אבחון התפתחותי נועד לאתר עיכובים של תינוקות ופעוטות בגיל הרך בתחומי התפתחות שונים, ובכך לאפשר אבחון וטיפול מוקדמים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על מרכיבי האבחון ההתפתחותי ותוצאותיו.
״הילד שלך כבר התהפך? אל מי הוא מחייך? ולמה הוא עוד לא מוציא מילה?״ – שאלות כאלו ואחרות מלוות את התפתחותם של תינוקות ועשויות לעורר דאגה רבה בלב ההורים. תינוקות ופעוטות שונים זה מזה בקצב התפתחותם, אך במידה ועולה חשש כי התפתחות הפעוט אינה תקינה, מצד ההורה או הגננת, כדאי לפנות לאבחון התפתחותי.
מה זה אבחון התפתחותי?
אבחון התפתחותי הוא הערכה הנועדה לאתר עיכובים של תינוקות ופעוטות בגיל הרך בתחומי ההתפתחות: שפה, מוטוריקה, רגשי-התנהגותי, קוגניציה ותקשורת. מטרת האבחון היא לזהות עיכובים התפתחותיים בתחום אחד או יותר, וכן הפרעות התפתחותיות רחבות יותר, כמו תסמונת הקשת האוטיסטית. בשנים אלו, אבחון וטיפול מוקדמים חשובים, שכן הם עשויים לסייע לתינוק או לפעוט לצמצם את הפער מבני גילו, ובמקרים רבים לחזור לקו התפתחות תקין.
אבחון התפתחותי נערך על ידי רופא או פסיכולוג התפתחותי והוא מתאים לתינוקות וילדים בגיל הרך עד גיל 6 שנים. הפנייה לאבחון יכולה להיות דרך המכון להתפתחות הילד בקופות החולים או באופן פרטי. מלבד פסיכולוגים ורופאים, אנשי מקצוע נוספים מקיימים אבחונים עבור גילאים אלו, אך זאת בתחום התפתחות ספציפי, למשל אבחון בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה.
האבחון ההתפתחותי של הפסיכולוג כולל מספר מפגשים עם הילד והוריו, על מנת לקבל תמונה מלאה על מצבו של הילד מעבר להשפעות תלויות מצב כמו רעב, עייפות, הסתגלות לסביבה לא מוכרות וכדומה. לאחר מכן, הפסיכולוג מעבד את חומרי הגלם אשר נאספו בפגישות, ומזמין את ההורים לפגישת משוב בה הוא מעביר להם את עיקרי הממצאים מתוך האבחון ואת המלצותיו.
מרכיבי האבחון
1. ראיון התפתחותי – הפסיכולוג אוסף מידע על התינוק או הפעוט, החל מההיריון והלידה ועד היום. במסגרת הריאיון, המאבחן אוסף מידע על רכישת אבני הדרך ההתפתחותיות בתחומים השונים: אכילה, שינה, מוטוריקה, תקשורת עם הסביבה, תפקוד רגשי-התנהגותי או טמפרמנט. בגילאי הגן, המאבחן יאסוף מידע על הסתגלות חברתית, רגשית וחינוכית בגן, כמו גם, רקע משפחתי וסוציאלי, אירועי חיים משמעותיים והקשיים ההתפתחותיים העומדים מאחורי סיבת הפנייה לאבחון.
2. שאלונים מובנים – שאלונים למילוי על ידי ההורים והגננת לגבי התנהגותו של הילד, אשר נועדו לאתר או לאפיין קשיים התפתחותיים שונים. השאלונים הינם כלים אובייקטיבים המשווים אל ההתפתחות התקינה בקבוצת הגיל של הנבדק.
3. תצפית דיאדית – תצפית על קשר הורה-ילד המעריכה בנפרד את האינטראקציה של כל הורה בנפרד עם הילד. דרך תצפית זו, המאבחן יכול להתרשם מתפקוד הילד בתחומים השונים בסביבה בטוחה עם דמות מוכרת. בחדר בו מתרחשת התצפית, מונחים בפני ההורה והילד משחקים מגוונים (למשל פאזל, בובות וצבעים לציור) על מנת לאפשר ביטויי של מיומנויות התפתחותיות שונות.
