברור מאורע כזה, ואני די בטוחה שהמחשבה איננה נכונה.
השאלה האם יש עניין לשתף את המטפלת במחשבה הזאת, על אף שאני כמעט בטוחה או אפילו בטוחה שאין בה ממש?
זה די מביך אותי לשתף, כי אני מרגישה שאולי אני מחפשת עניינים מעניינים לחפור בהם, ולכן אולי עולה לי המחשבה המטופשת הזאת.
מצד שני, המחשבה די מטרידה אותי, ולפעמים נעשית חודרנית, כמו דמיון עז והבזקי שזה קורה.
אבל אין בדמיון הזה דמות מסויימת שמבצעת את המעשה.
חשוב לשתף?
יש עניין בזה?
יש מצב שאני סתם "מחפשת רעיונות"?
שלום לך.
טיפול פסיכודינמי מבוסס על עבודה עם הלא מודע: המטופל מוזמן להעלות כל תוכן שעולה בדעתו ולשתף בו את המטפל עם כמה שפחות צנזורה, וכך ניתן לגעת, לחשוף ולעבד תכנים לא מודעים. לכן, התשובה שלי היא שכן, בהחלט כדאי לשתף את המטפלת- זהו לב הטיפול, והעניין אינו רק מה שמגלים בסוף אלא התבוננות בכל התוכן והמהלך הנפשי. במובן זה, מעבר לשאלה מה תגלי/לא תגלי על עברך, ההתלבטויות הרבות שעולות בך, החששות והעמדה המבטלת שאת נוקטת כלפי עצמך ומחשבותייך- הן חומר טיפולי חשוב לא פחות מאירועי העבר. נדמה לי ששיתוף יכול להרחיב את השיח, להעשיר אותו ולקחת למקומות חדשים ולכן לא הייתי מהססת לשתף.
ליטל
