האם יש בכלל מחקרים שמצביעים (בדרגת מובהקות סטטיסטית ראויה) על קשר בין טיפול פסיכולוגי דינמי לבין הבראה או לפחות שיפור ממצב נפשי פתולוגי ? (אני לא מדבר על cbt).
אני שואל את השאלה גם לטובת אלו שמתלבטים אם לפנות לטיפול נפשי, כי המסגרת הטיפולית היא המקום האחרון שאפשר לצפות ממנו לקבל הסכמה מדעת. לעולם לא יידעו אתכם על כך שאין מחקרים שמלמדים על קשר של שיפור בין מצב נפשי מסויים לבין טיפול פסיכולוגי. תשלמו סכומי עתק, זמן ותעצומות רק כדי לגלות בחלוף שנים רבות שדבר לא הועיל.
אני הייתי עשר שנים בטיפול בגלל הפרעת אישיות סכיזואידית ולא חל אצלי שיפור כלשהו. כל הסימפטומים שהיו קיימים לפני הטיפול קיימים גם כעת. דווקא אפשר לזהות אפילו החמרה במצב.
שלום לך.
צר לי לשמוע על אכזבתך מהתהליך הטיפולי וכפי שאתה מתאר אכן קיימים מקרים בהם הטיפול אינו מביא לשיפור/שיפור מספק. ישנם גם מצבים בהם הטיפול מלווה בהחמרה, אך יש לסייג אמירה זו משום שלעתים ההחמרה היא זמנית, מעין "ירידה לצורך עלייה".
לצד כל האמור, מחקרים עכשוויים תומכים באופן גורף בכך שטיפול פסיכודינמי מסייע למגוון רחב של סימפטומים קליניים ומצבים אישיותיים. יותר מכך, מחקרים רבים מצביעים על כך שהטיפול הדינמי שווה ביעילותו לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ומחקרים מהתחום של חקר המוח אף מצביעים על כך שהוא עשוי להביא לשינוי נוירו-כימי התואם לשינוי המתחולל בעקבות טיפול תרופתי.
בשורה התחתונה, מרבית המטופלים נתרמים מהטיפול הפסיכודינמי. ובכל זאת, אני מוסיפה כי התרומה הזאת קשורה לא רק ל"טיפול" אלא גם לנכונותו ויכולותו של המטופל להניע שינוי נפשי וחשוב מכל- לאיכות ההתאמה והחיבור בין מטפל למטופל. לעתים מטופל אשר לא הגיע לשינוי מספק לאחר טיפול ממושך יהנה משיפור משמעותי דווקא אחרי טיפול קצר יחסית אצל מטפל איתו החיבור מתאים ואפקטיבי יותר.
ליטל
.jpg)