4. הערכת אינטליגנציה – מבחני IQ המיועדים להערכת אינטליגנציה של ילדים בגיל הרך. למשל, מבחן ביילי המיועד לגילאי חודש ועד 42 חודשים. המבחן מעריך יכולות קוגניטיביות על ידי הערכה של תגובת תינוקות ופעוטות לגירויים, כמו הפניית מבט לכיוון צליל פעמון, חיוך מול המראה, למידה על ידי חיקוי ועוד. החל מגיל שנתיים וחצי, אפשר להעביר מבחן וקסלר המיועד לגיל הרך, הדומה במבנה שלו להערכת אינטליגנציה של מבוגרים. למרות שהמבחנים מספקים מידע על רמת התפתחותו הנוכחית של הפעוט, מחקרים מראים כי בגילאים אלו יש יכולת נמוכה לנבא את האינטליגנציה בבגרות.
תוצאות האבחון
כאמור, מטרת האבחון היא לאתר עיכובים התפתחותיים כמה שיותר מוקדם על מנת לסייע לילד לחזור למסלול ההתפתחות התקין, או לצמצם את הפער בינו לבין בני גילו. לכן, בסופו של האבחון יונחו המלצות בפני ההורים:
1. טיפול – מטרת האבחון היא בראש ובראשונה לתת טיפול מתאים לתחום שבו העיכוב אותר. בגילאים אלו ישנם מספר תחומי טיפול בהם ניתן להיעזר:
• טיפול בילדים – טיפול רגשי מותאם לגיל התינוק או הפעוט. בגילאים צעירים, במקרים רבים ההמלצה היא על טיפול דיאדי המסייע להורה להתאים את הטיפול ההורי שלו לצרכי הילד על מנת לקדם את התפתחותו.
• קלינאי תקשורת – סיוע בקשיים בהפקת דיבור או הבנת אחרים.
• ריפוי בעיסוק – סיוע בקשיים מוטוריים (כמו אחיזת עיפרון לא יעילה או הליכה מסורבלת) וכן וויסות חושי.
• הדרכת הורים – ההורה הוא סוכן שינוי משמעותי בהתפתחותו של הילד. לכן, לעיתים כאשר ההתפתחות של הילד נתקלת בקשיים, ההורה עשוי לסייע לילדו בהינתן הכוונה ותמיכה מתאימה.
2. המשך בירור אבחוני – לעיתים המאבחן נותר עם שאלה אבחונית, אשר נוגעת לתחום מומחיות אחר (למשל אבחון של קלינאית תקשורת בנוגע לקשיים ברכישת שפה), אשר מהווה הרחבה של האבחון ההתפתחותי (למשל אבחון אוטיזם שעבורו נדרשים כלים נוספים) או דורשת המשך מעקב.
3. אבחנה לצורך קבלת זכויות – אבחנות המותאמות לגיל הרך, למשל ״עיכוב שפתי״ או ״בעיות רגשיות שתחילתן בגיל הילדות״. אבחנות אלו עשויות לזכות את הילד בקבלת טיפולים בהתפתחות הילד, כמו כן במשרד החינוך מאפשרות קבלת זכאות לסל אישי או שילוב במסגרת חינוכית של החינוך המיוחד.
מקורות
דרומי, א' (2018). אוטיזם – מסע להבנת הרצף. ספרי ניב.
כל זכות (אפריל, 2022). אבחון רפואי התפתחותי לילדים (שירותי התפתחות הילד).
https://www.kolzchut.org.il/he/ אבחון_רפואי_התפתחותי_לילדים_(שירותי_התפתחות_הילד)
Brassard M. R. & Boehm A. E. (2008). Preschool Assessment: Principles and Practices (pp. 22-39). New York: Guilford Press
Singer, L. T. (2001). General issues in infant assessment and development. In L. T. Singer & P. S. Zeskind (Eds.), Biobehavioral assessment of the infant (pp. 3–17). The Guilford Press
World Health Organization. (2019). International statistical classification of diseases and related health problems (11th ed.). https://icd.who.int/
