שלום רב,
בן זוגי אובחן לפני כחצי שנה בהפרעת אישיות גבולית. סוף סוף יש אבחנה ואני מרגישה לא משוגעת וגם הוא לדעתי.
הוא התחיל טיפול תרופתי והפסיק כי זה עשה אותו עייף ולא תרם לו. טיפול פסיכולוגי DBT אנחנו מחפשים כרגע מישהו פרטי מאחר ובמערכת הבריאות שלנו הכל זז נורא לאט ואין מקום מסובסד פנוי. שאלתי היא כיצד מתמודדים? אני נסחפת איתו למקומות לא טובים- שבהם גם אני אשמה אני בטוחה- צריך שניים לטנגו- אני שוקלת להתחיל טיפול שיתן לי כלים כיצד להתמודד עם זה.
מאוד קשה לי כשהוא נכנס להתקפים ולדיכאונות ומאשים אותי בכל מה שקורה- שאני לא עוזרת ולא נמצאת שם ולא מבינה וכו וכו.
הוא כרגע כבר שנה וחצי לא עובד בגלל הדיכאון אליו שקע וכמובן בחלק מזה אני אשמה ובגלל שהוא לא מצא לטענתו מסגרת שמתאימה לו מבחינת שעות ומה שהוא רוצה לעשות- לא חיפש מאז העבודה האחרונה שלו. הוא מנסה לקדם את עצמו אבל אפשהו זה נופל בין הכיסאות- טיפול פרטי אני מחפשת כי הוא לא רוצה דרך מישהו פרטי אלא דרך מערכת הבריאות שלא זזה. אני ממש צריכה הכוונה והאם אני אכן צריכה לחפש עבור עצמי מטפל או מטפלת שיתנו לי כלים להתמודד עם ההפרעה הזו שמשבשת את חיינו מדי פעם- הוא כמובן מבין שיש כאן בעיה אבל מאשים אותי בזה- שאם הייתי מתנהגת אחרת אז הכל היה אחרת.
שלום לך.
החיים לצד אדם עם הפרעת אישיות גבולית אכן יכולים להיות לא פשוטים, וכפי שאת מתארת גם מתעתעים ומטלטלים סביב סוגיות של אשמה, אחריות והתבוננות בתפקידו של כל אחד בדינמיקה הזוגית- תפקידים שקיימים תמיד בזוגיות, גם כאשר צד אחד סובל מהפרעת אישיות והשני אינו מאובחן כך. לאור זאת, אני חושבת שאכן כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. במסגרת טיפול, תוכלי להבין יותר את בחירותייך ותפקידך בדינמיקה הזוגית, לעבד את המקומות הרגשיים הקשורים בהיבטים אלו, להיתמך וסביר להניח שגם לנהל באופן טוב יותר את גבולותייך וציפיותייך בקשר הזוגי. מציעה לפנות לשם כך לטיפול בגישה פסיכודינמית.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
